אובמה דוחה הצעה ישראלית לקבוע קווים אדומים שאם טהרן תחצה אותם תתקוף ארה"ב את התוכנית הגרעינית

בראיון שנתן ביום ו' 2.3 לירחון 'אטלנטיק' Atlantic,  חזר נשיא ארה''ב באראק אובמה, והבהיר בצורה מאוד ברורה, כי הוא איננו חושב כי עדיין הגיעה לפעולה צבאית לא מצד ארה''ב, ולא מצד ישראל, נגד התוכנית הגרעינית האיראנית. 'ההערכה שלנו, לה שותפים הישראלים היא, שלאיראן עדיין אין נשק גרעיני, והיא (איראן) עדיין איננה בעמדה (במצב) שנשק גרעיני הוא בהישג ידה, דבר שמעמיד לרשותנו עוד זמן ארוך מאוד שבו נוכל לדעת באם הם (האיראנים), עושים ניסיון' (לבנות נשק גרעיני). ציטוט המקור: …our assessment, which is shared by the Israelis, is that Iran does not yet have a nuclear weapon and is not yet in a position to obtain a nuclear weapon without us having a pretty long lead time in which we will know that they are making that attempt.
דברים אלה של אובמה נאמרו יום אחד בלבד, לאחר שבמשך יום ה' 1.3, ממשל אובמה שידע כי הראיון עומד להתפרסם, דאג לשורה של פרסומים מצד קצינים אמריקנים בכירים, ומקורות בפנטגון, שהראו מצד אחד על הקשחת הטון הצבאי של וושינגטון מול איראן, והמצד השני על נכונות הממשל לספק לישראל את הציוד והאמצעים הדרושים לה לתקוף את איראן.
ביום ו' התברר, כי פרסומים אלה נועדו להכין את הרקע לדברי הנשיא לירחון 'אטלנטיק' Atlantic, ולאזן את התמונה שתתקבל מעמדות הנשיא כלפי ישראל ואיראן, אצל קהל הבוחרים היהודיים בארה''ב, ודעת הקהל בישראל, לאחר שהראיון יפורסם.
אין ספק, כי הדברים של הנשיא מהווים גם איתות ברור לנשיא המדינה שמעון פרס העומד להיפגש עם אובמה ביום א' 4.3, לכ-14,000 צירי וועידת איפאק AIPAC השדולה הישראלית בארה''ב, לפניהם אובמה יופיע ביום א', ולראש הממשלה בנימין נתניהו, אתו אובמה ייפגש ביום ב' 5.3.
הראיון ב'אטלנטיק' קובע כבר איזה עמדות, בנושא האיראני, המנהיגים הישראליים  עומדים לשמוע ממנו.
המקורות של תיקדבקה מציינים,  כי הצמרות המדיניות, הצבאיות, והמודיעיניות הישראלית אינן שותפות לא להערכותיו, ולא לעמדותיו של הנשיא אובמה, בעוד הוא מנסה להציג בראיון כאילו ארה''ב וישראל מסכימות ביניהן ברוב הנקודות לגבי התוכנית הגרעינית האיראנית.
בעוד אובמה מציג כאילו יש עוד זמן רב עד שאיראן תיגש לבנות נשק גרעיני, וכי ישראל עדיין איננה עומדת בפני סכנה כזו, העמדה הישראלית היא שונה לגמרי.
ראש אמ''ן לשעבר האלוף (מיל.) עמוס ידלין הציג את העמדה הישראלית בחדות ובצורה ברורה מאוד כאשר ביום ה' 1.3, כתב במאמר שפורסם ב'ניו יורק טיימס', כי הרגע בו ההנהגה הישראלית תצטרך להחליט (אם לתקוף את איראן) יהיה 'כאשר איראן תעמוד על הסף בו היא תוכל להגן על מתקניה הגרעיניים מפני התקפה שתצליח- מצב לו המנהיגים הישראלים קוראים אזור חסין'. ציטוט המקור:  That moment of decision will occur when Iran is on the verge of shielding its nuclear facilities from a successful attack – what Israel's leaders have called the zone of immunity.  המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי לפי כל המידע המודיעיני שישנו בידי ארה''ב, ישראל, והוועדה לאנרגיה גרעינית בווינה ה-IAEA, איראן נמצאת עתה כבר בשלב השני, ואולי אפילו בתחילת השלב השלישי, של הכנסת המתקנים הגרעיניים שלה לתוך מבנים תת-קרקעיים, כלומר לתוך  אזור מוגן מהתקפה  zone of immunity.  במשך כל הראיון הארוך 'באטלנטיק', מתעלם הנשיא אובמה מנקודה זו ובכלל איננו מזכיר אותה. 
יתרה מזאת, כאשר הנשיא אובמה אומר כי 'יש לפנינו עוד זמן רב' …us having a pretty long lead time, הוא נוגע במחלוקת קשה אחרת בין שתי המדינות בקשר לתוכנית הגרעינית האיראנית. הצמרת הישראלית מכירה בזה שלרשות ארה''ב יש את כל האמצעים לתקוף ולהרוס את התוכנית הגרעינית האיראנית, גם כאשר זו תהייה כבר בתוך 'האזור המוגן', יכולת אותה לצה''ל  אין ולא תהייה.  זו הסיבה מדוע ישראל איננה מוכנה להסתפק במשפטים כלליים המצלצלים יפה, כמו אלה שהופיעו בראיון, והאומרים 'כי הישראלים מבינים שארה''ב איננה מבלפת  כאשר היא אומרת כי כל האופציות (כולל הצבאית) נמצאות על השולחן' The Israeli people understand that the United States isn’t bluffing when it says "all options are on the table". הנשיא אובמה מסרב כבר ששה חודשים, מאז 21 לספטמבר 2011, כאשר נפגש בשולי עצרת האו''ם בניו יורק, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, להצעה הישראלית שהונחה לפניו, כי וושינגטון וירושלים יסכימו ביניהם מה הם 'הקווים האדומים' בתוכנית הגרעינית האיראנית. במסגרת ההסכמה על קווים אלה, יתחייב הנשיא אובמה לתקוף את איראן במידה וטהרן תחצה אותם. תמורת זאת ישראל מתחייבת שלא לתקוף את איראן, ולהתאים את מדיניותה האיראנית, למדיניות האמריקנית. מאחורי הקלעים החשאיים דחה הנשיא באראק אובמה  הצעה זו של נתניהו. במילים אחרות, אובמה מסרב להתחייב לתקוף את איראן בכל מצב שייווצר. המילים, 'כל האופציות על השולחן' באות להסתיר חוסר נכונות זו.
בראיון הארוך ב'אטלנטיק' מציג אובמה, כאילו ישראל שותפה לחלקים מרכזיים של מדיניותו כלפי התוכנית הגרעינית האיראנית, בשעה שהדברים אינם כך.
להלן נקודות מרכזיות אחרות בראיון של אובמה לירחון 'אטלנטיק'.
1. כאשר אובמה מדבר על 'כל האופציות על השולחן' הוא מסביר למה הוא מתכוון:  'זה אומר בידוד מדיני של איראן, זה אומר סנקציות כלכליות משתקות חסרות תקדים, זה כולל מרכיב דיפלומטי וזה כולל גם מרכיב צבאי. אני חושב שאנשים מבינים זאת'.
2. בנסותו להסביר את עמדותיהם של ראש הממשלה נתניהו, ושר הביטחון ברק, בנושא האיראני אמר אובמה:  'אני חושב שנתניהו וברק מרגישים שיש להם מחויבות היסטורית לא להביא את ישראל למצב שבו היא לא יכולה לפעול באופן חד-צדדי כדי להגן על עצמה'. 'אני מבין את זה', הדגיש אובמה.
3. חשוב לנו לראות אם אנחנו יכולים לפתור את הנושא (הגרעיני האיראני) אחת ולתמיד, ולא באופן זמני אמר אובמה.  'ההיסטוריה מלמדת שהדרך הטובה ביותר שמדינה תחליט בסופו של דבר שלא להשיג נשק גרעיני, ללא התערבות צבאית מיידית, הייתה כשהיא עצמה הסירה את הנשק הגרעיני מהשולחן'. 'זה מה שקרה בלוב, זה מה שקרה בדרום אפריקה'.
4. כאשר אובמה נשאל על חששותיה של ישראל מפני שואה שנייה, הוא אמר: 'חששות היסטוריים אינם יכולים להיות הבסיס היחידי לפעולה מכריעה כזו'.