אהוד אולמרט מתקשה להשתחרר מחיבוקי הדוב הסורי של בשאר אסד.

תיקדבקה: באדיבותה וחריצותה של התקשורת הישראלית ראש הממשלה אהוד אולמרט איננו מצליח לנער מעליו את חיבוקי הדוב הסורי של הנשיא בשאר אסד. העיסוק האובססיבי של התקשורת הישראלית במסר שאהוד אולמרט העביר או לא העביר באמצעותו של ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדוגן, דבר שאין לו אישור לא מצידו של אולמרט, ולא מצידו של ארדוגן, משחק ישר לידיו של אסד המופתע.
מסוחררים מההצלחה התעמולתית, מגבירים הסורים את הלהבות. ביום ג' 22.4, היה זה אתר אינטרנט סורי שפרסם את הידיעה, המדברת כמובן על הוויתורים שאולמרט מוכן לעשות ברמת הגולן, ואף מילה על מה הסורים מוכנים לוותר. למחרת ביום ד' 23.4 הייתה זו השרה הסורית בוטינה שעבאן. ביום ה' 24.3, היה זה הנשיא בשאר אסד בכבודו ובעצמו, שבראיון ל'אל ווטן' הקטארי, החל להעמיד כבר תנאים מוקדמים למו"מ הווירטואלי שהוא עצמו ייצר, ואשר אינו קיים במציאות. קודם, אומר אסד, נדון בבעיית החזרת השטחים, כדי לבחון אם הישראלים באמת רציניים. והתקשורות הישראלית ממש נמוגה. כותרות ראשיות, תמונות דיוקן גדולות של אולמרט המנהיג החזק, התחלפו בתמונותיו של אסד נחוש המבע והמבט. כל תזוזה סורית, כולל מפגש ביום ה' של שר החוץ הסורי ואליד מועלם בטהרן, עם נשיא איראן אחמדינז'אד, מגויס למשימה של מסע השלום הסורי. הבעיה הקטנה היחידה שיש לראש הממשלה אולמרט, ששתיקתו מתפרשת כאישור כל הידיעות הסוריות האלה, עם ההתרחשויות האלה, שהן מתחילות לכרסם לאט לאט בכוחו הפוליטי ובסמכותו האישית כראש ממשלה. אויביו ב'קדימה' כבר משחיזים את סכיניהם, ובראשם שר התחבורה שאול מופז, השולח אל התקשורת להופיע את ח"כ אלקין, בעוד הוא מושך בחוטים מאחורנית. לפתע פתאום, שרת החוץ ציפי ליבני, השר לביטחון הפנים אבי דיכטר, ואפילו שר הביטחון אהוד ברק, נעלמו, נאלמו, ושותקים כדגים. למה להם להתערב? הם נותנים לבשאר אסד לעשות את מרב הנזק הפוליטי שהוא יכול לגרום לראש הממשלה.
לקראת יום ה' בלילה, או ביום ו' בבוקר 25.4, שעה שבוושינגטון יתחילו לדלוף הפרטים הראשונים מה מסרו ראשי המודיעין האמריקני לקונגרס ולסנט על המאמץ הסורי לפתח ביחד עם צפון קוריאה פצצות פלוטוניום, שישמידו את ישראל, יבוא בוודאי גילוי-פיתיון סורי נוסף אשר יציג הנשיא אסד ואת ארצו סוריה, כשוחרי שלום, אשר לא יתכן כי הם אלה אותם האנשים אשר עסקו בייצור פצצות רדיו אקטיביות מלוכלכות.
לו מכונת התעמולה הישראלית, הייתה מאמצת לה את שיטות הפעולה של המערכת הסורית, ופעולת באותה חריצות ותחכום, ייתכן התדמית הישראלית בעולם ובישראל הייתה קצת שונה. תשוו, מה משפט אחד של בוטינה שעבאן לאל ג'זירה, חולל השבוע בישראל, עם המשפטים הרבים שנשאה שרת החוץ ציפי ליבני במפגש האחרון שלה עם ראשי אל ג'זירה. מי שזוכר משפט אחד מדבריה של ליבני, שיקום.