אין חדש 'ברוח החדשה' שרוה"מ נפתלי בנט מביא אתו לנשיא ביידן בוושינגטון, כאשר הפופולאריות של הנשיא התרסקה ל-41 אחוז

צריך לקרוא בעיון רב את הריאיון שנתן ראש הממשלה נפתלי בנט, ביום ד' 25.8, לעיתון 'ניו יורק טיימס' ערב פגישתו עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, ביום חמישי 26.8. 
הידיעה המרעישה ביותר אחרי קריאת הדברים היא: שאין לבנט שום דבר חדש להציע, וכי מדיניות ממשלתו ברוב הנושאים החשובים דומה מאוד למדיניות של ממשלת קודמו בתפקיד-בנימין נתניהו.
אפילו 'הניו יורק טיימס' שנמנע בדרך כלל לשבח את נתניהו, מודה שאין חדש במה שבנט מביא לביידן וכי אין הבדל בין עמדותיו לאלה של נתניהו.
בראיון מרבה בנט להדגיש,  'כי הוא מביא אתו מירושלים רוח חדשה ביחסי ארצות הברית-ישראל'. הוא לא פירט על איזה רוח חדשה הוא מדבר. לאחר שבחודשים הראשונים לממשלתו הוא ואישים אחרים בממשלה הכריזו כי המדיניות שלהם עם ארצות הברית היא יישור הקו עם המדיניות האמריקנית המזרח תיכונית.
על איזה 'רוח חדשה' בדיוק נפתלי בנט מדבר?
בנושא איראן מצהיר בנט, כי הוא יציע לנשיא ביידן, להקים ברית אזורית, בראשות ארה"ב, נגד איראן.
ברית כזו כמובן כבר קיימת, והיא כוללת בתוכה את ישראל, איחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE, סעודיה ובחריין, כאשר היא מבוססת על 'הסכמי אברהם' שנחתמו בתקופתם של טראמפ ונתניהו.
משפט המפתח בראיון נמצא בדברי בנט על היחסים עם הפלסטינים.
בנט אמר: 'הממשלה הזו לא תספח ולא תקים מדינה פלסטינית, כולם מסכימים על זה. אני מתרכז בלמצוא את האמצע, להתמקד במה שאנחנו יכולים להסכים עליו'.
קודם כל ארצות הברית איננה, ואף פעם לא הסכימה להנחה שאין להקים מדינה פלסטינית.
אולם הנקודה העיקרית היא אחרת: מנהיג 'שמתרכז בלמצוא את האמצע ולהתמקד במה שאנחנו יכולים להסכים עליו', הוא מנהיג שאיננו מסוגל להעמיד עמדה עצמאית מוצקה משלו, והוא מראש יכול להיות נתון ללחצים שונים שישנו את עמדותיו-והאמריקנים יודעים זאת.
כאשר בנט ייכנס ביום ה' לבית הלבן הוא יימצא לפניו נשיא אמריקיני מוכה וחלש.
משאלי דעת הקהל האמריקני השבוע מראים כי הפופולאריות של הנשיא ירדה מ-62 אחוז, ל-42 אחוז בלבד. רק 26 אחוז מאמריקנים חושבים כי ביידן טיפל נכון בנסיגה האמריקנית מאפגניסטן.  שלושה מתוך ארבעה אמריקנים סבורים, כי המדיניות של ביידן תביא לכך שאל קעידה ו-ISIS יחזרו לאפגניסטן, וינסו לבצע משם פיגועים בארצות הברית.
הקרע בין ביידן ומדינות המערב מתרחב מאחר ואלה סבורות כי עליו לעכב את הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן, בשעה שביידן מתנגד לכך.  
קשה מאוד להניח כי הראש של ביידן נתון עתה בדיוק לבנט ולבעיה האיראנית.
לכן קשה מאוד לראות איזה תועלת יכולה לצמוח מפגישה כזו לישראל.