אובמה: בשבוע הבא יגיעו חיילים אמריקנים לסיני. נתניהו: אם כך אני מסכים להפסקת אש

בסיומה של שיחת טלפון בקו  האדום החסוי עם ארה''ב, ביום ד' 21.11, בין נשיא ארה'''ב באראק אובמה, וראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר ברח' שאול המלך, מול מחנה מטכ''ל בתל-אביב, פינו את הפצועים מהפיגוע באוטובוס 'דן', אמר אובמה: 'אני מבטיח לך אישית, כי כבר בשבוע הבא יתחילו להגיע לסיני החיילים האמריקנים'. 'אם כך, אדוני הנשיא', אמר נתניהו, 'אני מסכים להפסת האש'.
אובמה נענה בכך לדרישה הישראלית המרכזית, בכל המו''מ המדיני שהתנהל מאז החל מבצע 'עמוד ענן' בעזה ביום ד' 14.11, כי המטרה הראשית אותה היא רוצה להשיג במלחמה, היא הפסקה מוחלטת של הברחות הנשק והטילים לתוך רצועת עזה, מאיראן, סודן, ולוב, דרך מערב ודרום מצרים.
העמדה הישראלית הייתה שכל זמן שהברחות אלה יימשכו, המלחמה תימשך.
תחילה ניסו האמריקנים לומר, כי נשיא מצרים מוחמד מורסי אומר, כי הוא מוכן לתת ערבויות אישיות כי מעתה, כלומר מהשבוע השני של נובמבר, מצרים תלחם ביעילות בהברחות ותפסיק אותן.
אולם נתניהו, ושר הביטחון אהוד ברק, ושר החוץ אביגדור ליברמן, שניהלו את המלחמה,  דחו דברים אלה. זו לא הייתה שאלה באם הם מאמינים למורסי או לא! 
הנקודה המרכזית הייתה שהדרגים הביטחוניים והמודיעיניים הישראלים קבעו, כי אין במצרים גוף ביטחוני או מודיעני אחד המסוגל לבצע משימה זו-קרי, הפסקת הברחות הנשק והטילים. 
ביום ג' 20.11, כאשר שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון הגיעה מבנגקוק לירושלים, ונפגשה עם נתניהו, היא אמרה לו כי הנשיא החליט להאיץ את הקמת הגדרות האלקטרוניות האמריקניות לאורך תעלת סואץ ובצפון סיני לאורך ציר פילדלפי.
עד אשר דבר הקמת הגדרות האלה פורסם בלעדית  על ידי המקורות המודיעיניים שלנו  ב-9 בנובמבר בגיליון מס' 564 של השבועון דבקה-נט-וויקלי DNW, איש בארה''ב, המזרח התיכון וישראל, לא ידע, כי ממשל אובמה התחייב בפני ממשלת ישראל לבנות גדרות אלקטרוניות וירטואליות, לאורך תעלת סואץ וציר פילדפי, ולהציב בסיני כוח אמריקני ביטחוני אזרחי שיתפעל אותן, כגורם שיחסום את נתיבי ההברחות האיראניים.
אבל נתניהו אמר לקלינטון, כי הוא מברך על הנכונות האמריקנית להחיש את הקמת הגדרות, אבל הבטחה אמריקנית כזו  איננה יכולה להפסיק בנקודה זו  את המלחמה ואת הכניסה הקרקעית של צה''ל לרצועה, מאחר וייקחו חודשים רבים עד אשר המצרים יאשרו  את החשת מבצע הקמת הגדרות האמריקניות.
קלינטון גילתה הבנה לנימוקים הישראליים, וזו הסיבה מדוע ביום ד' 21.11, צלצל הנשיא אובמה לנתניהו ואמר לו, כי הוא קיבל את הסכמתו של נשיא מצרים מוחמד מורסי לכניסתם המיידית, כבר בשבוע הבא, של חיילים אמריקנים לסיני, והתחלת פעולותיהם נגד רשתות ההברחה האיראניות.
'אם כך' אמר נתניהו לנשיא, 'אני מסכים להפסקת האש, וכוחות צה''ל לא ייכנסו לרצועת עזה'.        
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים, כי כבר בסוף השבוע המתחיל ביום ו' 23.11, יחלו לנחות בשדה התעופה הצבאי של שארם-א-שייח' מטוסי התובלה האמריקנים הראשונים אשר יביאו אתם כוחות מיוחדים אמריקנים שיפעלו נגד רשתות ההברחה האיראניות.
להתפתחות יש שלוש משמעויות אסטרטגיות עיקריות:
1. נכון שמרגע שמשלוחי הטילים והנשק שאיראן שולחת לחצי האי סיני עוזבים את הנמלים האיראניים, או את מאגרי הנשק הלוביים, שם סוכנים איראניים רוכשים אותם, אין לאיראן יותר מעורבות ישירה בגורמים המעבירים את הנשק ואת הטילים מנקודה אחת לשנייה במצרים, עד שהם מגיעים לסיני ולרצועת עזה.
אולם בכל זאת, פעולה של כוחות מיוחדים אמריקנים שיוצבו בסיני נגד משלוחים ורשתות הברחה אלה, היא פעולה צבאית ראשונה גלויה של כוחות אמריקנים נגד מטרה צבאית-מודיעינית איראנית.  נתניהו, ברק, וליברמן, רואים בכך שינוי דרמטי בעמדה האמריקנית שעד כה הייתה מוכנה להתעמת ישירות עם איראן רק במישור המדיני והמודיעיני.
2. אם נשיא מצרים מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמיים, מוכן להצבתם של כוחות אמריקנים בסיני שיפעלו להגנת ישראל, פירוש הדבר שכוחות אמריקנים אלה יהיו גם הערובה להמשך קיומו והפעלתו של חוזה השלום בין מצרים וישראל.
3. מול ההבנה הצבאית האמריקנית-ישראלית-מצרית הזו, החמס יכול  לצעוק ולנופף כמה שהוא רוצה, בסיסמא שהוא ניצח במלחמה וכי הוא קיבל ערבויות כי המצור על עזה יוסר.  כאשר כוחות אמריקנים פועלים נגד הברחות הנשק והטילים אליו בסיני, הם יפעלו גם נגד המאגרים האסטרטגיים שלו בצפון סיני המצויים תחת הגנתם של רשתות הברחה אלה. במילים אחרות, המצור הצבאי על החמס והג'יאהד האיסלמי בעזה מתהדק, כאשר כובד המלחמה עבר, בינתיים, מהרצועה לסיני.