איראן מזרימה כוחות אוויר למפרץ, תוך כדי שהיא מבודדת את סעודיה

שני סימנים הקשורים זה בזה, מתרחשים בימים אלה במפרץ הפרסי, מעידים כי איראן בטוחה יותר מתמיד, כי עברה הסכנה של עימות צבאי בינה ובין ארה''ב וישראל על התוכנית הגרעינית שלה, לפחות מכיוון המפרץ הפרסי, וכי האיום שלה בעבר, כי במקרה של התקפה כזו היא תחסום את מצרי הורמוז, ואת תנועת מכליות הנפט מהמפרץ ואליו, איננו קיים יותר.
המקורות הצבאיים ובמפרץ של תיקדבקה מדווחים, כי ההתקרבות המהירה ביחסים בין איראן ואיחוד נסיכויות הנפט ה-UAE, וההודעה שנמסרה ביום ג'  10.12, על ידי גורמים במפרץ שסירבו להזדהות,  כי שתי המדינות קרובות להסכם על החזרתם של שלושת האיים המוחזקים על ידי איראן ל-UAE במפרץ, היא סימן אחד.  ציטוט המקור: Iran and the United Arab Emirates (UAE) are close to reaching a deal on returning three Iranian-occupied islands in the Arabian Gulf to the UAE.
הסימן הבולט השני לכך, אי הימנעותו המופגנת של שליט עומן הסולטן קבוס Sultan Qaboos, לבוא השבוע לוועידת ארגון מדינות המפרץ הפרסי ה-GCC, המתכנסת בכווית.
אי בואו של הסולטן קבוס, מי שנחשב היום כאחד הערוצים הישירים החשובים ביותר הקיימים בין הנשיא אובמה ובין נשיא איראן רוחאני, לוועידת ראשי המפרץ, היא איתות ברור לכך, כי סולטן קבוס החליט למנוע מסעודיה מלהכתיב לוועידה, בה ההחלטות חייבות להתקבל פה אחד, החלטות אנטי איראניות, והחלטות שמטרתן לנסות לעצור או לטרפד את המהלכים המשותפים של אובמה ורוחאני. אפשר וצריך להניח, כי אי בואו של סולטן קבוס לוועידה, תואם בין מוסקט וושינגטון.
במילים אחרות, אם שתי מדינות עיקריות וחשובות ב-GCC, כמו ה- UAE, ועומן, מעדיפות לקדם מדיניות עצמאית משלהן עם איראן, מבלי להתחשב בעמדותיה של סעודיה, פירוש הדבר כי האיראנים הצליחו באמצעות סיורו של שר החוץ האיראני מוחמד זריף בשבוע שעבר במדינות המפרץ,לעקוף את ריאד ואת בית המלוכה הסעודי, ולבודד אותו.
שלושת האיים בהם מדובר הם: אבו מוסה Abu Musa, טאנב הגדול Greater Tunb, וטאנב הקטן Lesser Tunb , החולשים על נתיבי השייט במצרי הורמוז. (ראו מפה). עוד בתקופת השאח הפרסי ב-1971 איראן השתלטה על איים אלה ומאז היא מחזיקה אותם, כאשר ה-UAE  טוענת כי הם נמצאים בריבונותה ודורשת מאיראן להחזירם אליה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי משמרות המהפכה האיראניים הקימו באבו מוסה בסיסים ימיים ואוויריים גדולים, ובסיס טילים גדול. בבסיס הטילים מצויים כ-500 טילים איראניים, רובם טילי חוף ים קצרי טווח, המסוגלים לחסום את תנועות האוניות, כולל מכליות הנפט במיצרי הורמוז.
עוד מוסרים המקורות  שלנו, כי כדי להדגיש כי הנכונות של טהרן לדון עם ה-UAE על עתיד השלטון באיים, אין פירושה כי איראן תפרק את הבסיסים ותוציא את כוחותיה מאבו מוסה, כלומר תחליש את הנכונות הצבאית שלה במפרץ, הטיסו האיראנים בסוף השבוע האחרון 10 מטוסי תקיפה של מטרות קרקעיות , וגם ימיות, מדגם  SU-25 Frogfoot, שנחתו בבסיס האווירי של האי.  דובר צבאי אמריקני הודה ביום א' 8.12, כי אכן מטוסים איראנים אלה הגיעו לאבו מוסה, אולם הוא סירב לומר מה היא התגובה האמריקנית לתנועות צבאיות איראניות אלה במפרץ.
מטוסים אלה מהווים את חוט השדרה המבצעי של הזרוע האווירית של משמרות המהפכה  The backbone of the Islamic Revolutionary Guard Corps Aerospace Force-IRGCAF.
עצם העובדה, כי ה-UAE, לא מחתה על הבאתם של מטוסי הקרב לאבו מוסה, והיא ממשיכה את המשא ומתן עם איראן על עתיד האיים, מראה כי החלטתה נחושה להגיע להבנה עם איראן לא רק על חלוקת השליטה באיים, אלא גם בשותפות באוצרות הגז האדירים הנמצאים במים מסביבם.
פרטים מלאים על מדיניות החוץ האגרסיבית שאיראן מנהלת בימים האחרונים במפרץ הפרסי, באפגניסטן ובסוריה, מבלי שממשל אובמה יתערב בה או ינסה לעצור אותה, נביא בגיליון הבא של השבועון DNW, מס' 615, אשר יצא לאור ביום שישי 13 בדצמבר.