אין 'קדימה', אין אופוזיציה

קצת למעלה מ-38 אחוז מ-95,000 אלף בעלי זכות הבחירה בפריימריס של 'קדימה', הם קצת למעלה מ-36,000 איש שטרחו לבוא ולהצביע בבחירות אלה. במילים אחרות מדובר לא במפלגה זעירה, אלא ברסיס פוליטי. 
לכן מלבד מה שנראה כבר כמה שעות כניצחון הפירוס של שאול מופז, יש לתוצאות של בחירות הפריימריס ב'קדימה' עוד שלוש תוצאות טראגיות פוליטיות ואישיות.
1. 'קדימה' שהייתה מפלגת האופוזיציה הראשית, עם 27 מקומות בכנסת, גדולה אפילו יותר מ'הליכוד', נמחקה ביום ג' 27.3, מהנוף הפוליטי הישראלי.
לעיני כל נחשף מה שכבר היה ידוע חודשים רבים בחוגים פוליטיים, מבלי שאיש יעז לומר זאת בקול רם, כי מפלגה זו איננה קיימת כבר.
2.
לא רק הקריירה הפוליטית של ציפי ליבני הגיעה לסיומה, אלא גם הקריירה הפוליטית של שאול מופז. הדיבורים הרמים שלהם בימים האחרונים של כי הם האלטרנטיבה לבנימין נתניהו, והם שיחליפו אותו, נשמעים ונראים היום לאור התוצאות-פתטיים.
שניהם היו שקועים כל כך במאבק הפנימי ביניהם, עד שלא חשו כי הסוס עליו רכבו, התחלף בענף שבור שאינו זז לשום מקום. מדובר בשניים שהתחרו על ראשות 'קדימה', אבל מצאו את עצמם נלחמים על עצם קיומה של 'קדימה'.
אם שניהם יחליטו להמשיך בפוליטיקה, גם לבני וגם מופז יהיו בשוליים שלה. זה סיום משפיל לאיש שהייה שר הביטחון ורמטכ''ל צה''ל במשך שנים רבות, וסיום עוד יותר משפיל לגב' ליבני, שתמיד הציגה את עצמה כיורשת 'הבטוחה' של אריאל שרון, שייעד אותה, לפי עדותה, לתפקידים 'שעליהם היא איננה רוצה לדבר'.
3. עם התרסקותה של 'קדימה', אין יותר אופוזיציה ל'ליכוד' ולנתניהו. 'העבודה' ובראשה הגב' שלי יחימוביץ', הסבורה כי היא תתפוס את מקומה של 'קדימה', כאופוזיציה הראשית שתחליף את נתניהו, אוחזת באשליה. מפלגה ואופוזיציה לא מקימים רק על בסיס מצע של הדחת מפלגת שלטון. מפלגה ואופוזיציה בונים על חשבון מצע ותוכנית פוליטית, ועם כל הכבוד לסיסמא של סוציאל דמוקרטיה, אותה יחימוביץ'  מניפה כדגל, זו לא סיסמא שתביא היום ב-2012, וגם לא בעתיד הנראה לעין, מפלגה לשלטון בישראל.  
זה הוא כמובן מצב גרוע מאוד, לא רק לדמוקרטיה הישראלית, אלא אפילו ל'ליכוד'. מפלגת שלטון ללא אופוזיציה, היא כמו מפלגה ללא מגן חיצוני. מלבד שכרון החושים והשלטון שיכול לסחרר אותה, עכשיו ניטל ממנה גם המכשיר הדמוקרטי העיקרי באמצעותו/בעזרתו היא הייתה יכולה לתמרן את הלחצים ברחוב הפוליטי.      
ומה עכשיו, החוגים הפוליטיים והעסקיים, שתמכו בליבני, אבל שעוד הרבה לפני התוצאה הקטסטרופלית של הפריימריס מיהרו לנטוש אותה, אינם מתייאשים והם כבר הכינו כמה אלטרנטיבות, כיצד להפיל את נתניהו. אחת מהם הייתה יאיר לפיד, שגם הוא נמצא כבר בהתדרדרות, ואילו השנייה היו הכנות חשאיות לחידוש מה שהם קוראים 'המחאה החברתית' בחודשי הקיץ. ההכנות לכך כבר נמצאות בעיצומן, וגם כספים רבים מושקעים בהן.
אבל בינתיים, כמובן יכולה להגיע המלחמה עם איראן, ושוב הפעם כל הקלפים הפוליטיים ייטרפו.

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות