ארה"ב לא תספק לישראל נשק ומטריה צבאית, גם לא נגד טילים, באם תתקוף את איראן

התבטאויות ביום ה' 30.8 של ראש המטות המזוינים האמריקנים, הגנרל מרטין דמפסי, בהם הכריז כי ישראל יכולה לתקוף את איראן בעצמה, אבל מתוך ידיעה שארצות הברית לא תעמוד לצידה, וההודעה האמריקנית מיום שישי 31.8 כי ארה''ב צמצמה במידה רבה את השתתפות כוחותיה בתמרון משותף Austere Challenge 12 שעמד להיערך בישראל בחודש אוקטובר. במקום 5,000 חיילים אמריקנים שעמדו להגיע לתרגיל, יגיעו רק 1,500 ואולי לבסוף רק 1,200, יש להן רק משמעות אחת: ארה''ב לא תספק לישראל נשק ומטריה צבאית, גם לא נגד טילים, באם היא תזדקק לו בעת ההתקפה, או כאשר כתוצאה מהתקפה זו תתפתח מלחמה מזרח תיכונית אזורית. על ירושלים לדעת, כי האחריות כולה היא על כתפי ישראל.
זו פעם ראשונה בהיסטוריה של היחסים האמריקנים-ישראלים שנשיא ארה''ב, בייחוד כזה  שמתפאר בזה, במשך כל שנות כהונתו הראשונה (2012-2008), שהוא דואג וידאג לכל צרכיה הביטחוניים של ישראל, אומר באמצעות יו''ר המטות המזוינים שלו: אתם לבדכם בלעדנו! נראה איך תסדרו!
מבחינה אמריקנית פנימית לקח על עצמו הנשיא באראק אובמה סיכון עצום, אבל מחושב, בשיאה של מערכת הבחירות לכהונה נוספת בבית הלבן.
זו רק שאלה של זמן, שמיט רומני המועמד הרפובליקני לנשיאות, אשר האשים בנאום ההכתרה שלו ביום ו' 31.8 לפנות בוקר בוועידת המפלגה הרפובליקנית, את אובמה בזריקת ישראל תחת גלגלי האוטובוס האיראני, ובכך שצנטריפוגות ההעשרה האיראניות עדיין ממשיכות להסתובב, ינתח את הצעד הזה של אובמה, ויכפיל את מאמציו להרחיק ממנו גם את התרומות וגם את הקול של יהודי אמריקה. 
פעולה כזו לא תדרוש ממיט רומני מאמץ מיוחד. נשיא אמריקני אשר מסיר מישראל את תמיכתה הצבאית של ארה''ב, במידה ותתקוף את איראן, זו מתנת בחירות, אשר אפילו האסטרטגים של רומני לא חלמו עליה.
מלבד השאלה החשובה, שתיכף נחזור אליה, כיצד קרה שמדיניותם האמריקנית והאיראנית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושל שר הביטחון אהוד ברק, הביאה לשבר הזה ללא תקדים ביחסי ארה''ב-ישראל, צריך לשאול עוד שאלה אחת הנוגעת לזירה האמריקנית.
מה קרה בחודש האחרון, שלא קרה בשמונת החודשים האחרונים מאז תחילת 2012,  שהביא את הנשיא אובמה להתיר כל רסן מול ישראל ולהורות לאנשיו החל מהגנרל דמפסי, ועד לשגריר ארה''ב בישראל דן שפירו, לירוק בפניהם של מנהיגי ישראל, ולומר להם, נמאס לנו מאתכם! לכו לעזאזל!  אל תבלבלו לנו יותר את המוח בנושא האיראני! אין שיתוף פעולה צבאי בין ארה''ב וישראל בנושא איראן!
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון ובמוסקבה מציינים, כי לכך יש  שלוש סיבות עיקריות:
1. במשך חודש אוגוסט, ביצע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מהלך כפול של ניתוק הקשרים הצבאיים הרוסיים עם איראן, ועם סוריה. מה שפוטין עשה עם טהרן ודמשק, אובמה עשה עם ירושלים.
פוטין הודיע למנהיגי איראן וסוריה, כי רוסיה לא תספק להם יותר נשק. משלוחים שעדיין נמצאים 'בצינורות' בדרך ימשיכו להגיע, אבל לאחר מכן האספקה תיפסק.
במילים אחרות, רוסיה לא תספק נשק לאיראן ולסוריה באמצעותו הן תוכלנה לנהל מלחמה אזורית נגד ישראל, בדיוק כפי שאובמה לא יספק נשק כזה לישראל בו היא תשתמש לאותה מטרה.  
ממשל אובמה וממשל פוטין הניחו את היסודות להסכם המתגבש ביניהם על הגרעין האיראני ועל סוריה, כאשר הם מנטרלים את הפוטנציאל  הצבאי האיראני, הישראלי והסורי.  זהו צעד ראשון לקראת השגת הסכם אמריקני-רוסי על הגרעין האיראני.
במסגרת הבנות אמריקניות-רוסיות אלה, עשה פוטין עוד צעד אחד של מחווה כלפי אובמה. הוא הוציא את כל אוניות הצי הרוסי, מלבד אוניית מבדוק צבאית אחת, ממזרח הים התיכון.
2. כאשר מוסקבה  מבצעת צעדים כאלה, היא מצפה ובצדק לתגובה אמריקנית שיכולה להיות רק אחת.  אם פוטין נטרל את איראן וסוריה, על ממשל אובמה לנטרל את ישראל, ולהביא לידי כך שישראל לא תתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית.
כאן מתעוררת לנשיא אובמה בעיה קשה. פוטין סיפק את הסחורה, בעוד אובמה איננו יכול לספק את הסחורה הישראלית.
למרות המאמצים והלחצים האמריקנים הכבירים על כל הדרגים המדיניים והצבאיים הישראליים, ולמרות הגיוס המלא שגורמים אמריקנים רשמיים ולא רשמיים ערכו בישראל של מתנגדי התקיפה באיראן,  מסרבים עדיין ראש הממשלה נתניהו, ושר הביטחון ברק, לבטל את התקיפה על תוכנית הגרעין האיראנית.
הסיבה: נתניהו וברק יודעים כי הסכם אמריקני-רוסי כזה, שאת תוכנו אובמה מסתיר מישראל, ישאיר את התוכנית הגרעינית האזרחית והצבאית האיראנית במצב בו איראן תוכל בכל רגע שתבחר להרכיב תוך זמן קצר נשק גרעיני, מבלי שוושינגטון ובוודאי לא מוסקבה, יעצרו אותה, כפי שלא עצרו אותה עד כה.
אם האופציה הצבאית הישראלית מול איראן עומדת בעינה, ההסכם ההולך ומתגבש בין אובמה ופוטין לגבי איראן וסוריה, נמצא בסכנה, כאשר גם מנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי, וגם נשיא סוריה בשאר אסד, מסרבים לקחת בו חלק, בדיוק כפי שמסרבים נתניהו וברק.
בנאום ההכתרה שלו התייחס המועמד הרפובליקני מיט רומני להתפתחויות אלה, כאשר אמר מבלי שהאלפים שהריעו לו באולם בטמפה פלורידה, ידעו למה הוא מתכוון, כאשר הוא התייחס להערה שנאמרה על ידי אובמה לפוטין, ב-18 ביוני בוועידת ה-G20 במכסיקו, כי הוא צריך ליותר זמן שלאחריו הוא יגלה כלפיו גמישות.
רומני הבטיח כי באם הוא ייבחר לנשיא, 'הידידים שלנו (ביניהם ישראל),  יזכו  ליותר נאמנות (מצד ארה''ב), ופוטין יזכה לפחות גמישות, (ולנשיא אמריקני) שיש לו יותר חוט שדרה'.  ציטוט המקור: Under my administration, our friends will see more loyalty and Mr. Putin will see a little less flexibility and more backbone.
לכן צריך לצפות, כי בימים הקרובים תתגברנה ההתקפות האמריקניות מחוץ ובתוך ישראל, נגד נתניהו וברק.
3. מעבר לכל השיקולים הגלובליים והאזוריים האלה, קיימים גם השיקולים הישראליים הפנימיים. נתניהו וברק ביצעו שלוש טעויות אסטרטגיות גדולות:
א. הם משכו את דו שיח הישראלי עם ארה''ב על איראן במשך שלוש שנים, מבלי שהצליחו להגיע לשום תוצאה. אפילו אם כוונתם הייתה, כפי שישראלים רבים חושבים, לנסות לרתום את ארה''ב להתחייבויות לפעול נגד איראן, מבלי שישראל תצטרך לבצע התקפה כזו בעצמה, הרי עתה ברור כי הם נכשלו במהלך זה.
שום מדינה עצמאית, בעלת כבוד עצמי לאומי, איננה יכולה להרשות לעצמה לנהל מו''מ ארוך עקר כזה. שום מדינה, הטוענת כי קיים עליה איום קיומי, איננה יכולה לטעון במשך שנים כי היא עומדת לתקוף את המאיימים עליה, ובו בזמן לא לפעול נגדם, כדי לעצרם. לאחר זמן מה מילים כאלה הופכות למקור של חולשה.
ב. במילים אחרות, נתניהו וברק, אפשרו לממשל אובמה לכרסם בכוח ההרתעה הישראלי, עד כדי כך שדבריו האחרונים של דמפסי, דומים כבר מאוד לדבריהם של המפקדים האיראנים שאומרים כי ישראל איננה מסוגלת לתקוף את איראן.             
ג. נתניהו וברק השלימו עם התופעה, כי אויביהם הפוליטיים בבית הצליחו לחבר את המסע למניעת ההתקפה על איראן, למסע הפליטי-האישי המתנהל בישראל להדחתם מהשלטון.
עברו כבר 4 שבועות מאז ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי אמר ביום חמישי 2 באוגוסט, 'כי אם הייתי איראני, הייתי מודאג מאוד ב-12 השבועות הקרובים'.
ביום חמישי 30.8, אמר הלוי, 'כי חשוב שהאיום הצבאי הישראלי יהיה אמין'. במלים אחרות, על נתניהו וברק להחליט באם הם עדיין רציניים לגבי תקיפת התוכנית הגרעינית האיראנית, או שהם נסוגים ממנה.
לפי שעון הלוי, יש לנו עוד 8 שבועות, כדי לקבל את התשובה על שאלה זו. וגם עוד  8 שבועות, לנתניהו וברק, לחיות תחת ההתקפה ללא תקדים של נשיא ארצות הברית באראק אובמה עליהם.