ארה"ב הסכימה תמורת שקט זמני בלבנון, לתנאים הסעודים, והסוריים, לקיום וועידת אנאפוליס.
בלעדי ומיוחד למקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: נשיא לבנון אמיל לאחוד, סיים את כהונתו בחצות,(יום ו' 23.11), והורה לצבא הלבנוני לקחת את האחריות על בטחונה של לבנון, מאחר וקיימת סכנה של מצב חירום לאומי. ממשלת סניורה דחתה הודעה זו והגדירה אותה מנוגדת לחוקה. שמועות עקשניות בביירות טוענות כי הכרזה זו היא במסגרת עסקה המסתמנת בין ארצות הברית, סוריה, נשיא לבנון היוצא אמיל לאחוד, הגושים הפוליטיים בלבנון, חיזבאללה, לפיה לא יבחר בלבנון נשיא אלא אם יהיו מוסכם על כל הגושים הפוליטיים והדתיים. נוסחה זו תאפשר את פרישתו של לאחוד ללא זעזועים. במילים אחרות, מדובר על הסכמה אמריקנית לווטו איראני-סורי, ושל חיזבאללה, מי יהיה הנשיא הבא של לבנון, ומה יהיה הרכב ממשלתה הבאה של לבנון, בה ישתתפו כפי הנראה שרים מחיזבאללה. במסגרת עסקה זו סוריה תבוא לוועידת אנאפוליס, לאחר שוושינגטון תסכים להעלות את נושאי רמת הגולן, והשטחים בלבנון, שחיזבאללה טוען כי נמצאים בידי ישראל. נוסחה זו מתאימה לדבריו של שר החוץ הסעודי סעוד בין פייסל ביום ו' בקהיר לאחר פגישת שרי החוץ הערביים: אנחנו לא נלחץ ידיים באנאפוליס. אנו נבוא לשם כדי להבטיח את הזכויות הערביות והפלסטיניות ואת האדמות הסוריות, קרי רמת הגולן, והלבנוניות, קרי-חוות שבעא, והכפר רג'ר.
לאחר שהבחירות והעימות בלבנון בנושא בחירת נשיא נדחו בשבוע ימים ל-30 בנובמבר, נפתחה לפני שרי החוץ של מדינות ערב, לאשר בפגישה שנערכה ביום ו' 23.11 בקהיר, את השתתפותם בוועידת אנאפוליס. שר החוץ הסעודי סעוד בין פייסל, הודיע לאחר הפגישה, כי ועדת השרים הערבים למעקב אחר תהליך השלום החליטה לקבל את ההזמנה להשתתף בוועידה, בדרג של שרים.
סעוד בין פייסל לא אמר במפורש באיזה דרג של שרים מדובר, אולם כאשר נשאל באם הוא עצמו ישתתף, הוא לא ענה ורק נד בראשו. לעומתו אמר שר החוץ הסורי ואליד מעולם, כי דמשק שלחה אגרת ביום ה' 22.11 לוושינגטון, בה ביקשה הבהרות באם נושאים הקשורים בסוריה ובלבנון יועלו בוועידה, העלאת נושאים אלה ודיונים בהם, תקבע אם סוריה תשתתף או לא תשתתף בוועידה.
קודם לכן דיווחנו: עדיין לא ברור, כיצד יסתיים בסוף שבוע זה המשבר בלבנון, ומה ייעשה נשיא לבנון אמיל לאחוד כאשר יעזוב ביום ו' בחצות את ארמון הנשיאות בבעבדה.
זו הפעם הראשונה, שסוריה מעלה דרישה לדון לא רק בהחזרת רמת הגולן, אלא גם בהחזרת שטחים ישראליים, אשר לדעת דמשק שייכים ללבנון, כמו חוות שבעא והכפר רג'ר.
בכך אימצה דמשק את עמדת חיזבאללה, כי סימון גבול לבנון-ישראל אשר נערך על ידי האו"ם ונקבע בהחלטות מועצת הביטחון, איננו סופי. בעזה, אמר ראש ממשלת פלסטין-עזה איסמעיל הנייה, כי ועידת אנאפוליס מסוכנת לפלסטינים, וכי המאבק המזוין בישראל יימשך.
למרות שהוסרה הסכנה של עימות מיידי בלבנון ביום שישי בצהרים, כאשר יו"ר הפרלמנט נבי ברי דחה את ישיבת הפרלמנט הלבנוני שעמדה לבחור לנשיא ל-30 בנובמבר, עדיין לא ברור כיצד ינהג נשיא לבנון אמיל לאחוד, כאשר יעזוב ביום ו' בחצות את ארמון הנשיאות בבעבדה.
דחיית בחירת הנשיא בשבוע ימים, אפשרה לשרי החוץ הערביים בקהיר, מרווח של כמה שעות בהם החליטו לבוא לאנאפוליס. אולם בלבנון כמו בלבנון, הדברים יכולים להשתנות תוך כמה שעות. אם אמיל לאחוד יעזוב את ארמון הנשיאות בשקט, כלומר מבלי לעשות צעד פוליטי כל שהוא, הרי בלבנון ייווצר ואקום פוליטי לפחות לתקופה של שבוע ימים. אולם ההנחה היא שלאחוד יבצע אחד משני הצעדים.
1. יודיע כי הוא מעביר את סמכויותיו לממשלה זמנית, שעל הקמת והרכבתה הוא יודיע עם פרישתו. במקרה כזה ייווצר מצב, בו בלבנון תכהנה 2 ממשלות. זו יכולה להיות התשובה האיראנית-סורית, להחלטת שרי החוץ הערביים לבוא לאנאפוליס. כלומר, טהרן ודמשק אומרות למדינות ערב, ובמיוחד לסעודיה: החלטתן ללכת במסלול האמריקני-ישראלי, והפסדתם את לבנון.
2. אמיל לאחוד יחליט להעביר את סמכויותיו למפקד הצבא הגנרל מישאל סולימן. בכל מקרה, בעוד הממסד הפוליטי הלבנוני, ומנהיגים רבים בעולם, מנסים למנוע התפוצצות בלבנון, המפתח למצב עדיין נשאר בידי לאחוד, טהרן, ודמשק, אשר עדיין לא אמרו את המילה האחרונה שלהם. זו הסיבה, מדוע לדבריו של שר החוץ הסורי ואליד מועלם בקהיר, על האיגרת שסוריה שלחה לוושינגטון לגבי העלאת נושא החזרת השטחים הסוריים והלבנוניים, חשיבות כזו גדולה. מועלם למעשה רמז, כי אם סוריה תקבל תשובה חיוביות מוושינגטון על העלאת נושאים אלה מוושינגטון, היא תלחץ על אמיל לאחוד לעזוב את ארמון בעבדה בשקט, ללא נקיטת צעדים פוליטיים. אולם אם התשובה לא תגיע, הרי כל האפשרויות נשארות פתוחות לפני לאחוד, ולפני דמשק.
לצעד כזה קוראים בלשון הדיפלומטית, אולטימאטום איראני-סורי לוושינגטון.