אישור החוקה העיראקית בניצחון טכני, לא יקדם את פתרון מלחמת הטרור בעיראק. לא יפחית את האבדות האמריקניות, ויגביר את עקשנותה של דמשק.

משאל העם על החוקה העיראקית שנערך ב-15.10, אישר את החוקה ברוב של 78 אחוז בעד ו-21 אחוז נגד, כך הודיעה ביום ג` 25.10 וועדת הבחירות בעיראק. המקורות בעיראק של תיקדבקה מוסרים כי המדובר בניצחון טכני שלא יביא להפחתה בנפח הטרור הסוני העיראקי ואל קעידה, וגם לא יפחית בעתיד הנראה לעין את מספר האבידות האמריקניות.
לפי החוקה העיראקית מספיק ששלושה מחוזות בחירה, מתוך 18 הקיימים בעיראק, יצביעו ברוב של שני שליש נגד החוקה כדי שהיא לא תתקבל. שלושת מחוזות אלה הם המחוזות אל אנבאר במערב עיראק, נינווה בצפון עיראק שבמרכזו העיר מוסול, ומחוז צאלח-א-דין במרכז עיראק שם נמצאות הערים תיכרית, רמאדי, וסמארה בהן יש לסונים רוב, ובחלקים מהם שולטים אנשי הגרילה ואל קעידה. באל אנבאר הציעו נגד החוקה 96 אחוז מהמצביעים. בנינווה, הצביעו 55 אחוז נגד ורק 44 אחוז בעד. בצאלח-א-דין הצביעו למעלה מ-88 אחוז נגד החוקה. עצם העובדה כי בנינווה הסונים לא הצליחו להגיע לרוב של שני שליש נגד החוקה היא שאפשרה את קבלתה.
עובדה זו איננה משנה את המצב לפיו לא רק שהרוב המכריע של הסונים הוא נגד החוקה, אלא שנשמר הבסיס העממי והמקור העיקרי לתמיכה הלוגיסטית של תנועת הטרור. שוב פעם הוכח לסונים, כי כתוצאה מפלישתה של ארצות הברית לעיראק במרס 2003, הם הובסו, והכוחות המושלים היום בעיראק הם השיעיים והכורדים. נקודה חשובה אחרת שקבלת החוקה הוכיחה היא שאי אפשר לפתור את בעייתה הסונים והטרור הסוני בדרכים הדמוקרטיות בהן הנשיא ג`ורג בוש דוגל.
ממשל ג`ורג בוש השקיע בשנתיים האחרונות מאמצים רבים לנסות לקרב את הסונים לתהליכים הפוליטיים שהוא מכתיב בעיראק. מאמצים אלה שנעשו בעיקר באמצעות עבדאללה מלך ירדן, וראש ממשלת עיראק לשעבר השיעי עיאד עלוואי, נכשלו.
אולם לתוצאות משאל העם על החוקה יש גם השפעות מרחיקות לכת מחוץ לעיראק.
1. העולם הערבי הסוני שמסביב ייפרש הצבעה זו כמהלך אמריקני נוסף במזרח התיכון, אשר מכוון לעודד לשנות את המשטרים הסונים הקיימים ולהעניק ללאומים ולגורמים הדתיים השונים מהם מורכבות מדינות ערב עמדות שלטוניות.
2. העולם הסוני הערבי ימשיך להסתכל בחשדנות רבה על התהליך בו עיראק מתפרקת ומוקמות בה שתי מדינות, שיעית וכורדית. רוב שליטי/ מדינות ערב אינם רוצים בהקמת של מדינה שיעית גדולה וחזקה נוספת בעיראק. להם מספיק האיום השיעי האיראני.
3. המיעוט העלוואי, ובראשם משפחת אסד, מתבוננים על דחיקת רגליהם של הסונים העיראקים כמתכון אמריקני בטוח למה שיקרה להם, אם הם יקבלו את הדרישות האמריקניות צרפתיות שמוצבות לפניהם בימים אלה. הרגשה זו רק תגביר את התנגדותם ועקשנותם.
4. אצל הפלסטינים שתמיד היו פרו עיראקיים ופרו סדאם חוסיין , תועמק ההתנגדות למעורבות האמריקנית בענייניהם.

Print Friendly, PDF & Email