איך טהרן הטעתה את ארה"ב, ישראל, ואפילו את אסד ונסראללה, ומשתלטת סופית על ביירות
עוד ביום שני בבוקר 24.1, היו ההערכות המודיעיניות לא רק של ארצות הברית וישראל, אלא גם של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, כי בביירות תוקם ממשלת אחדות לאומית. נשיא סוריה בשאר אסד הודיע לכל הפלגים הלבנוניים כי יש לפניהם רק ברירה אחת: להקים ממשלת אחדות בתנאי שסעד חארירי, ראש גוש ה-14 במרס לא ימונה להיות ראש ממשלה. במילים אחרות, אסד הכריע כי ראש הממשלה יהיה פרו סורי, ופרו חיזבאללה. זו הייתה הסיבה מדוע אפילו נסראללה, הידוע בחושיו הפוליטיים החריפים, נשא ביום א' 23.1 נאום בו השתמש בטון מפייס, ובמרכזו קרא להקמת ממשלת אחדות לאומית לבנונית. אולם, המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי כל ההצגה פוליטית זו, הייתה הטעייה מכוונת אחת גדולה שנרקמה על ידי טהרן בניצוחו של שר החוץ האיראני עלי סלאהי, היושב כבר החל ממוצאי שבת 22.1 בדמשק וממושך משם בחוטים כדי להיות בטוח כי כל השחקנים בזירה הלבנונית, כולל דמשק, ייבצעו בדיוק מה שטהרן מורה להם לעשות.
המטרה האיראנית המרכזית: להקים ביירות ממשלה אשר מיד עם הקמתה תכריז כי לבנון איננה מכירה יותר בבית הדין הבינלאומי ה-STL לחקירת רצח חארירי. היא מורה לשופטים הלבנוניים בבית הדין לפרוש מיד. הממשלה החדשה גם תודיע כי ביירות מפסיקה את השתתפותה במימון בית הדין, וכי היא לא תכיר בשום צווי זימון שהוא יוציא, או בפסקי הדין שלו.
המולטימיליונר הלבנוני בן ה-55 נאג'יב מיקאטי Najib Mikati, שכל האימפריה העסקית שלו באירופה, אפריקה, והמזרח התיכון, התבססה תמיד על קשריו האישיים עם הנשיא בשאר אסד, ומנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, דבר שאפשר לו לקבל מידע מודיעיני לקידום עסקיו, התבקש ביום שני בבוקר להתחייב אישית בפני אסד ונסראללה, כי הוא יבצע מהלכים אלה מיד עם מינויו לראש ממשלת לבנון, אחרת יימצא מועמד אחר במקומו. מיקאטי קיבל על עצמו את ההתחייבויות, ובכך נסללה הדרך למינויו.
בכך הסירו טהרן ודמשק מעליהן את האיום של התנגשות ישירה עם בית הדין הבין לאומי, שמלבד שיוציא צווי זימון נגד ראשי חיזבאללה, עמד להוציא צווים דומים גם נגד בכירים איראניים וסוריים כחשודים במעורבות ברצח ראפיק חארירי. טהרן ושדמשק יטענו מעכשיו בציניות שאם ממשלת ביירות איננה מכירה בבית הדין, הן אינן יכולות לפעול נגד הממשלה החוקית בביירות ונגד רצונו של העם הלבנוני. להפך, הן חייבות להזדהות אתו, ולא אם איזה בית דין המורכז על ידי ביירות כלא חוקי, ומבצע את פקודותיהן של וושינגטון ותל-אביב.
בכך, הצליחה טהרן במהלך אחד, גם לחסום את המהלך המדיני המרכזי של הנשיא אובמה במזרח התיכון שבמרכזו עמדה התמיכה האמריקנית בבית הדין, וגם להביא להקמתה של ממשלת בובות בביירות שתבצע בדיוק את הוראותיה של טהרן.
במילים אחרות, יומיים בלבד, לאחר כישלונן המוחלט בשבת 22.1 של השיחות הגרעיניות באיסטנבול בגלל סירובה של איראן לדון בשום אספקט של התוכנית הגרעינית האיראנית, הצליחה טהרן להשתלט על ממשלת לבנון ובאמצעותה על לבנון כולה.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי תומכיו של סעד חארירי שיצאו ביום שני בלילה לרחובות בערים המרכזיות בלבנון, הבעירו צמיגים, וניסו לחסום את הדרכים הראשיות המובילות מביירות לדמשק, ולדרומה ולצפונה של ביירות, יודעים כי זה המקסימום שהם יכולים לנסות ולעשות בגלל 4 סיבות עיקריות:
1. כל פעולה מעבר לפעולות מחאה אלה תצית מלחמת אזרחים בלבנון. ספק באם הסונים והנוצרים הלבנוניים מוכנים להתמודדות כזו, בייחוד כאשר הם יודעים כי הצבא הלבנוני יעמוד לצד הממשלה הפרו-איראנית שתמשול מעתה בביירות.
2. ממשל אובמה, שהבטיח לסעד חארירי כי יתמוך בו עד הסוף במאבקו בחיזבאללה, טהרן, ודמשק, איננו מוכן לקיים הבטחה זו. המקורות הצבאיים של תיקדבקה כי כל מה שהממשל עשה הוא להציב ביום שישי 21.1, את כוח התקיפה האמריקני 'אנטפרייז' USS Enterprise Strike Force מול חופי לבנון. טהרן הגיבה מיד וביום א' 23.1, הודיעה בצעד תגובה שהיה התגרות צבאית פומבית בארצות הברית, ישראל ומצרים, כי היא שולחת צי שיהיה מורכב ממשחת ואוניות מלחמה נוספות, ביניהן כאלה שתאסופנה מודיעין, לים התיכון ולים האדום, כאשר הקשר בין שתי השייטות האיראניות יתקיים דרך תעלת סואץ. תנועות אסטרטגיות אמריקניות ימיות אלה מול חופי לבנון, לא עשו שום רושם לא על האיראנים, לא על הסורים, ולא על חיזבאללה, משום שהם בטוחים בכך כי הנשיא אובמה לא יורה אפילו לחייל מרינס אמריקני אחד, מתוך 6,000 המלחים ואנשי המרינס האמריקנים המצויים על סיפוני כוח התקיפה 'אנטפרייז לרדת בחופי ביירות.
3. גם ממשלת ישראל בראשותם של בנימין נתניהו ואהוד ברק, הצועדת בנאמנות ובעקביות מוחלטת אחר ממשל אובמה, מלבד להמשיך ולדבר על הסכנה האיראנית, לא תעשה אפילו צעד הפגנתי צבאי אחד שיכול להביא את האיראנים, או הסורים, להיסוס קל בביצוע תוכנית ההשתלטות הסופית שלהם על לבנון. זאת למרות כי מבחינתה של ישראל מדובר ברעידת אדמה אסטרטגית.
4. סעודיה ומצרים, המציגות את עצמן כאילו הן עומדות בראש המדינות הערביות המתונות הנלחמות בהתפשטות האיראנית במזרח התיכון, שותקות, וגם הן אינן מוכנות לעשות צעד כלשהו שיבוא לעזרתם של סעד חארירי ותומכיו.
