אגדת הצלף היחיד והקרבין המיושן מכוונת לראש רב-אלוף מופז והמעומד לרשת את תפקידו, האלוף יעלון.

יומן החדשות ברשת ב` בקול ישראל והכתבת הצבאית שלו, כרמלה מנשה, ואחריה רוב כלי התקשרות הישראלים, ממשיכים כבר יומיים במערכה בלתי נלאית שמרכזה הם מציבים מה שהם מכנים שתי עובדות: בפיגוע במחסום המשטרה הבריטית ליד וואדי חרמייה, פיגוע בו נרצחו 7 חיילי צה"ל ושלושה אזרחים ונפצעו עוד ארבעה אנשים, הצליח מחבל אחד שהשתמש ברובה קרבין מיושן, לירות 25 כדורים ולפגוע ב-14 ישראלים. לזה מוסיפים, כתבה על האשמות חריפות של חיילי המחסום כלפי מפקדים בכירים "שהפקירו" אותם.זה ביומן החדשות ברשת ב` וגם בערוץ 1 בטלוויזיה הישראלית.
מה הייתה המציאות בשטח? המציאות בשטח הייתה והיא שונה. בלילה שבין שבת ליום ראשון, 3.3, הגיעו לגבעות החולשות על המחסום שלושה מחבלים. לאחד מהם היה רובה אם-14, שהוא רובה מיושן, אבל כל מי שמתמצא במקצת במקצוע הצלפות, יודע שהוא רובה מדויק ויציב מאוד, וצלפים מומחים באמת, מעדיפים להשתמש בו ולא בכלי נשק חדשים יותר. בידי המחבל השני היה רובה סער אם-16, ואילו בידי המחבל השלישי היה מקלע פי.קיי. 500, שהוא מקביל למקלע המאג, אפ.אנ.7.62 מ"מ. המחבל-הצלף, התמקם בעמדה על גבעה דרומית מזרחית למחסום. שני המחבלים האחרים עם רובה הסער והמקלע התמקמו על גבעה צפונית-מערבית למחסום. מדוע לא היו חיילי צה"ל על ראשי גבעות אלה, למרות שקבלו התרעה על פיגוע מתקרב, על זה יצטרכו להשיב הקצינים הבודקים וחוקרים את הפרשה ואולי גם החיילים עצמם.
בשעה 06:20 בבוקר יום א` המחבל-הצלף פתח באש בודדת על כל חייל שראה ליד המחסום. כנראה כי בכדורים הראשונים שלו הוא פגע בשלושה חיילים והרגם. כאשר המחבלים שהיו על הגבעה הנגדית ראו את החיילים נופלים, הם פתחו עליהם באש מרובה הסער ומהמקלע כדי לוודא שאיש מהם לא יישאר בחיים. עכשיו, החיילים שהיו במבנים ליד המחסום, יצאו החוצה עם נשקם. מאחר ופניהם וכיוון יציאתם היה מול הגבעה בה נמצאו שני המחבלים עם רובה הסער והמקלע, הם שמעו את היריות באות מהכיוון הזה, והם מעמדה נחותה ניסו להשיב אש. כל הסיפור הזה כאילו המקום הוא מלא בוודאיות וכי ההד של היריות של הצלף הבודד הטעה אותם, הוא סיפור שלא היה ולא נברא וכל מטרתו היא לתת חיזוקים לתיאוריה המופרכת של צלף בודד.
כל קורא אינטליגנטי, וישנם רבים כאלה במדינת ישראל, ישאל את עצמו מהיכן המקורות הצבאיים של תיקדבקה יודעים את הדברים האלה ומדוע הרדיו הממלכתי הישראלי וכלי התקשורת האחרים ממשיכים לדבוק ולדחוף את גרסת "הצלף הבודד"? גם לכך יש תשובות. קודם כל יש עדויות של האנשים שהיו בשטח, חיילים ואזרחים, שכולם יודעים כי האש על המחסום באה משני כיוונים. עובדה שמפריכה מיד את תיאוריית "הצלף הבודד". אולי, צלף בודד המעולה ביותר בעולם הצלפים, מסוגל ב-25 כדורים לפגוע ב-14 מטרות, ולהשיג בכך שיא עולמי, אולם צלף בודד אינו באטמאן או סטיב אוסטין ובוודאי שהוא אינו מסוגל לעופף בין שתי גבעות ולפתוח באש, בו זמנית, משתיהן.
אחר כך ישנם תרמילי הירי שנאספו בשטח. בשטח נמצאו שלושה מקומות מרבץ והצבת הנשק של המחבלים וכדורים המתאימים לשלושה כלי ירי. ואחר כך יש פארמדיקים שטיפלו בנפגעים בשטח. אלה אנשים שיודעים, מכירים ומבינים בפצעיהם של אנשים ובסיבות שגרמו פצעים אלה. זאת הם יודעים לפי היקף הפציעה בנקודת חדירת הכדור ובנקודת היציאה שלו. מיד עם הגיעם לשטח, הפארמדיקים ראו כי המדובר בפצעים שנגרמו על ידי שלושה כלי נשק שונים. אחר כך יש דו"חות רפואיים, המסבירים וקובעים את סיבת המוות וגם אלה קובעים כי המדובר בפציעות שנגרמו משלושה כלי נשק שונים. ואחר כך, כמובן, ישנם הפרסומים הפלסטינים שמוסרים כי בפעולה ליד המחסום חרמייה, השתתפו שלושה לוחמים.
אז למה התקשורת הישראלית עושה שמיניות באוויר להוכיח כי ההתקפה בוצעה על ידי מחבל-צלף אחד. מה עוד לא הבנתם? אם צלף אחד מסוגל לפגוע ב-14 איש ישראלים נושאי נשק, הרי כל תפישת הביטחון של הרמטכ"ל רב אלוף שאול מופז ושל סגנו אלוף משה יעלון, המיועד להחליף אותו התמוטטה, ויחד אתם התמוטטה כל תפישת הביטחון של ממשלת שרון. וכמוצר לוואי של כל הישגים אלה, אולי "אגדת הצלף הבודד" גם תצליח לעצור את מינויו של אלוף משה יעלון לתפקיד הרמטכ"ל.
מאבקים פוליטיים, ואפילו מלוכלכים, הם אינם דבר אסתטי במיוחד ואולי גם מותרים בדמוקרטיה. זו שאלה של טעם אישי ואולי קצת של תרבות. אולם מאבקים פוליטיים על גופות של חיילים ועל גבו של צה"ל, באמצע מלחמה? כאשר תיקדבקה הציג שאלה זו לקצין בכיר מאוד, הוא התבונן בשואלים בתמיהה ואמר: "מה, אתם באמת לא מכירים באיזה מדינה אתם חיים?".