במפנה פוליטי חד, ללא תקדים בפוליטיקה הישראלית, שהראה כי אף אחד מראשי המפלגות בישראל, מלבד מנהיגת מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' לא רצה באמת בעריכת בחירות כלליות, הגיעו ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומנהיג 'קדימה' שאול מופז, לידי הסכמה  להקים ממשלת אחדות לאומית, בה תשתתף 'קדימה', כאשר מופז יהיה המשנה לראש הממשלה, וכמה מחברי 'קדימה' שרים. מנהיגי 'העצמאות' אהוד ברק, אלי ישי מש''ס, ומנהיג 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן, אישרו את ההסכם. כל משתתפי הממשלה החדשה הסכימו כי חוק טל יתוקן עד סוף חודש יולי, וכי תוגש הצעה לשינוי המשטר בישראל עד דצמבר השנה.  ראש  הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר חתימת ההסכם ...

הודעתו של שר הביטחון  ברק מיום ד' 2.5, כי הוא ירוץ בבחירות הכלליות בחודש ספטמבר, בראש מפלגת 'העצמאות', כמועמד להיות שר הביטחון הבא בממשלת נתניהו, מצביעה על שתי תופעות חדשות בפוליטיקה הישראלית. ראשי מפלגות המעמידים את עצמם לתפקידי שרים בממשלה הבאה, כשאר הם מנסים להבטיח למקורביהם כסאות לידם בשולחן הממשלה. בדרך זו כבר הוקמה בירושלים ממשלת קואליציה ללא 'ישראל ביתנו', הדתיים והחרדים. ברור כי מספר גורמים דוחפים כאן בכל כוחם ליצור מצב בו גוש הימין מתפרק, ונתניהו ו'הליכוד' הופכים למפלגת מרכז. לכן יכול מאוד להיות שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה במשחק הפוליטי הזה.  להלן הפרטים:

קצת למעלה מ-38 אחוז מ-95,000 אלף בעלי זכות הבחירה בפריימריס של 'קדימה', הם קצת למעלה מ-36,000 איש שטרחו להצביע. מדובר ברסיס פוליטי.  'קדימה' שהייתה מפלגת האופוזיציה הראשית, עם 27 מקומות בכנסת, נמחקה ביום ג' 27.3, מהנוף הפוליטי הישראלי.  לא רק הקריירה הפוליטית של ליבני הגיעה לסיומה, אלא גם הקריירה הפוליטית של  מופז. שניהם היו שקועים כל כך במאבק הפנימי ביניהם, עד שלא חשו כי הסוס עליו רכבו נמלט מהם. מדובר בשניים שהתחרו על ראשות 'קדימה', אבל מצאו את עצמם נלחמים על עצם קיומה.  הלהיט הפוליטי הבא: הכנות חשאיות לחידוש 'המחאה החברתית' בחודשי הקיץ. להלן הפרטים:  

לאחר שבמוצאי שבת 6.8,  השתתפו למעלה מ-300,000 איש בהפגנות נגד מדיניותה הכלכלית של הממשלה, לא נותרה דרך אחרת לפני נתניהו, אלא להגיש את התפטרותו, ולהכריז על בחירות בזק. זו הדרך היחידה העומדת לפני נתניהו להוכיח, באם הוא ינצח בבחירות, כי יש לו יותר, או כפי שיתברר בבחירות, אין לו יותר תומכים מאשר למארגני המחאה. ההידרדרות במשק האמריקני והתמוטטות של היורו לא עניינו את המפגינים לצדק חברתי. אבל התפתחויות אלה עוד תזעזענה את הכלכלה הישראלית ותעצור את התפתחותה. במצב כזה, השאלה אם נתניהו יהיה ראש ממשלה או לא, והסיסמא 'העם דורש צדק חברתי', יהפכו להיות אז לא רלוונטיים.  תיקדבקה מסביר מדוע:

ההתפתחות הפוליטית החשובה ביותר בישראל ב- 48 השעות האחרונות, ביום ד' וה' ( 4.8-3) היא הצטרפותם של אנשי הימין, מכל הגושים, 'ליכוד', 'ישראל ביתנו', תושבי יהודה ושומרון, אפילו מקריית ארבע, אל תנועת המחאה. עצם העובדה כי ההמונים הימניים אינם נבהלים מהנפת הדגל האדום על ידי המפגינים ו'קדימה', מצביעה על כך שהם נוטשים את נתניהו, והם מוכנים להסתכן גם בנטישת 'הליכוד'. הצרות הפוליטיות של נתניהו, עדיין אינן מבשרות את ניצחונן של ציפי ליבני ו'קדימה'. לכן, ההתפתחות הפוליטית היחידה הברורה כיום היא, שבגלל הצטרפות הימין לתנועת המחאה, עלתה ישראל על הדרך לקראת בחירות כלליות חדשות. להלן הפרטים והניתוח: