אובמה נסוג מהבטחותיו לישראל לפצותה על הסכם הגרעין

הנשיא אובמה נסוג מהבטחותיו לפצות את ישראל, ובייחוד את המערכת הביטחונית שלה וצה''ל, על תוצאות ההסכם הגרעיני עם איראן. כך הובהר בתום שיחות שנערכו במשך שלושה ימים בשבוע שעבר בוושינגטון בין נציגים ישראליים ובין אנשי המועצה הלאומית לביטחון בבית הלבן.
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מדווחים, כי נציגים הישראליים הניחו על שולחן הדיונים הצעה לפיה ארצות הברית תגדיל את הסיוע הביטחוני האמריקני  השנתי לישראל ב-1.9 מיליארד דולר. כלומר מ-3.1 מיליארד דולר ל-5 מיליארד-במשך חמש השנים הבאות, כלומר עד 2022.
הנציגים הישראלים אמרו, כי מערכת הביטחון וצה''ל זקוקים לכסף הנוסף הזה לאור המלחמות המתחוללות במזרח התיכון, היכולת האיראנית להשקיע עתה יותר בפיתוח מערכות נשק מתקדמות, בייחוד טילים בליסטיים, לאחר הסרת הסנקציות עליה. הנשק הזורם לבעלי בריתה של איראן באזור בייחוד לחיזבאללה. הופעתם של כוחות צבאיים רוסיים גדולים בסוריה-על גבולותיה של ישראל. הסכנה מצד ISIS, והתחמשותן של מדינות ערב בנשק מתקדם מרוסיה ומסין.  אולם הנציגים האמריקנים דחו את כל הבקשות הישראליות, ואמרו, כי בגלל קשיים תקציביים, וקיצוץ בתקציבי הביטחון האמריקנים, העזרה האמריקנית לישראל תישאר כמקודם על 3.1 מיליארד דולר בלבד.
תוך כדי הדיונים, לפי הוראה שקבלו מלשכות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון משה יעלון, העלו הנציגים הישראליים הצעת פשרה, לפיה ממשל אובמה יסכים להעלות  את הסיוע הביטחוני לישראל  רק  ב-900 מיליון דולר- מ-3.1 מיליארד דולר ל-4 מיליארד, אולם גם הצעה זו נדחתה על ידי נציגי הממשל.
השנה בסוף 2016 מסתיים ההסכם בין ארצות הברית לישראל לפיה מערכת הביטחון וצה''ל מקבלים כל שנה סיוע ביטחוני מארה"ב בסך 3.1 מיליארד דולר בשנה. הדיונים בוושינגטון היו צריכים לקבוע מה יהיה הסיוע הביטחוני האמריקנית לישראל בתקופת 10 השנים הבאות, כלומר עד 2028.  נוסף על הסירוב האמריקני להגדיל את העזרה הביטחונית, גם לא היה ברור מעמדת הנציגים האמריקנים, באם ממשל אובמה מוכן  בכלל להאריך את הסיוע הביטחוני לישראל לתקופה ארוכה כל כך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר ביום א' 7.2 בישיבת הממשלה, כי אם ממשל אובמה יעמוד בסירובו להגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל , הוא יעדיף להפסיק את המו''מ הנוכחי ולחכות לכניסתו של נשיא חדש לבית הלבן בינואר 2017, ולחדש אז את המשא ומתן. 
נתניהו לא אמר זאת, אבל ברור היה מדבריו, כי  הוא שוקל את האפשרות לערב את שאלת העזרה הצבאית האמריקנית לישראל במערכת הבחירות לנשיאות.
נתניהו מקווה, כי מי שלא יהיו המעומדים לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית, הם יודיעו במסגרת מערכת הבחירות על התחייבותם להגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל.
הבית הלבן מיהר להגיב על דבריו נתניהו בישיבת הממשלה, ופקידים בכירים חזרו על הקו בו נוקטים הנשיא אובמה ושר החוץ שלו ג'ון קארי  האומר, כי אין מה לישראל לצפות לבחירתו של נשיא חדש, משום שהיא לא תמצא שום נשיא אמריקני הדואג כל כך לביטחון ישראל כמו אובמה.
בתחילת חודש מרס עומד להגיע לוושינגטון שר הביטחון משה יעלון ולדון עם שר ההגנה האמריקני אשטון קרטר Ashton Carter, בשאלת הסיוע הביטחוני האמריקני. אולם כבר עתה רומזים חוגים בכירים במועצה הלאומית לביטחון האמריקנית, כי הנשיא אובמה הורה לשר ההגנה שלא להתפשר בנקודה זו ולהעמיד לפני יעלון את אותה עמדה שהועמדה השבוע בדיוניים בין האמריקנים לישראליים בוושינגטון.
במילים אחרות, אין לארצות הברית יותר כסף להשקיע בביטחון ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד להגיע לוושינגטון בסוף חודש מרס מיד לאחר ביקורו של יעלון, כדי להשתתף בוועידת א"יפאק-הלובי הישראלי  AIPAC. עדיין עוד לא ברור אם לאור המצב שנוצר, אם אכן נתניהו יגיע לוועידה, ובאם הוא ינצל הזדמנות זו, וייפגש עם הנשיא אובמה בניסיון לשנות את עמדתו בנושא.
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מציינים, כי הסיכויים לשנות עמדה זו של  אובמה כמעט ואינם קיימים.
מצד אחד ממשיך הממשל לטעון, כי ישראל מפריזה בגודל הסכנה האיראנית  וכי  הכספים שישתחררו כתוצאה מהסרת הסנקציות הם הרבה יותר מצומצמים מאשר ישראל טוענת.
לפי הממשל מדובר בקצת למעלה מ-50 מיליארד דולר בלבד. ישראל וחוגים שונים בארה"ב ובאירופה אומרים, כי המדובר בסכום שהוא פי שניים או אפילו פי שלוש גדול מאשר הממשל נוקב, ובסופו של דבר מדובר ב-100 עד 150 מיליארד דולרים- שחלק מהם יושקעו גם בתוכנית הגרעינית וגם בפיתוח  מערכות נשק מתקדמות. 
אולם כפי שאין בממשל אובמה שום גורם המוכן לשמוע כי מדיניותו הנוכחית במזרח התיכון  מקדמת את האינטרסים המדיניים והביטחוניים של איראן, גם אם דברים אלה לא באים רק מצד ישראל, אלא גם ממדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית, כך ספק גדול אם מישהו בממשל הנוכחי יהיה מוכן לדון בבקשותיה ובצרכיה הביטחוניים הנוכחיים של ישראל.  
חייבים לציין, כי ההנחה של נתניהו כי היחסים בינו לבין אובמה,ויחסי ארה"ב יחזרו לקדמותם כפי שהיו ערב תחילתו של המו''מ הגרעיני המואץ בין וושינגטון לטהרן ב-2013, תחילה החשאי ואח"כ הגלוי, הייתה אשליה שאין לה אחיזה במציאות.
גם אם ייבחר נשיא רפובליקני לבית הלבן, הוא לא יבטל את הסכם הגרעין ולא יפעל לשנותו. ספק רב אם אפילו נשיא כזה ישנה את מדיניותה הנוכחית של ארצות הברית באזור.