אין הסכמה בין אובמה ונתניהו על הפסקת התוכנית הגרעינית הצבאית האיראנית, ואין הסכמה אמריקנית להפסיק את העשרת האורניום

למרות המאמצים שנשיא ארה''ב באראק אובמה, וראש הממשלה נתניהו, עשו ביום ב' 30.9, בעת פגישתם בבית הלבן, להציג כאילו בין ארה''ב וישראל, קיימת הסכמה מלאה בנושא הגרעיני האיראני, וכיצד לטפל בו, היה ברור מדברי שני המנהיגים לאחר פגישתם, כי הם נשארו חלוקים בדעותיהם.
בעוד אובמה אומר, כמחווה לישראל, כי הוא איננו מסיר את האופציה הצבאית מעל שולחן המו''מ עם איראן, הוא חוזר ומדגיש, 'כי וושינגטון לא תאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני'.
נתניהו לעומת זאת הדגיש, 'כי יש להפסיק את התוכנית הגרעינית הצבאית האיראנית', אותה אובמה לא הזכיר כלל.
ישראל איננה מקבלת את הנוסחה של ממשל אובמה, משום שהיא סבורה, כי הממשל איננו מוכן, ואיננו רוצה למנוע מאיראן להגיע לשלב, בו כנראה טהרן נמצאת כבר היום, בו יהיו לה כל הידע, החלקים, וכמויות האורניום המעושר, הדרושים להרכבת נשק גרעיני. כלומר ארה''ב תעמוד בהתחייבותה שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני.
ישראל סבורה, כי יש לעצור את איראן כבר בשלב זה, אחרת היא תוכל להרכיב פצצה גרעינית בכל מועד שייראה לה, בעוד אובמה סבור שמספיק להוציא מטהרן הבטחה שהיא לא תיגש לבנות פצצה כזו.
גם אובמה וגם נתניהו לא הזכירו את ארבעת התנאים שנתניהו הציג בממשלה ערב יציאתו לארה''ב, מהסיבה הפשוטה כי לא רק איראן, אלא גם אובמה איננו מסכים לאף אחד מתנאים אלה.
ביום ב' 30.9 לפני הפגישה, פירסם תיקדבקה את הניתוח הבא:
מלבד שפגישה בבית הלבן בין נשיא ארה''ב באראק אובמה, ובין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, היא דבר רצוי גם לאמריקנים וגם לישראלים, אין לנתניהו מה לעשות ביום ב' 30.9 בבית הלבן. נתניהו לא יצליח לשכנע את אובמה במאומה, וגם אם יוציא מהנשיא כמה התבטאויות שיתנו לו קצה חוט לטעון כי כמה מטענותיו נקלטו על ידי אובמה והוא הבטיח לבדוק אותן, אין להתבטאויות אלה שום ערך ותועלת.
לכך יש שתי סיבות ברורות:
1. אובמה עלה על דרך ממנה אין חזרה, בה הוא רוצה להוכיח כי התיאוריה הבסיסית שלו, כי אין יותר צורך בפתרון צבאי בבעיות בינלאומית, אלא רק ברצון טוב, במו''מ, ובדיפלומטיה-היא הדרך הנכונה, ולא שום דרך אחרת.
2. לאחר ששכנע את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כי זו היא באמת כוונתו הרצינית, וכי הוא לא יחזור עוד פעם על 'הטעות' שביצע ב-2011 בלוב, כאשר הורה על מעורבות צבאית אמריקנית, ובכך הסיר את המכשול להשגת הסכם אמריקני-רוסי על סוריה, ניגש אובמה, מבלי לחכות אפילו רגע אחד, כדי לבחון כיצד ההסכם האמריקני-רוסי עובד, או לא עובד בסוריה, לבצע הסכם משולש מס' 2, בין וושינגטון, מוסקבה, וטהרן. הפעם על הגרעין האיראני.
מזווית הראייה האיראנית, מדובר למעשה בהסכם שוושינגטון ומוסקבה תנסנה לכפות על טהרן, כפי שהם כפו את ההסכם שלהן על נשיא סוריה בשאר אסד.
טהרן היא לא דמשק, ולאובמה ולפוטין תהייה מלאכה קשה יותר לכפות את רצונם על מנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי, מאשר על אסד.
אולם מצב כזה פותח גם אפשרויות רחבות בפני האייטוללה חמנאי.
גם הוא מבין, כי להיטותם של אובמה ופוטין להשיג הסכם, הנובעת מגישתו של אובמה שאין יותר להשתמש בכוח, ומגישתו של פוטין, כי צריך לנצל עמדה חדשה זו במדיניות האמריקנית, תאפשר לאיראן להשיג מוושינגטון וממוסקבה וויתורים שקודם לכן לא היו ניתנים להשגה.
דוגמא מרכזית אחת היא בעיית העשרת האורניום.

אפשר וצריך להניח כי נתניהו ייצא ביום שני מהבית הלבן ויודיע, כי הוא יותר רגוע עכשיו, כאשר אובמה הבטיח לו כי ארה''ב תתמיד בעמדתה כי אסור יהיה לאיראן להעשיר יותר אורניום, וכי כמויות האורניום המעושר הנמצאות בידיה, מלבד כמות מצומצמת, תוצאנה מחוץ לגבולות איראן, או שתושמדנה, כפי שיושמד הנשק הכימי הסורי.
אבל זו לא תהייה התוצאה הסופית של המו''מ האמריקני-רוסי-איראני, המתנהל כבר עתה בהיקף מלא ובקצב מהיר מאוד.
כמו שנשיא רוסיה ולדמיר פוטין, מנהיג איראן עלי חמנאי יודעים, כי הם יצטרכו להתפשר על עמדותיהם במו''מ, כך גם הנשיא אובמה יודע זאת. בסופו של דבר הוא יסכים, כי איראן תוכל להמשיך להעשיר אורניום, ולהחזיק את האורניום שכבר העשירה, בתנאים מסוימים.
הנקודה המרכזית בצורה כזו של מו''מ היא לא התוכן הממשי, אלא המהירות בה הוא מתבצע.

אובמה ופוטין זקוקים למהירות כמעט לבליץ בו מתנהלים עכשיו הדברים, כדי לטשטש עובדות, ולהציג וויתורים, כאילו מדובר בהישגים שלהם.
באותה מדיניות נוקטים גם שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, ושר החוץ הרוסי סרגי לברוב, אשר עליהם הוטל התפקיד לנסח את ההבנות עליהן כבר אובמה ופוטין הסכימו, ללשון שתתקבל טוב באמצעי התקשרות העולמיים.
זו הסיבה מדוע קארי הצטרף ביום א' למקהלת הקולות, כולל האיראניים האומרים, כי אפשר להגיע להסכם על הגרעין האיראני תוך כמה חודשים.
דבריו ביום ב' 30.9 של שגריר ארה''ב בישראל דן שפירו כי לארה''ב ולישראל אותן המטרות, הם דברי הרגעה יפים, שאין להם כל קשר למה שמתרחש בוושינגטון, מוסקבה וטהרן.
אם נתניהו, איננו יודע ואיננו מבין, או שאיננו רוצה להבין, כי ישראל הוצאה כבר אל מחוץ למשוואת המו''מ האמריקני-רוסי-איראני לגבי הנשק הגרעיני האיראני,  כפי שהתרחש בסוריה, הוא יבין זאת היטב, כאשר יצא ביום שני מהבית הלבן לאחר פגישתו עם אובמה.

 

Print Friendly, PDF & Email