איך שר החוץ הרוסי המנוסה סרגיי לברוב, הפיל בפח את שר החוץ הישראלי חסר הניסיון אביגדור ליברמן?

המקורות של תיקדבקה במוסקבה וירושלים מדווחים, כי בעוד סרגיי לברוב נתן לאביגדור ליברמן להאמין כי מוסקבה תתמוך במדיניות המזרח תיכונית של ממשלת נתניהו באם הערוץ הישראלי-הפלסטיני יעבור דרך מוסקבה, במקום דרך וושינגטון, ביצעה מוסקבה, תחת כסות מגעים אלה התקרבות נוספת לטהרן, כאשר היא משאירה את ליברמן בידיים ריקות.
עוד טרם הספיק שר החוץ הישראלי החדש אביגדור ליברמן להיכנס לתפקידו, ודווקא מוסקבה, המקום העיקרי בו שר החוץ הישראלי אביגדור ליברמן מתפאר בקשרים ההדוקים שיש לו שם עם אנשי צמרת הקרמלין, הנחיתה עליו על תוכניותיו המדיניות מכה קשה, והציגה אותו בכל מערומי חוסר ניסיונו המדיני.
המקורות שלנו מוסרים, כי בעוד בישראל שקועים בוויכוחים פנימיים האם ממשלת נתניהו תומכת או לא תומכת בפתרון של 'שתי מדינות', ואיך שר החוץ אביגדור ליברמן אמר כי אין ולא היה ערך למפגש אנאפוליס (שנערך בנובמבר 2007), והחלטותיו, וישראל לא תתמוך בו יותר, ניסה ליברמן להוביל מהלך אשר בו מוסקבה תמלא את התפקיד הראשי במהלכי התיווך בין ישראל לפלסטינים, ומדינות ערב.
ליברמן חשב כי הוא פועל במוסקבה בחלל ריק, מבלי שהביא בחשבון כי בזירה במוסקבה פועלים כיום שני כוחות בעלי כוח והשפעה עצומים,וושינגטון וטהרן, אתם אין לו ולא לממשלת נתניהו שום סיכוי להתמודד.
דבריו של שר החוץ ליברמן בשבועיים האחרונים על חוסר התועלת ב'פתרון שתי המדינות' ועל כך כי תהליך 'אנאפוליס' היה כשלון מוחלט לא היו מקריים, והם נועדו יותר לאוזניה של מוסקבה מאשר לדעת הקהל הישראלית.
המקורות שלנו במוסקבה מדווחים, כי הם נועדו לשכנע את שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב לאמץ את מדיניותו החדשה של ליברמן, שלא להתבסס במגעי ישראל והערבים רק על וושינגטון, אלא גם על מוסקבה.
תמורת זאת קיווה ליברמן כי מוסקבה תהדק את קשריה הביטחוניים עם ישראל.
סימן מעודד אחד להצלחת הקו שלו ראה ליברמן בכך שמוסקבה אישרה בשבוע שעבר, (יום ו' 10.4), את עסקת הנשק הראשונה מסוגה שנחתמה אי פעם בין הצבא הרוסי והתעשייה האווירית הישראלית לאספקת מזלטים, ביניהם מזלטים קרביים נושאי נשק מסוג מדגם MK II שהוא .an unmanned combat air vehicle-UCA לפי תוכניתו של ליברמן הסכמה זו של מוסקבה הייתה צריכה להיות רק צעד ראשון לקראת הסכמה של מוסקבה לצעד השני והעיקרי בתוכניתו של שר החוץ הישראלי החדש והיא מעורבות ישראלית הולכת וגדלה במשק הכלכלי והפיננסי הרוסי.
ליברמן ער לעובדה כי בחוגי השלטון במוסקבה המונח 'וועידת אנאפוליס', הוא שם נרדף להשתלטות ארצות הברית על תהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, וכישלונה של מוסקבה לקחת בו חלק.
מיד לאחר חזרתו של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב מהוועידה, בתחילת דצמבר 2007, ניהל מי שהיה אז נשיא רוסיה וכיום ראש הממשלה ולדמיר פוטין שיחה קשה עם שר החוץ הרוסי בה האשים אותו אישית בכישלון.
ליברמן ידע כי אחת משאיפותיו הנסתרות של שר החוץ הרוסי לברוב, היא למחוק מהרקורד שלו את מה שמוכנה במוסקבה 'חרפת אנאפוליס', על ידי כינוס וועידה מקבילה-דומה עוד השנה בבירה רוסית אשר תוכיח כי את תפקידה המרכזי של מוסקבה בתהליך המדיני המזרח תיכוני.
זו הסיבה מדוע הציע שר החוץ הישראלי בשבועות האחרונים ללברוב, כי ישראל תשתף פעולה אתו ועם מוסקבה בכינוסה של וועידת נוסח אנאפוליס שתתקיים ברוסיה ותפעל להצלחתה של וועידה זו, תמורת שינוי הדרגתי בגישתה של מוסקבה כלפי איראן.
ההערכה של ליברמן הייתה כי אם הוא יצליח לשנות את הקו האיראני של מוסקבה, הוא יכול להביא זאת כנדוניה של ממשלת נתניהו לממשל אובמה, המחפש דרכים לרכך את עמדת מוסקבה כלפי טהרן.
המקורות שלנו במוסקבה מוסרים כי לברוב נתן לליברמן להבין כי למדיניות זו יש סיכויים להצליח וכדאי לו להמשיך במהלכיו.
אולם בסוף שבוע שעבר, זנח לברוב לפתע את הקולגה הישראלי החדש שלו ואת מדיניותו, ופעל לתאם במגעים חשאיים את עמדותיהן של מוסקבה וטהרן מול המדיניות של ממשל הנשיא באראק אובמה. ביום ו' 17.4, בעת פגישה עם סגן שר החוץ הרוסי אלכסנדר סלטנוב, לא נשארה לליברמן ברירה, אלא למסור לו את הסכמתו לכינוס וועידת המשך לאנאפוליס למוסקבה, למרות הצהרתו של לברוב כי היחסים בין מוסקבה וטהרן מתקדמים עתה בצורה מטאורית, וכי הבעיות היחידות שנשארו לפתור בתוכנית הגרעינית האיראנית, הן שורה של אי הבנות קלות אותן אפשר ליישב במהירות.
מבחינה פוליטית פנימית ישראלית, נחשף שר החוץ אביגדור ליברמן בכל חולשתו הפוליטית, בחולשת כושר יכולת הניתוח האסטרטגית שלו, ( ליברמן כיהן בממשלת אהוד אולמרט כשר לנושאי האיומים האסטרטגיים), ובחולשה המדינית שיש לקשריו במוסקבה.