ארדואן מוביל להתנגשות צבאית בין טורקיה לישראל. מלחמה על אסדות קידוחי הנפט והגז

ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן, מוביל בקור רוח מוחלט ומחושב, להתנגשות צבאית בין טורקיה לישראל לא רק בנושא הפלסטיני, אלא גם בנושא אוצרות הנפט והגז בים התיכון.
ביום ה' 8.9, הודיע ארדואן ,  כי הורה לספינות חיל הים הטורקי ללווות אוניות שתרצנה להגיע לעזה, כלומר לשבור את המצור הישראלי על עזה. ארדואן אמר כי ההוראה לחיל הים הטורקי אומרת, כי עליו להבטיח ששום גורם לא יפריע לאוניות אלה להגיע בשלום למטרתן. נוסף לכך, הדגיש ארדואן, כי טורקיה כבר נקטה בצעדים אשר ימנעו מישראל לנצל חד- צדדית את אוצרות הטבע של מזרח הים התיכון. ציטוט המקור: Turkey had taken steps to stop Israel from unilaterally exploiting natural resources from the eastern Mediterranean. ארדואן לא פירט איזה אמצעים כבר ננקטו.
צריך וכדאי להבין את מדיניות טבעת החנק המדינית-האסטרטגית הכפולה שטאייפ ארדואן מנסה לשים על צווארה של ישראל.
באם ספינות קרב טורקיות יפרצו את המצור הימי הישראלי על עזה, יהפוך טאייפ ארדואן להיות המנהיג המוסלמי הראשון, וטורקיה תהפוך להיות המדינה המוסלמית הראשונה אשר התערבה צבאית לטובת הפלסטינים, בעוד ארצות ערב משותקות ואינן עושות דבר בנושא הפלסטיני. לדעת מתכנני האסטרטגיה הטורקית, ניצחון טורקי כזה יעמיד את טורקיה במעמד של מעצמה מוסלמית אזורית. אפילו איראן הגדולה לא העזה להתגרות צבאית בישראל כפי שמרשה לעצמה טורקיה כיום.
מהלך טורקי כזה ייאלץ גם את מדיניות ערב הגדולות, כמו מצרים וסעודיה, המסתכלות בחשדנות רבה על מהלכיו של ארדואן לשתף אתו פעולה. כבר ביום ה' אפשר היה לראות סימן ראשון לכך, כאשר מצרים הודיעה על נכונותה לקיים תמרונים ימיים משותפים עם הצי הטורקי במזרח הים התיכון.
הצעד השני, פעולה צבאית טורקית נגד קידוחי הגז הישראלים במזרח התיכון, נועד לשתי מטרות:
1. לפצל את כוחות חיל הים הישראלי, שהם ממילא קטנים, שיצטרכו להתרכז בבלימת הניסיון לשבור את הסגר הימי על הרצועה, ובו בזמן להגן על אסדות קידוחי הגז והנפט הישראליות.
2. פגיעה באסדות קידוח והפקה ישראליות אלה, או לפחות שיתוקן המלא, או החלקי, בגלל הפעילות הצבאית הטורקית, תביא לכך כי שאיפתה של ישראל להיפך למעצמת גז עולמית, דבר אשר יביא למהפך דרמטי בכלכלתה, ייעצר. ארדואן החליט כי טורקיה היא זו שתהייה המעצמה האזורית, והוא ימנע זאת בכל כוח, גם צבאי, מישראל
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי את ההתנגשות הצבאית הזו בין טורקיה וישראל אי אפשר כבר למנוע. היא לא חייבת לבוא מיד, וגם לא תוך שבוע ימים, אבל היא תבוא הרבה יותר מוקדם מאשר רבים בצמרת המדינית והצבאית הישראלית סבורים.
צריך להבין, כי אחד הגורמים העיקריים שדוחפים ברגעים אלה את ארדואן הוא המצב בלוב.
טורקיה השקיעה הרבה בתמיכה במורדים בלוב, אולם מ-21 לאוגוסט כאשר כוחות מיוחדים בריטים, צרפתים, ירדניים, וקטארים, ואחריהם כוחות של המורדים בלוב פרצו לטריפולי והפילו את משטר מועמר קדאפי, טורקיה נדחקה הצידה, כאילו אין לה נוכחות בלוב.
ארדואן רואה מאנקרה כיצד מעצמות המערב וקטאר, כבר מחלקות ביניהן את השלל של הנפט הלובי, ועיניו כלות. מאחר ובסוריה ארדואן איננו מעז לפעול, בגלל האיום הצבאי האיראני עליו, הוא הגיע למסקנה כי הדרך היחידה להחזיר את מעמדה של טורקיה באזור, היא להשתלט על אוצרות הטבע של מזרח הים התיכון, ולדחוק משם את ישראל, ומה שלא פחות חשוב, את אויבתה ההיסטורית של טורקיה, יוון, אשר הברית הצבאית שלה עם ישראל הולכת ומתחזקת.
השאלה כמובן, כיצד ממשל הנשיא אובמה ינהג בעת התנגשות צבאית כזו? ארדואן בטוח כי וושינגטון תתמוך בו. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ושר הביטחון אהוד ברק, אינם בטוחים מה תהייה מדיניותו של אובמה.  מאחר וארדואן מאמין כי ישראל תישבר תחת הלחצים הטורקיים והאמריקנים, הוא מוכן להסתכן אפילו בפעולה צבאית.
במילים אחרות העדיפות ברגעים אלה נתונה בידיו של ארדואן. זה המחיר שישראל כבר משלמת ברגעים אלה עבור מדיניות הביטחון הפסיבית של נתניהו וברק.
מי עוד שמשלם מחיר כבד, הוא ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. במצב בו טורקיה וישראל עומדות ערב התנגשות צבאית, מי ישים לב במזרח התיכון, ובעולם, לפנייה הפלסטינית לאו''ם? זו תצטרך לחכות כנראה להזדמנות ולמועד חדשים.
 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות