אירוע הטרור בלב סידני – כל הטעויות האפשריות שיחידה ללוחמה בטרור יכולה לעשות

ייתכן וניתן לייחס רק למזלה הטוב של אוסטרליה את העובדה שמעולם לא חוותה אירוע טרור מוסלמי על אדמתה שלה, אך יש לקוות כי מתוך רצף האירועים שהתחילו בכיכר מרטין פלייס  Martin Place בסידני השלווה,  ביום ב' 15.12 בשעה עשר בבוקר (שעון מקומי), והסתיימו רק 17 (!) שעות מאוחר יותר יילמדו בעולם יותר מלקח מבצעי אחד.
מחבל בודד חמוש ברובה בלבד, עשרות בני ערובה הנמצאים בקשר כמעט רציף עם העולם החיצון בעזרת הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים שלהם, היכרות מושלמת עם התשתית בה כלואים בני הערובה-בית הקפה על כל פתחיו וחלונותיו- ובין 5 ל-10  בני ערובה הנמלטים משביים ומוסרים מידע מדוייק אודות האירוע – זהו תרחיש הנחשב לקל מבין תסריטי האימה המתורגלים על ידי יחידות לוחמה בטרור בכל העולם, בעיקר זה הנגוע בטרור קיצוני, איסלמי או אחר.
בשבע עשרה השעות בהן התנהל אירוע הטרור, קיבלו מטורפי כל העולם שעות פרסום חינם, בפריים טיים ובשידור חי.  אילו האירוע היה מסתיים תוך 40 דקות או אפילו שעה, ייתכן מאוד שהאפקט היה הפוך לחלוטין במגמתו.
בידי יחידת הלוט"ר-הלוחמה בטרור האוסטרלית הייתה זהותו המלאה ותיאורו המדויק של החוטף, כולל תמונתו וסרטונים רבים ומעודכנים בהם הוא הופיע, הבנה מלאה של דפוס ההתנהגות שלו בזירה  שסופק ע"י בני הערובה שנחלצו, וחימושו.
פריצה מקצועית, בו זמנית, של שלושה צוותי לוחמים מיומנים, משני פתחי בית הקפה ומחלון הזכוכית בחזית הרחוב, אליה היה ניתן להגיע אליו מלמעלה, בסנפלינג, מבלי להיחשף, הכוללת השלכת רימוני הלם וירי מצומצם, מדוייק וקטלני, הייתה מסיימת, ככל הנראה, את האירוע בפחות נפגעים ובהרבה פחות שעות.
נראה כי אפילו ניהול הקשר עם בני הערובה, המהווה נדבך קריטי בטיפול באירוע טרור, הן בקבלת מודיעין מקדמי לגבי פוטנציאל הפריצה וההשתלטות והן בעת הביצוע עצמו היה לוקה בחסר, בוצע באופן ספוראדי ובוודאי שלא נוצל באופן מיטבי לטובת השתלטות יעילה ומהירה קצת יותר על החוטף.
באמצעים הנמצאים אפילו בשוק האזרחי, ובוודאי בידי צבאות וארגוני ביטחון, ניתן היה לייצר באזור אירוע הטרור "כיפה" אלקטרו-מגנטית ובעזרתה לנתב את כל התקשורת הסלולארית של בני הערובה המוחזקים בקפה לינדט אל חפ"ק המודיעין של היחידה ללוחמה בטרור.
כך ניתן היה לקבל ישירות את כל המסרונים-SMS, התמונות-MMS, סרטוני הוידיאו, הציוצים והפוסטים שנשלחו לרשתות החברתיות מתוך בית הקפה באופן מיידי, מרוכז ומסודר ולא באמצעות משפחות בני הערובה, אשר התבקשו על ידי דוברת המשטרה, להואיל ולשלוח לה את הנתונים.
ניתן היה להכווין את בני הערובה לשלוח מידע ספציפי, להדליק מצלמות וידאו או רק לבצע שיחות, כדי להקליט ובשידור חי להאזין למתרחש בבית הקפה, ואף להכינם לפריצה המתוכננת ולהורות להם לשכב, להתמגן, להסתתר או להורות להם על דרכי הימלטות אפשריים.
בקיצור, בסידני בוצעו כל הטעויות האפשריות שיחידה ללוחמה בטרור יכולה לעשות.