אביגדור ליברמן חוזר לתפקיד שר הביטחון כאשר נתניהו וצה"ל מתחייבים לפני החמאס שלא לפתוח באש על מטרות בעזה
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן נערך להיכנס מחדש לתפקיד שר הביטחון בממשלה החדשה שבנימין נתניהו יקים בשבוע הבא, וכבר באישורו של ראש הממשלה קיים התייעצויות ראשונות עם הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, ועם ראש השב"כ נדב ארגמן האחראי על המתרחש ברצועת עזה.
זה לא היה מקרה שביום שני 20.5, נפתחה מהדורת החדשות בטלוויזיה בערוץ 2 בידיעה המפוצצת כי הושגה הפסקת אש עם החמאס לחצי שנה.
מי שדאג שידיעה זו תשודר היה צה"ל.
בידיעה נכללו כל הוויתורים וההטבות שישראל הסכימו להעניק לחמאס, מלבד וויתור אחד. הידיעה לא כללה את ההתחייבות של צה"ל שלא לפתוח יותר באש אל מטרות של מפגינים שינועו לאורך גדר המערכת, בתנאי שלא יתקרבו אליה מעבר לקו 300 המטרים.
מדובר בנושא עקרוני. צבא שמתחייב בפני ארגוני טרור שהוא לא יפתח באש, הוא תקדים שאיננו מוכר בשום צבא הנלחם מול מטרות טרור בשום מקום בעולם. אפשר היה למצוא הגדרה אחרת למצב כזה, כמו הסכמה על הפסקת אש, או שביתת נשק, אבל מצרים והחמאס התעקשו על נקודה זו וישראל וויתרה.
ברור שהידיעה הזו נשתלה בכוונה, כדי לאותת לא רק מה מתרחש בלברינט של המו"מ המרובע בין מצרים, ישראל, החמאס וקטאר, אלא כדי להבהיר מה התרחש בשיחה בין אביגדור ליברמן ורב אלוף אביב כוכבי, ומה היא עמדת צה"ל לגבי מה שעתיד להתרחש עכשיו ברצועת עזה כאשר ליברמן יחזור ללשכת שר הביטחון.
אבל החמאס שהוכיח בשנה האחרונה זריזות וגמישות פוליטית החליט, ביום ד' 22.5, כי לא מספיק שנתניהו, ליברמן ורב אלוף אביב כוכבי יקבעו בינם לבין עצמם מה יתרחש בימים ובשבועות הקרובים ברצועה-גם הוא צריך להיות בין הקובעים.
זו הסיבה מדוע לא עברו 48 שעות מאז ששודרה הידיעה של צה"ל כי הושגה הפסקת אש ברצועה, וביום ד' 22.5 הפסקת אש זו נעלמה כלא הייתה.
מאות צרורות של בלוני תבערה שוגרו מהרצועה לעבר יישובי עוטף עזה וגרמו שם ל-11 שריפות של שטחים חקלאים, מהן היו כמה שריפות גדולות.
ואם האיתות הזה לא היה מספיק דאג החמאס לפרסם ביום ה' 23.5 בבוקר רשימה של הבטחות שלדבריו ישראל קיבלה על עצמה לקיים, ולא עשתה זאת. בסיום הרשימה הציג החמאס לישראל אולטימטום לפיו אם ההבטחות האלה לא ימולאו תוך שבוע ימים ההפגנות ואש הטילים מהרצועה יתחדשו.
בין 'ההבטחות' שהחמאס טוען שלא קוימו ישנה גם בעיית התשלומים לאנשי הזרוע הצבאית של החמאס-גדודי עיז א-דין אל קסאם. החמאס טוען כי התשלום שלוחמיו קיבלו מקטאר מסתכם בתלושי מזון בשווי של 50 דולר לכל לוחם. החמאס דורש עכשיו כי סכומים אלה יוגדלו וישולמו בדולרים מזומנים שיגיעו מקטאר.
מצד אחד ישראל איננה מעבירה כספים לרשות הפלסטינית המגיעים לה מפני שזו משלמת אותם למשפחות של אנשי טרור ואסירים פלסטינים, מצד שני היא נדרשת עתה על ידי החמאס להתחיל לממן, באמצעות קטאר או כל גורם אחר, את משכורות אנשי הטרור בעזה.
במילים אחרות, החמאס לא רק שקובע מה יתרחש או לא יתרחש בעוטף עזה ובדרום ישראל, עכשיו הוא גם מתערב ומכתיב תנאים הקשורים להקמת ממשלה חדשה בישראל.
החמאס מרגיש בימים האחרונים כי שוב חזר לעמדת הנהגה ברצועה. לכך שתי סיבות:
1. ההסכם ההולך ומתגבש עם ישראל וצה"ל.
2. ריב פנימי קשה בג'יהאד האיסלמי. המקורות של תיקדבקה מוסרים, כי מנהיגי הג'יאהד בעזה מוחמד אל הינדי ומוחמד אל באטש, אינם מוכנים לקבל את מנהיגותו של זיאד נחלה הפועל מביירות או מטהרן. עימות פנימי קשה זה בג'יהאד מביא לשיתוקו.
אפשר וצריך להניח, כי בסופו של דבר מצרים, קטאר, ישראל והחמאס, יגיעו להסכם משופר לפי החמאס יקבל יותר כסף. אחרי הכל החמאס לא יוותר על התחייבות להזרמת מאות מיליונים לרצועה במשך ששת החודשים הבאים. ממשלת נתניהו החדשה תקום בשבוע הבא, כאשר אביגדור ליברמן הוא שר הביטחון, וצה"ל יקיים את ההתחייבויות שלו שלא לפתוח באש לעבר הרצועה.
כדאי רק לזכור כי כאשר אביגדור ליברמן התפטר ב-14 לנובמבר 2018 מתפקיד שר הביטחון, הוא אמר שהוא עושה מאחר והממשלה נכנעת לטרור מעזה. ההתפטרות הזאת הובילה לבחירות הכלליות שנערכו ב-9 באפריל.
מה השתנה מאז?
כלום!