אחמד יוסוף לשעבר ממתוני החמס, מזמין את אחמדינאז'ד לרצועת עזה. הברית עם טהרן טבעית והיא הדרך היחידה להשיג מדינה מוסלמית

המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: ד"ר אחמד יוסוף Dr. Ahmed Yousef , מי שהיה פעם יועצו של ראש ממשלת עזה איסמעיל הנייה, ונחשב כאחד מראשי הזרם המתון בחמס, ועתה מכהן כסגן שר החוץ ומנכ"ל משרד החוץ של ממשל החמס, מנהל בימים האחרונים מסע מכוון, שקיבל את אישורים של ראשי החמס בדמשק ובעזה, להביא להתקרבות בין החמס לאיראן, וליצור מערכת יחסים עם טהרן שתהייה דומה לזו הקיימת בין איראן לסוריה ולחיזבאללה.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי מסע זה, אשר יתקבל ללא ספק בברכה בטהרן, יאפשר לאיראן להרחיב את השפעתה באזור המזרחי של הים התיכון מלבנון לעזה. התקרבות כזו תביא את הנכוחות הצבאית האיראנית במזרח התיכון קרוב יותר למרכזי האוכלוסין של ישראל. תביא להתרחקות נוספת של החמס מערב הסעודית, ומצרים, תהליך המתרחש ממילא בימים אלה. יאיים על היציבות בממלכת ירדן, שם אנשי החמס מהווים רוב בהנהגה של האחים המוסלמיים הירדניים. זו גם הסיבה מדוע האחים המוסלמיים הירדניים, לפי הוראות של הנהגת החמס בדמשק החרימו השבוע את הבחירות לפרלמנט בירדן.
המקורות שלנו מעריכים כי התקרבות כזו בין עזה לטהרן, תחזק את הקשרים הפוליטיים, הצבאיים, והמודיעיניים, של החמס עם דמשק ועם חיזבאללה, מהלכים שיחזקו את הציר טהרן דמשק, ותסכל כל אפשרות של השגת פשרה בין הפת"ח והחמס, ותנציח את עובדת קיומן של 2 מדיניות פלסטיניות, אחת בגדה המערבית, ואחת ברצועת עזה.
ביום ד' 10.11 הסתיים בדמשק, עוד סיבוב של שיחות הפיוס בין הפת"ח לחמס ללא כל תוצאות.
המקורות שלנו מוסרים, כי השיחות נכשלו, לאחר שהנציגים של פת"ח בהן נכחו בפעם הראשונה אנשי ביטחון פלסטינים מהגדה המערבית, ראש המודיעין הפלסטיני הכללי הגנרל מג'אד פארג', וקולונל סמיר ריפאעי, מהביטחון המסכל הפלסטיני, עמדו על כך כי הרשות הפלסטינית היא הריבון היחיד הממונה על כל שירותי הביטחון גם בגדה וגם ברצועת עזה. נציגי החמס דחו דברים אלה, והציעו כי יוכרז 'פיוס ואיחוד' כאשר כל צד ממשיך לשלוט ולנהל את האזור עליו הוא שולט.
לעמדות אלה יש השפעה מכרעת על שיחות השלום המשולשות בין ארצות הברית, ישראל, והרשות הפלסטינית, מאחר ובמצב שנוצר, ברור שאפשר להגיע רק להסכם חלקי בין ישראל והרשות הפלסטינית השולטת בגדה המערבית, הסכם שרחוק מאוד מהצהרותיהם של הנשיא אובמה, ושרת החוץ האמריקנית, על הסכם שלום בין שתי מדינות ישראלית ופלסטינית, החיות זו לצד זו בשלום. ככל שהתקרבות בין החמס ואיראן תתהדק, כך המטרה המרכזית של המדיניות האמריקנית באזור תתרחק ותהפוך להיות פחות מעשיית ואפשרית.
ביום ד' 10.11, עשה אחמד יוסוף, שוב באישורם של ראשי החמס בדמשק ובעזה, צעד נוסף לקראת הידוק הקשרים בין רצועת עזה לטהרן. הוא הזמין רשמית בשם ממשלת החמס
את נשיא איראן אחמדינז'אד לבקר ברצועת עזה. יוסוף אמר, 'כי הביקור יעלה את המוראל של אלה העומדים בחזית ההתנגדות (לישראל) כפי שהתרחש בעת ביקורו של אחמדינז'אד בלבנון'. ציטוט המקור: The visit will boost the morale of the resistance front as happened during Ahmadinejad's visit to Lebanon.
במקביל באותו יום, פרסם הפרשן הבכיר של ערוץ 2 לנושאים ערביים, אהוד יערי, במסגרת המכון למדיניות במזרח הקרוב בוושינגטון Washington Institute for Near East Policy, ניתוח בו הוא חושף כיצד אחמד יוסוף מכין את הרקע האידיאולוגי-הדתי להתקרבות בין החמס וטהרן. יערי מדווח כי יוסוף פרסם לאחרונה ספר, בשפה הערבית, המופץ אך ורק בין ראשי החמס בסוריה בלבנון, בירדן, ברצועת עזה, ובגדה המערבית, שהכותרת שלו היא: 'האחים המוסלמיים והמפכה האסלאמית באיראן', The Muslim Brotherhood and the Islamic Revolution in Iran. כותרת המשנה של הספר מאותתת כבר בבירור על הכיוון אליו חותר אחמד יוסוף" 'הטיעון של מדינה ואומה במחשבתם של אל-באנא (מייסד האחים המוסלמיים,) ושל חומייני', (מייסד המהפכה השיעית האיראנית). ציטוט המקור: The Dialectic of State and Nation in the Thought of the Imams al-Banna and Khomeini.
ההקדמה לספר נכתבה על ידי ד"ר מוחמד אל הינדי Dr. Muhammad al-Hindi, ראש הג'יהאד האיסלמי ברצועת עזה. אפשר וצריך להניח כי הינדי לא היה כותב הקדמה זו באם לא היה מקבל את אישורה של טהרן לכך.
בספר מסביר יוסוף, כי הברית הקיימת כיום בין טהרן והחמס איננה מקרית, והיא לא רק ברית של נוחיות, is not an accidental marriage of convenience, בין שני צדדים הרוצים לקדם את האינטרסים שלהם, אלא שותפות בלתי נמנעת המבוססת על השאיפה להשגת האידיאל השמימי של מדינה מוסלמית'. ציטוט המקור: inevitable partnership based on the common aspiration for the divine ideal of the Islamic state.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי ההתקרבות האסטרטגית הזו בין החמס לאיראן, היא ההתפתחות החשובה בשבועות האחרונים במערך ובמשוואת הכוחות בין ישראל לפלסטינים, ולא הוויכוח כפי שמוצג בוושינגטון ובישראל, על בנייתן של עוד 1000 יחידות דיור חדשות בהר חומה.