איך התפוצצות של מחסן טילים אחד, מתוך כ-35, של חיזבאללה, פוצץ שוב את תיאוריות המלחמה והביטחון הישראליות לאורך גבולה עם לבנון.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: טיפול לא נכון של אנשי חיזבאללה בחימוש של עשרות טילים בהם היה מאגר הנשק בכפר חירבת סאלים גדוש, הביא להתפוצצותו. לחיזבאללה ישנם הרוגים ונעדרים. האזור כולו מוקף כוחות גדולים של חיזבאללה המונעים מאיש גישה למקום.
המקורות הצבאיים שלנו מציינים, כי לאורך גבול ישראל לבנון, ובעומק השטח בדרום לבנון, מול ישראל, ישנם לפחות 35 מאגרי נשק גדולים כאלה, המכילים טילי קרקע-קרקע, טילי נ"ט, טילי נ"מ, פגזים של מרגמות, וכמויות גדולות של תחמושת וחומרי נפץ.
כל מאגר כזה, נמצא בבניין מבוצר, שהגישה אליו ואל סביבותיו אסורה וחסומה על ידי גדרות ומחסומים בהם מוצבים במשך 24 שעות ביממה חיילי חיזבאללה.
לפחות 5 אנשי חיזבאללה ששמרו על המאגר בחירבת סאלים נהרגו בהתפוצצויות, מספר אנשי חיזבאללה אחרים ששהו במקום נעדרים.
מאגרים אלה נועדו, לחמש, במקרה של חידוש מלחמה עם ישראל, את כ-7500 חיילי חיזבאללה המוצבים בדרום לבנון לאורך הגבול עם ישראל, ואשר נטמעו באוכלוסיית הכפרים, כאשר הם לבושים אזרחית.
ארבעה גורמים שותפים שוב הפעם 3 שנים לאחר מלחמת 2006, להסתרת המצב הזה.
ממשלת ישראל וצה"ל, יוניפי"ל, נשיא לבנון, והצמרת הישראלית לשעבר שניהלה את המלחמה הקודמת. אלה הם אותם 4 גורמים אשר פעלו קשה ערב המלחמה הקודמת להסתיר את אותן עובדות.
קודם כל, הדרגים הפוליטיים והצבאיים הבכירים ביותר בישראל. שוב הפעם, כמו לפני 3 שנים, איש איננו מספר לציבור הישראלי, איך חיזבאללה שב במלוא כוחו ונשקו לדרום לבנון, ולא רק שפרש את כוחותיו שוב הפעם לאורך הגבול, אלא גם הזרים לאזור כמויות גדולות מאוד של טילים ונשק, פי 3 ממה שהיו באזור ערב פריצת מלחמת לבנון השנייה. לא הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי, ולא ואלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט, הזכירו השבוע בדבריהם על מלחמת לבנון את המציאות הקיימת עכשיו לאורך הגבול .
השתיקה הישראלית על הפרות בוטות וגלויות אלה של הסכם שביתת הנשק הכלול בהחלטת מועצת הביטחון 1701, מאפשרת לגורם השני המסתיר מציאות זו, קרי- כוחות יוניפ"יל בדרום לבנון, להמשיך לטעון, כי להם לא ידוע על מציאותם של מאגרי נשק וכוחות צבאיים של חיזבאללה בדרום לבנון. צביעות והעמדת פנים אלה הגיעו לשיאן ביום ד' 15.7, כאשר פיצוץ המאגר בכפר חירבת סאלים, הכריח את מפקדת יוניפי"ל לפרסם הודעה האומרת, כי מאגר הנשק בכפר הלבנוני היא הפרה בוטה של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 1701. ציטוט המקור: The explosions marked a "serious violation" of a U.N. Security Council resolution. . ההודעה איננה מזכירה כמובן במילה אחת את העובדה, כי זהו תפקידו העיקרי של יוניפי"ל למנוע את חזרתם של חיזבאללה ונשקו לדרום לבנון. ההתפוצצות חשפה כי יונפי"ל לא רק שנכשל בתפקידו למנוע את הברחת הנשק הסורי והאיראני ללבנון, אלא גם נכשל במניעת הגעתו והצבתו בדרום לבנון.
הגורם השלישי, הוא נשיא לבנון מישאל סולימן, אשר מיהר להקים וועדת חקירה משותפת ללבנון וליוניפי"ל כדי לחקור מה אירע. המדובר כמובן בהעמדת פנים. גם לנשיא וממשלת לבנון, וגם ליוניפי"ל בנציגיהם יישבו בוועדה ברור בדיוק מה קרה. אולם מאחר ואף אחד מגורמים אלה איננו רוצה להודות כי חיזבאללה הוא השולט בשטח דרום לבנון, ולא הם, אפשר כבר להניח מה תהיינה מסקנות הוועדה.
הגורם הרביעי השותף למלאכת הסתרת מציאות זו, הם הקברניטים המדיניים והצבאיים הישראלים שניהלו את המלחמה הכושלת הזו, ואשר עכשיו מנסים לנקות את עצמם מכישלונותיהם. בראש ובראשונה מדובר ברמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, אשר השבוע הצביע על 'השקט' השורר לאורך גבול ישראל לבנון, כעל ההישג הגדול של המלחמה שהוא ניהל. שלושה ימים בלבד, לאחר דבריו, התפוצץ מאגר הנשק בחירבת סאלים, בפניו, והראה באיזה מחיר מדיני וצבאי שקט זה נשמר. השקט איננו תוצאה של המלחמה ושל כוח ההרתעה של צה"ל, כפי שחלוץ, אולמרט, ליבני, ופרץ מציגים, אלא של מדיניות איראנית מחושבת להציב שוב את כוחות חיזבאללה על גבול ישראל, מבלי שצה"ל או הקהילה הבינלאומית ינקפו אצבע. מסתבר שמי שהיה עיוור ב-2006, נשאר גם חירש וגם עיוור ב-2009.