איראן ואל קעידה רשמו לפניהם כי צה"ל נמנע מלהכריע את החמאס. בעזה הונח היסוד לצבא פלסטיני סדיר
הצמרת המדינית והצבאית הישראלית, עשו ביום ג' 5.8 מאמץ עליון להדגיש, כי המלחמה בעזה הסתיימה ואין כל סיכוי כי הקרבות יחודשו. בוודאי שלא ביום שישי 8.8.
הרחיק לכת יותר מכולם הרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, אשר אמר כי "אנחנו נכנסים לתקופה של שיקום עזה". אלה הם דברים שאינם הולמים בדיוק את מפקד הכוחות הישראלים שנלחמו 28 ימים בעזה. חיילי הסדיר וחיילי המילואים אשר החלו להשתחרר, רצו בוודאי לשמוע דברים אחרים, ממפקדם.
הדרג המדיני תרם את תרומתו לסיום המלחמה, על ידי זה שפרסם בלילה, מספרים מבהילים של אבידות משני הצדדים, במקרה שהיו מחליטים על כיבוש רצועת עזה כולה. בפרסום נאמר, כי המדובר במצגת שהוקרנה לפני חברי הקבינט המדיני-ביטחוני שעה שדנו בשבוע שעבר באיזה טקטיקה לנקוט במלחמה. לא נאמר מי הכין את המצגת ומה דברי הליווי שנשמעו בה, אבל הודגש כי כיבוש הרצועה יעלה במאות חיילי צה''ל הרוגים, ובצורך להישאר ברצועה חמש שנים, כדי לנקות אותה מ-20,000 אנשי טרור וממערכות הנשק שלהם.
זו הייתה כמובן טקטיקה של הפחדה של חברי הקבינט והציבור הישראלי, משום שבשום מקום במצגת המקורית לא נאמר כי צה''ל יצטרך להישאר ברצועה יותר מעל לשנה וחצי עד שנתיים.
בעיה אחרת היא, שמלבד מעטים בישראל, איש לא הציע שצריך לכבוש את כל הרצועה.
מה שכן הוצע, היו צורות שונות של השתלטות בזק על מפקדות החמס, הריסתם של מרכזי הפיקוד של החמס, ויציאה מהירה החוצה, כבר בשבוע הראשון של הלחימה, דבר שהיה חוסך את הקורבנות האזרחים הכבדים הפלסטינים, ואת הרס הבתים האזרחים הפלסטינים, פעולה שרבים בצה''ל ומחוצה לו אינם שלמים אתה.
אבל הדרג המדיני המרגיש, כי דעת הקהל נוטה נגדו, על הדרך בה הוא סיים את המלחמה, ממשיך להתעלם מההצעות המבצעיות הרציניות, כאילו לא היו, כפי שהוא מנסה להתעלם מבעיית התושבים שמסרבים לחזור לבתיהם ביישוביי עוטף עזה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים ארבע בעיות מרכזיות שהתעוררו עם הצורה והדרך בה הדרגים המדיניים השיגו את הפסקת האש, וניהלו את המלחמה:
1. בעצם העובדה כי החמאס, שספג מכה קשה, אולם לא הוכרע, ורוב הזרוע הצבאית שלו נשארה בלתי פגיעה, יצר הדרג המדיני הישראלי עובדה, שכיום יש לפלסטינים יסוד לצבא פלסטיני סדיר, מה שלא היה להם עם פתיחת מבצע 'צוק איתן' ב-7.7. מדובר בצבא לוחם, בעל רמה אימון ולחימה גבוהה הזוכה עתה לאהדה לאומית לא רק בעזה אלא גם בשטחי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. במילים אחרות, למשוואה של המו''מ המדיני בין ישראל לפלסטינים נוסף עתה אלמנט שלא היה קיים קודם-אלמנט צבאי, ממנו אי אפשר יהיה להתעלם. זו גם הסיבה, מדוע אין כל סיכוי לדרישה הישראלית לפרז את עזה.
2. הדרג המדיני כל הזמן רומז-מציג, כי הוא עומד לערב את יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, בפתרון במצב בעזה. לרעיון כי הדרג הצבאי של החמס-גדודי עיז א-דין אל קסאם, יאפשרו לאבו מאזן לפעול ברצועה-הטריטוריה בה הם שולטים, היא אשליה שאין לה בסיס וסיכוי. ייתכן וגם לאבו מאזן עצמו אין שאיפות כאלה, ממה שהצמרת הישראלית מנסה לייחס לו.
3. ב-22 ביולי, בעת ביקורו של מזכיר האו''ם באן קי מון בישראל, אמר לו ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי החמאס מייצג את האיסלם הקיצוני והוא דומה לאל קעידה, הטאליבן, ובוקו הארם.
נתניהו לא שם לב לכך, אבל דבריו נקלטו היטב בעולם המוסלמי הקיצוני, אשר עקב בתשומת לב רבה אחר המתרחש במלחמה בעזה. בדבריו למזכיר האו''ם, קבע נתניהו כי המלחמה בעזה, עומדת באותה דרגה כמו המלחמה נגד אל קעידה.
עתה כאשר הדרגים המדיניים והצבאיים הישראלים משתדלים להציג כאילו המלחמה בעזה הסתיימה, השאלה היא איזה לקח מסיקים ממנה אל קעידה בסוריה ובעיראק ה-ISIS, וג'בהת אל נוסרה, אשר עושים בימים האחרונים מאמצים להשתלט על גבול סוריה-לבנון, במטרה להעביר את המלחמה לתוך לבנון?
מסקנתם היא, שצה''ל לא סיים את המלחמה נגד החמאס, ולא הכריע אותו. זוהי מסקנה מסוכנת ביותר לצה''ל ולישראל, ואסור היה שהיא תתרחש.
4. טהרן רשמה לפניה, כי בפעם השנייה בתוך שמונה שנים, הדרגים המדיניים והצבאיים הישראלים, לא סיימו בהכרעה את המלחמה נגד צבא שהוקם, אומן, ומומן על ידי איראן. ב-2006, הסתיימה מלחמת לבנון ללא הכרעת חיזבאללה, וב-2014 המלחמה נגד החמאס הסתיימה באותה צורה.