איראן תקפה ישירות מטרות צבאיות אמריקניות וישראליות, אבל וושינגטון וירושלים מתעלמות
איך שראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון וצה''ל, יגדירו ויציגו זאת, החדירה של כלי טייס גדול ומגושם, כמו המסוק הלא מאויש לתוך המרחב האווירי של ישראל בשבת 6.10, הוא כשלון מודיעני ואסטרטגי ישראלי ממדרגה ראשונה, וחשף את העובדה כי צה''ל איננו מוכן, למרות כל האימונים והתרגילים להתקפת פתע ישראל.
עברו כמעט 4 חודשים מאז 20 ביולי שעה שמנהיג חיזבאללה חסן נסראללה נשא נאום בביירות ובו אמר את המשפט הבא 'בכל מלחמה הבאה, תנועת ההתנגדות (כלומר, חיזבאללה) תפתיע את תל-אביב', the resistance movement will surprise Tel Aviv in any future war. בשבת 6.10, נסראללה ביצע זאת.
את העובדה כי מסוק גדול מאוד טס במרחב האווירי של ישראל במשך חצי שעה, קולט ומעביר למרכז בקרה אלקטרוני איראני, שעדיין מיקומו המדויק איננו ידוע, כל חתימה או רשרוש אלקטרוני אמריקני וישראלי, שהמערכות הצבאיות הישראליות והאמריקניות הנמצאות בשטח משדרות, ואין שום גורם בישראל לא מדיני ולא צבאי המורה להפילו ומיד, צריך לכנות רק במילה אחת-מחדל צבאי ומודיעני.
את המסוק היה צריך להפיל לא מעל יער יתיר בהר חברון, אלא ברגע כאשר הוא נכנס למרחב האווירי של רצועת עזה, כאשר היה ברור כי כיוון טיסתו היא באר שבע.
מה היו הדרגים המדיניים והצבאיים הישראלים היו עושים אם המסוק היה חמוש, והיה מפציץ את באר שבע?
הרי זהו חלום הבלהות העיקרי הישראלי, כאשר מדובר על האיום הגרעיני האיראני!
בינתיים, עבר המסוק מעל המערכים של צה''ל בדרום ישראל, מעל באר שבע, מעל בסיס חיל האוויר בנבטים, ומשם אל דרום הר חברון, כאשר הוא קולט ומשדר לא רק את החתימות האלקטרוניות של מערכות ההגנה האנטי-אוויריות של הכור הגרעיני בדימונה ומתקני צה''ל אחרים באזור, אלא וזו הייתה כנראה מטרתו העיקרית, את החתימות האלקטרוניות של תחנת המכ''ם האמריקנית המתקדם X-band המוצבת בנגב.
תחנה זו, ותחנה מקבילה לה המוצבת בדרום טורקיה, משמשות את הבסיס, או את 'העיניים הקדמיות' של מערכת ההגנה המשותפת שארצות הברית וישראל הקימו כנגד הטילים הבליסטיים האיראניים.
במילים אחרות, למי ששלח את המסוק היה חשוב מאוד לנסות ולמצוא את הפרצות האלקטרוניות במערכת הגנה זו נגד טילים-והוא כנראה, השיג את מבוקשו.
בהקשר זה עולים דבריו של מפקד כוחות הקרקע של משמרות המהפכה האיראניים גנרל אמיר עלי חצ'יזדאה Brigadier General Amir Ali Hajizadeh, אשר ב-23 לספטמבר אמר כי איראן תנחית מכת מנע על ארצות הברית וישראל.
בשבת 6.10, הנחיתה איראן את הצעד הראשון במכת מנע זו.
צה''ל לא ידע כי מסוק כזה עומד להמריא ולהגיע לישראל, וברגע שהמסוק היה כבר מעל ישראל, צה''ל לא ידע כיצד לטפל בו, וגלגל את הכדור האלקטרוני הלוהט הזה אל שר הביטחון אהוד ברק, כאשר הלה מגלגל אותו הלאה אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבמשך 30 דקות שלמות, לא היה יכול להחליט מה לעשות וכיצד להגיב על התקפה זו.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי תחילה התקבלה החלטה לנסות ולהנחית את המסוק הזה באמצעים אלקטרונים, במטרה ללכוד אותו שלם, דבר שלא רק היה מקל על זהותו המדויקת, אלא הייה מאפשר ללמוד משהו על היכולות הצבאיות של מלחמת הסייבר האיראנית.
אולם מיד התברר כי הדבר לא היה פשוט בכלל.
רגע אחד מערכות הסייבר הישראליות הצליחו 'להתלבש' על מערכות המסוק ולכוון אותן, רק כדי לגלות כי כמה רגעים לאחר מכן, חזרו האיראנים והשתלטו שוב על המסוק וכיוונו אותו לפי התוכניות המבצעיות שלהם. במלים אחרות, מעל המרחב האווירי הישראלי התנהל קרב סייבר לכל דבר, כאשר רגע אחד ידם של הישראלים על העליונה, ורגע אחד ידם של האיראנים על העליונה.
רק לאחר מחצית השעה בה התברר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון ברק, כי אין אפשרות להשתלט על המסוק באמצעים אלקטרונים ולהנחיתו שלם, נתקבלה ההחלטה וההוראה להפילו. התמונות שצה''ל פרסם של פגיעת הטיל במסוק וכיצד הוא הופך לכדור אש הן דרמטיות אבל מטעות.
המסוק אמנם הופל, אולם הוא לא התפוצץ באוויר. המסוק לא התפוצץ לאלפי רסיסים קטנים, אלא חלקים גדולים ממנו נחתו על הקרקע. כלומר במילים אחרות, צה''ל עדיין יכול ללמוד דברים רבים על הזהות המדויקת של שולחי המסוק ומפעיליו. זו הסיבה מדוע צה''ל משקיע מאמצים גדולים כל כך להסתיר איזה חלקים של המסוק נמצאים בידיו ואיזה לא.
צריך לקרוא את היטב את הודעת צה''ל, כדי להבין את שרשרת הטעויות הצבאיות והמודיעיניות שישראל ביצעה בהתרחשות זו. צה''ל מסר, כי לאורך כל טיסתו, היה המטוס תחת ליווי ובקרה מוחלטת של מטוסי הקרב, והיה ניתן להפילו בכל שלב…' זו הודעה מדויקת, אבל זו גם הודעה המתעלמת מהעיקר. המסוק האיראני אמנם לווה על ידי מטוסי קרב ישראליים, אבל הם לא הצליחו, וזה גם לא היה תפקידם, להפסיק את פעולתו והפעלתו האלקטרונית.
מבחינות רבות אפשר להשוות את חדירת המסוק לתוך ישראל ב-2012 לישראל, להתקפה על אוניית הטילים של חיל הים אח''י חנית שנפגעה על ידי טילים איראניים שהופעלו על ידי חיזבאללה, ב-14 ביולי 2006, במלחמת לבנון השנייה. אז מערכות ההגנה האלקטרוניות של אוניית המלחמה היו כבויות ולא פעלו, דבר שהכה בתדהמה את הצמרות המדיניות והצבאיות הישראליות.
בשבת 6.10, למרות שהמערכות הלחימה האלקטרוניות הישראליות היו פתוחות ופעלו, ההפתעה והתדהמה של הצמרת הישראלית מההעזה האיראנית לתקוף ישירות את ישראל, ומטרות צבאיות אמריקניות הנמצאות בה, לא הייתה שונה.