איסור העלאת מכשירים אלקטרוניים לטיסות: תסכול המערב מכישלונות המלחמה בטרור מוליד הנחיות ביטחון אבסורדיות

מערכות המודיעין האלקטרוני מזרימות אל מטות ארגוני המודיעין, הביטחון והביון בארה"ב ובבריטניה, אך גם במדינות מערביות אחרות, מידע רב, אך לא קונקרטי לגבי ניסיונות חוזרים ונשנים של ארגוני טרור, בדגש על ISIS ו'אל-קעידה' להוציא פיגוע טרור 'איכותי' תוך פגיעה קטלנית בתעופה האזרחית.
נוכחות לוחמי יחידות מיוחדות של הצבא האמריקני על אדמת סוריה ועיראק, כמו גם נוכחות של יחידות עילית מצבאות בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה במדינות אלו ובנוספות במזרח התיכון, בעיקר בלוב, תורמות לשפע של מודיעין אנושי, יומינט Human Intelligence המגיע ממקורות הפעילים בליבות Core ארגוני הטרור או בפריפריות שלהם, ותמורת כסף מערבי (רב) ותמורות אחרות, הם מספקים מידע מודיעיני יקר מפז.
חלקו של  המידע המודיעיני טקטי, פיזי ומתאר מכשולים, מלכודים וביצורים, חלקו האחר עוסק במבנים ארגוניים של רשתות הטרור וחלקו מספק הצצה טובה אל האסטרטגיה המגיעה ממנהיגי ארגוני הטרור.
אין ספק כי הצמצום הטריטוריאלי ממנו סובלים ארגוני הטרור בסוריה, עיראק ולוב מצריך אותם לפעולת ראווה, שתסיח את דעת מאמיניהם מן המתרחש על הקרקע ותגביר את ה'גאווה' והמוטיבציה שלהם ושל המצטרפים החדשים, העתידיים. פיגוע אווירי ראוותני המצליח להפיל מטוס אזרחי על מאות נוסעיו הוא יעד ראשון במעלה מבחינתם ועל כן נראה כי המידע המודיעיני המצביע על הכוונה הזו, אכן אמין.
אולם המרחק בין שפע המידע המודיעיני הזורם ממערכות האיכון והיירוט האמריקניות ובין יכולות הסיכול האופרטיביות של ארגוני המודיעין והביטחון, הוא זה המוליד הנחיות ביטחון אבסורדיות, חסרות כל תועלת מבצעית, לא ממוקדות מחד ולא מקיפות מאידך ובעלות השפעה תדמיתית שלילית על ארה"ב, על כוחה למנוע פיגוע ועל חששותיה (או גרוע מכך אי יכולתה) לסכל פיגוע ממשמש ובא.
ההנחייה, שפורסמה השבוע בארצות הברית ובבריטניה, שלא להעלות מכשירים אלקטרוניים הגדולים מטלפון נייד לתא הנוסעים בטיסה ולאחסנם בבטן המטוס לא תמנע אף פיגוע. אם מטען חומר נפץ יוסלק בתוך מחשב אישי ויופעל באמצעות שעון, אגדות מיגון 'בטן המטוס' לא ימנעו את הפיגוע הבא. נהפוך הוא. שריפה אם תפרוץ בתא הנוסעים כתוצאה מפיצוץ או התלקחות יכולה להיות מטופלת במהירות על ידי צוות האוויר. שריפה זהה שתתפתח בבטן המטוס עלולה לגרום להתרסקותו של המטוס.
זאת ועוד: ההנחיה אותה הוציא מנהל ביטחון התעופה האמריקני, ה- TSA , תקפה רק בתריסר מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה ומקבילתה הבריטית תקפה רק ב- 6 מדינות, בהן לא כלולות (בין השאר) עיראק, לוב, תימן, אלג'יר, סודן ועוד רבות.
אם ארה"ב חוששת (ובצדק) מחבלה בתעופה האזרחית בקווי הנוסעים אליה, עליה לנקוט באחת מן השתיים: להפסיק את כל קווי התעופה ממדינות בהן מנגנון הביטחון הפנימי איננו מספק או לחלופין, לבנות מנגנון אמריקני לאבטחה הקווים, במקביל או במקום מערך האבטחה המקומי.
אבל את זה האמריקנים אינם רוצים לעשות בעירק בגלל שתי סיבות:
1. העיקרון שעד עתה נכשל, לפיו ארצות הברית צריכה להסתמך על כוחות מקומיים במלחמה בטרור.
2. העלויות הכספיות הגדולות של הקמת מנגנון כזה, והצורך לקבל את הסכמתן של מדינות להצבתו בנמלי התעופה שלהן.