אין צורך בוועדת חקירה לאסון מירון. מה הוועדה תמצא, שצריך לשפץ את המקום העתיק העומד מאז המאה ה-16?

ביום שישי 30.4  בצהרים החלו להתפרסם שמות ההרוגים באסון במירון.
התיאור הקולע ביותר על מה שאירע להם ולנו כאומה מתמצת במשפט בן חמש המילים שהופיע בראש מודעות האבל בבני ברק, בית שמש וביתר עילית, משם הגיעו רוב ההרוגים והפצועים: 'כי יד ה' הייתה בנו'.
האסון, ביום שישי לפנות בוקר לא היה האסון הראשון במירון.  לפני 110 שנים בדיוק, ב-1911 אירע במקום אסון דומה, בו נהרגו 11 איש ונפצעו כ-50 חוגגים.
עד היום לא ברור מה בדיוק התרחש שם. אז היו קיימות עדויות שונות שניסו להסביר מדוע נוצרו לפתע דוחק ובהלה בין החוגגים, דבר שהביא להתמוטטות המבנה שמעל הקבר של רבי שמעון בר יוחאי שהוא מהמאה ה-16.
כמו אז גם כיום, נראה מעדויות של אנשים שהיו במקום, בינהם שוטרים, לוחמי האש, וחיילי צה"ל, כי אי אפשר יהיה להגיע לאיש, או לגורם, אשר בגללו איש אחד החליק על המדרגות המובילות אל הקבר או ממנו, ויצר בכך אפקט דומינו של התמוטטות, דחק ובהלה שהביאו ל-45 הרוגים  ול-100 פצועים.
לכן לא ברור, מהו הלהט  והמהירות הזו להקים וועדת חקירה שתבדוק מה באמת התרחש במירון ומי האחראי על כך.
מה הוועדה הזו תמצא?  
שמדובר במבנה עתיק, בעל דרכי גישה עתיקים וצרים, שאינם מסוגלים להכיל קהל המונים בן עשרות אלפי אנשים.
עובדה שבמשך 110 השנים האחרונות המקום הכיל קהלים אפילו גדולים יותר מאלו שהיו שם נוכחים ביום חמישי ושישי האחרונים.
הצורך להרחיב את הדרכים/המדרגות האלה ידוע כבר מזמן. אולם אף אחד לא היה מוכן להתנגש ובצדק עם העדה החרדית על רקע שינויים באזור הקבר.
מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כתב בדו"ח שפרסם בדצמבר 2008: 'יש צורך מידי בשינוי המצב הקיים'. ומהו המצב לפי ראייתו: 'הפסקת ההזנחה והפגיעה בקדושת המקום, במניעת הפגיעה במבנים ההיסטוריים ובהבטחת ביטחונם וחייהם של מאות אלפי המבקרים במקום.'
אולם הדבר לא היה תלוי במערכת השלטון המרכזית, שכל מה שיכלה לעשות היא לסגור לחלוטין את אתר הקבר, צעד שאיש לא היה מוכן לנקוט בו.
הדבר דומה למלחמה בקורונה שהתנהל בשנה האחרונה בקרב העדות החרדיות.
אי אפשר להאשים את שני הממונים שמונו על ידי ממשלת ישראל, הפרופ' רוני גמזו והפרופ' נחמן אש, בהתפשטות מחלת הקורונה אצל החרדים שבכמה קטעים של המגפה ראו בה  מלחמה של החילונים במנהגי ואורחות חייהם.
אולי עכשיו לאחר האסון במירון הם יסכימו לשפץ את הקבר העתיק וליצור אליו דרכי גישה ומילוט מודרניים יעילים במקרי אסון.
הניסוח האומלל של היועץ המשפטי אביחי מנדבליט וסגנו עמית איסמן, שהורו על חקירה שתבדוק אם לא הייתה רשלנות פלילית בתפקודה של המשטרה במירון, מעידה שוב ושוב על ניתוקה של המערכת המשפטית מהרחוב והציבור הישראלי.
מדוע היה צורך להשתמש במושג 'פלילים', כאשר קצינים ושוטרים חירופו את נפשם בניסיון להציל חיי אדם ולעזור לנפגעים. ומדוע היועץ המשפטי אוסר על המשטרה לחקור את הפרשה ?
ניצב שמעון לביא, מפקד המחוז הצפוני במשטרה, אמר  ביום שישי בבוקר: 'אני שמעון לביא נושא באחריות הכוללת, לטוב ולרע. אני מוכן לכל בדיקה. אנחנו נערכנו לכלל התרחישים, האירוע הזה קרה. אנחנו בשלב איסוף הראיות כדי להגיע לאמת'.
למה הדברים האמיצים האלה אינם מספיקים?
הצימאון לוועדות חקירה היא תופעה ידועה במדינת ישראל. קשה לזכור אפילו את מספר וועדות החקירה שהוקמו בישראל. קשה עוד יותר לזכור את מסקנותיהן ותוצאותיהן.
לכן הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיה יוכרז ביום א' 2.5, יום אבל לאומי, ודגלי המדינה, כולל בבסיסי צה"ל, יורדו לחצי התורן, היא המוצא היחיד המכובד מאסון זה.
ביום האבל הלאומי הממשלה צריכה להתכנס ולהקים צוות לשיפוץ מתחם קבר הרש"בי במירון.