אובמה נבחר לתקופת כהונה שנייה. ימשיך במדיניות ההתקרבות לאיראן והאחים המוסלמים. טהרן תשיג נשק גרעיני

הניצחון של הנשיא אובמה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, היא מכה קשה למדינות המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, ובייחוד לישראל.
למרות שהבחירות בארה''ב הוכרעו על הנושא הכלכלי, ומדיניות החוץ האמריקנית לא מילאה כמעט שום תפקיד בבחירות, ואם הבוחר האמריקני התכוון לכך או לא,  ביום ג' 6.11, הוא נתן מנדט לאובמה לנהל עוד ארבע שנים, עד סוף 2016, מדיניות חוץ שבמרכזה עומד מהלך אסטרטגי אמריקני כפול שבמרכזו ניסיון לשמר את ההשפעה האמריקנית בעולמות המוסלמיים השיעיים והסונים, על ידי השלמה עם כוחה הגרעיני של איראן והכתרתה כמעצמה הגרעינית השיעית הראשונה, ותמיכה באחים המוסלמים כשליטים של המדינות הערביות הסוניות.
מבחינתה של מדינת ישראל, מדובר בתמיכה אמריקנית בשני האויבים האידיאולוגים והדתיים הגרועים ביותר שקמו לישראל בכל 63 שנות קיומה. איראן- אשר מנהיגיה אומרים בגלוי, כולל מעל בימת האו''ם, כי יש להשמיד את ישראל ולמחוק אותה מהמפה, דבר שאפשר לבצע רק באמצעות נשק גרעיני, והאחים המוסלמים, אשר האסטרטג הראשי של מערכת הביטחון הישראלית, האלוף (במיל.) עמוס גלעד הגדיר אותם בשבוע שעבר, ככאלה שבתודעתם חקוקה ההכרה, כי ישראל צריכה להפסיק ולהתקיים במזרח התיכון. 'אם יש משהו שמפניו אני חושש', אמר גלעד 'זה האיום המוסלמי'.
דבריו של עמוס גלעד, היו הנקודה הפומבית הרחוקה ביותר אליה איזה שהוא מנהיג פוליטי, או צבאי ישראלי, הגיע אליה בהתבטאויותיו.
אולם המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה, מציינים, כי בחדרי חדרים מדברות הצמרות הפוליטיות והצבאיות הישראליות  על איום חמור יותר.
המדובר בהתרחשות בנקודת זמן מסוימת בשנים הבאות, שתתרחש תוך כדי שנות כהונתו השנייה של באראק אובמה בבית הלבן, בהן איראן השיעית שבידיה יהיה כבר נשק גרעיני, תאחד כוחות עם האחים המוסלמיים, בייחוד המצרים.
כל מי שחושב כי המדובר בדברים מופרכים ובפחדי שווא, צריך לקרוא בזהירות את משאל דעת הקהל האחרון שערך בסוף אוגוסט במצרים מכון המחקר האמריקני גרינברג-פוזנר Greenberg Quinlan Rosner Research, בראשותו של סטנלי גרינברג, המקורב לראשי המפלגה הדמוקרטית בארה''ב, ואשר מונה באחרונה להיות אסטרטג הבחירות הראשי של מפלגת 'העבודה' הישראלית.
הסקר מראה עליה דרמטית ברחוב המצרי בתמיכה בחידוש היחסים בין מצרים ואיראן, ובתכנית הגרעין האיראנית.
מהסקר עולה, כי 61 אחוז מהנשאלים המצריים תומכים בתכניתה של איראן לפתח נשק גרעיני, לעומת רק 30 שמתנגדים לשאיפה זאת. בסקר קודם שנעשה על ידי הארגון ב-2009, רק 40 אחוז מהמצרים תמכו בפצצה גרעינית איראנית, לעומת 34 אחוז שהתנגדו.  65 אחוז מהמצרים תומכים בחידוש היחסים בין קהיר לטהרן, לעומת רק 30 אחוז של המצרים שמתנגדים לכך.
בדעת הקהל העולמית, ובייחוד בדעת הקהל האמריקנית והישראלית, מוצגים חילוקי הדעות בין וושינגטון וירושלים, כאילו הם מתמקדים רק בנקודה האם ישראל צריכה לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית או לא. אולם זו גם אשליה וגם הטעייה מצד מנהיגי שתי המדינות.
הנקודה העיקרית של המחלוקת בין ארה''ב תחת שלטונו של אובמה, ובין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וכפי הנראה גם עם כל ראש ממשלה ישראלי אחר שיהיה, היא האסטרטגיה בה נוקט באראק אובמה במדינות בהן התחולל/מתחולל המרד הערבי. מדיניות של העלתם לשלטון של האחים המוסלמים, בתוניסיה, לוב, מצרים, ועכשיו בסוריה, תמיכה אמריקנית בהם, והצגתם כגורם מוסלמי מתון, אתו ארה''ב יכולה להשלים ולנהל מדיניות מזרח תיכונית מאוזנת.
מדיניות זו הביאה בשנתיים האחרונות. מאז תחילת המרד הערבי בדצמבר 2010, להידוק חגורת האחים המוסלמים מסביב לגבולותיה של ישראל. חגורה זו תיסגר, כאשר האחים המוסלמים במוקדם או במאוחר ישתלטו, עם סיומו של המרד בסוריה, על ממלכת ירדן, ומשם יפנו אל סעודיה.
בהדפו את הביקורת הישראלית הזו עליו, אומר הנשיא אובמה ובצדק בפומבי ובחדרים סגורים, כי הוא הנשיא שעשה יותר מכל נשיא אמריקני אחר לביטחונה של מדינת ישראל, וכי השיתוף הצבאי והמודיעיני של צבא ארה''ב וגופי המודיעין האמריקנים, עם צה''ל וגופי המודיעין הישראליים, הגיע בתקופתו לשיאים שלא נודעו קודם לכן.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי מבחינה טכנית, דבריו אלה  של אובמה נכונים מאוד. אולם מהבחינות הצבאיות והמודיעיניות האסטרטגיות טענה זו איננה נכונה.
מצד אחד אובמה מחזק את ישראל צבאית, אולם ממול הוא מחזק את שלטונם ויכולותיהם של הגרועים באויבי ישראל במזרח התיכון. במילים אחרות, מרכז מדיניותו של אובמה חותר תחת אושיות הביטחון של מדינת ישראל. אם לכך, תצטרף הפצצה הגרעינית האיראנית, אותה בישראל התייאשו כבר מזמן שאובמה יעצור, הרי ששום עזרה צבאית, או מודיעינית אמריקנית, תעזור לישראל בעתיד, והיא תצטרך להתמודד עם סכנות אלה  בעצמה ולבדה.
שום מנהיג ישראלי, לא פוליטי, ובוודאי שלא צבאי, יעיזו לומר זאת בקול רם, כי מלבד ההכנות הישראליות לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית, צה''ל מכין את עצמו גם למלחמה עם מצרים על השליטה בחצי האי סיני, אבל אלה הם בדיוק הנושאים עליהם בישראל מדברים בחדרי חדרים. מדיניות ישראלית כזו עומדת בסתירה מוחלטת למדיניות של הנשיא אובמה.
לכן המסקנה של תיקדבקה מתוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית בהן אובמה ניצח היא, כי הקרע וההתרחקות בין ארה''ב וישראל יתרחבו.