ארה"ב, ירדן וישראל מאחורי אזורי חיץ בשליטת המורדים בדרום סוריה, שיילחמו באל קעידה-סוריה, ואל קעידה-עיראק

מיוחד למקורות הצבאיים וללוחמת הטרור של תיקדבקה: צריך לחבר בין הודעת ממשל אובמה מיום ג' 28.1 לפנות בוקר, כי ארה''ב תתחיל לחמש 'בנשק קל', כולל רקטות נ''ט, אבל לא נ''מ, קבוצות מורדים בדרום סוריה, ובין התדרוך שנתן קצין מודיעין בכיר ישראלי ביום ו' 24.1, על הסכנה חדשה הנשקפת לישראל מהצבא בן 30,000 לוחמים של אל קעידה המתרכז בסוריה.
הקצין הישראלי אמר, כי עתה מתנהלים דיונים בגופי הערכה הישראלים וצה''ל, לשנות את מדיניותה הניטראלית של ישראל  לגבי מעורבותה במלחמה בסוריה.
אם מחברים שתי הודעות אלה, התוצאה היא כי ארצות הברית וישראל, שוקלות לשנות את מדיניות המעורבות הצבאית שלהן בסוריה, או במילים יותר ישירות, כי וושינגטון וירושלים כבר החליטו על מעורבות צבאית מוגבלת כזו. 
מנוסח שתי ההודעות עולה, כי צבא ארה''ב וצה''ל לא יבצעו זאת בצורה ישירה בה יחידות צבאיות אמריקנית וישראליות תפעלנה בשטח בתוך סוריה, אלא עיקר הפעולה יתבצע בידי יחידות של המורדים הסורים, שאינן קשורות עם גורמים מוסלמים רדיקאליים, שהחלו כבר לקבל נשק מהאמריקנים. מורדים סוריים אלה מקבלים מצה''ל סיוע לוגיסטי, כולל רפואי, וכפי הנראה גם סיוע מודיעיני.
במילים אחרות, ארה''ב וישראל מקימות בדרום סוריה אזורי חיץ ביטחוניים, שיפעלו בעיקר נגד האפשרות שלוחמים של ארגון ג'בהת אל-נוסרה- אל קעידה סוריה, וארגון אל קעידה בעיראק, ינסו להשתלט על דרום סוריה ולהתקרב לגבולות סוריה עם ירדן ועם ישראל.
הרעיון המרכזי האמריקני הוא שבאזור/אזורי חיץ אלה תשלוטנה  מליציות מקומיות, שתקבלנה נשק, מימון וסיוע לוגיסטי משילוב של  גורמים צבאיים ומודיעיניים אמריקנים, ירדניים, וישראלים. שלכל אחד משלושת גורמים אלה תפקידים מוגדרים מראש. לדוגמא: פינוי הפצועים הסוריים לתוך שטח ישראל, הוא רק הקצה הבולט של הקרחון של פעולות ישראל בדרום סוריה.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי הרעיון הזה כבר מתבשל בוושינגטון ב-10 החודשים האחרונים, מאז הריכוז של כ-15,000 חיילי כוחות מיוחדים אמריקנים בבסיס המלך חוסיין שבמאפראק בחודש אפריל 2013.   King Hussein Air Base Mafraq. חלקים מהבסיס הפכו למחנות אימונים בהם מדריכים צבאיים ירדניים מאמנים לוחמים סוריים. לאחר  סיום האימונים, המורדים המצוידים בנשק המסופק על ידי האמריקנים, הם חוזרים לסוריה כדי להלחם שם.
מה שמוקם עתה בדרום סוריה הן למעשה שתי מובלעות ביטחון. המובלעת הדרומית, שהיא  במרכז הקצה הדרומי-מערבי של סוריה, הגובל מדום עם ירדן ובמערב עם ישראל. (ראו מפה מצורפת).
במובלעת הראשונה מדובר בשטח שאורכו כ-45 ק''מ בעומק השטח הסורי ורוחבו כ-75 ק''מ. הבעיה עם מובלעת זאת היא ישיבתם על הגדר של הדרוזים הסוריים המונים כ-180.000 איש היושבים בכ-120 כפרים הפזורים באזור. הדרוזים הסוריים סרבו עד עכשיו להצטרף לשום פעולה נגד בשאר אסד, אבל עכשיו כאשר כוחות אל קעידה החלו לחדור לשטחים שלהם ומאיימים עליהם, נראה כי הדרוזים משנים את עמדתם. 
אם הדרוזים הסוריים יצטרפו למובלעת ביטחון כזו  בדרום-מזרח סוריה, היא תהפוך  מבחינה צבאית ועומק אסטרטגי מובלעת גדולה, חזקה ויציבה, שגם אל קעידה, וגם כוחותיו של אסד לא יוכלו לתקוף אותה.
אזור החיץ הביטחוני השני הוא צפוני יותר, וכאשר הקמתו תושלם הוא ישתרע  לכל אורך 60 הק''מ של גבולה של סוריה עם ישראל ברמת הגולן. מודבר בעיקר על שליטה של המורדים הסורים באזור קונטריה (ראו נא מפה מצורפת). רוחבה של רצועה זו הוא כ-30 ק''מ רוחב, והאוכלוסיה המתגוררת בה מגיע ל-300,000 סוריים.
בתוכנית האמריקנית הרחוקה יותר, איחוד של שתי המובלעות האלה, דבר שיבטיח שליטה של גורמים סוריים מתונים, הנשענים על כוחן הצבאי של ארה''ב, ישראל וירדן, בדרום סוריה.