הודעתו של שר הביטחון  ברק מיום ד' 2.5, כי הוא ירוץ בבחירות הכלליות בחודש ספטמבר, בראש מפלגת 'העצמאות', כמועמד להיות שר הביטחון הבא בממשלת נתניהו, מצביעה על שתי תופעות חדשות בפוליטיקה הישראלית. ראשי מפלגות המעמידים את עצמם לתפקידי שרים בממשלה הבאה, כשאר הם מנסים להבטיח למקורביהם כסאות לידם בשולחן הממשלה. בדרך זו כבר הוקמה בירושלים ממשלת קואליציה ללא 'ישראל ביתנו', הדתיים והחרדים. ברור כי מספר גורמים דוחפים כאן בכל כוחם ליצור מצב בו גוש הימין מתפרק, ונתניהו ו'הליכוד' הופכים למפלגת מרכז. לכן יכול מאוד להיות שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה במשחק הפוליטי הזה.  להלן הפרטים:

לאחר שבמוצאי שבת 6.8,  השתתפו למעלה מ-300,000 איש בהפגנות נגד מדיניותה הכלכלית של הממשלה, לא נותרה דרך אחרת לפני נתניהו, אלא להגיש את התפטרותו, ולהכריז על בחירות בזק. זו הדרך היחידה העומדת לפני נתניהו להוכיח, באם הוא ינצח בבחירות, כי יש לו יותר, או כפי שיתברר בבחירות, אין לו יותר תומכים מאשר למארגני המחאה. ההידרדרות במשק האמריקני והתמוטטות של היורו לא עניינו את המפגינים לצדק חברתי. אבל התפתחויות אלה עוד תזעזענה את הכלכלה הישראלית ותעצור את התפתחותה. במצב כזה, השאלה אם נתניהו יהיה ראש ממשלה או לא, והסיסמא 'העם דורש צדק חברתי', יהפכו להיות אז לא רלוונטיים.  תיקדבקה מסביר מדוע:

ההתפתחות הפוליטית החשובה ביותר בישראל ב- 48 השעות האחרונות, ביום ד' וה' ( 4.8-3) היא הצטרפותם של אנשי הימין, מכל הגושים, 'ליכוד', 'ישראל ביתנו', תושבי יהודה ושומרון, אפילו מקריית ארבע, אל תנועת המחאה. עצם העובדה כי ההמונים הימניים אינם נבהלים מהנפת הדגל האדום על ידי המפגינים ו'קדימה', מצביעה על כך שהם נוטשים את נתניהו, והם מוכנים להסתכן גם בנטישת 'הליכוד'. הצרות הפוליטיות של נתניהו, עדיין אינן מבשרות את ניצחונן של ציפי ליבני ו'קדימה'. לכן, ההתפתחות הפוליטית היחידה הברורה כיום היא, שבגלל הצטרפות הימין לתנועת המחאה, עלתה ישראל על הדרך לקראת בחירות כלליות חדשות. להלן הפרטים והניתוח: