ארצות הברית: שחרור המחבלים הפלסטינים ע"י ישראל מהווה איום. התנגדנו לכך

בצעד מפתיע הביע ביום ג' 18.10 בלילה דובר משרד החוץ האמריקני מארק טונר Mark Toner, מה שהוא הגדיר 'דאגות' concerns, משחרורם של 477 מחבלים פלסטינים תמורת החייל גלעד שליט. גם דובר הבית הלבן ג'י קארני Jay Carney, הגיב בקרירות רבה על עסקת החילופין.
דובר הסטטייט דפרטמנט אמר, כי ארה''ב התנגדה לשחרורם של המחבלים הפלסטינים, וכי הוא רואה בכך 'איום' a threat. 'אנחנו בחנו כמה מאנשים אלה (ששוחררו), והעברנו מסרים לגבי עמדתנו (לגביהם) לממשלת ישראל', אמר הדובר: ציטוט המקור: We have looked at some of these individuals and we've communicated our position to the Israeli government.
הדובר האמריקני לא אמר מה הייתה תשובת ישראל למסרים האמריקנים, ומה הן הסכנות שוושינגטון רואה בשחרור אסירים פלסטינים מסוימים. הדובר העיר, כי איננו יודע על שום אסיר פלסטיני שלא שוחרר כתוצאה מהפנייה האמריקנית לישראל, והדגיש כי ישראל היא מדינה ריבונית בהחלטותיה.
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מדווחים, כי עצם הפרסום והטון בו נקט דובר הסטייט דפרטמנט זמן קצר לאחר שגלעד שליט הגיע למצפה הילה, מראים כי ממשל הנשיא אובמה הביע באוזני ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגדות לשחרור מספר גדול כזה של טרוריסטים פלסטינים, וכי בפנייה האמריקנית צוינו ספציפית כמה שמות של מחבלים אשר שחרורם לא רק מהווה סכנה לישראל, אלא לאינטרסים ולמדיניות האמריקנית במזרח התיכון, כולל בנושא המו''מ הישראלי-פלסטיני. ממשל אובמה סבור, אם כי הוא אינו אומר זאת בפומבי, כי המהלך של נתניהו בעסקת שליט מערער את מעמדו של יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אשר הממשל משקיע מאמצים רבים לשכנעו לחדש את המו''מ עם ישראל. שליחים אמריקנים עומדים להגיע ביום ד' 19.10, לירושלים ולרמאללה כדי לבדוק כיצד אפשר לחדש את המו''מ בהקדם.
וושינגטון גם התנגדה לעסקה מאחר ושוחררו בה מחבלים שרצחו ישראליים שהייתה להם אזרחות אמריקנית. לדעת הממשל היה על ישראל לשאול, או לפחות להתייעץ עם וושינגטון בנושא שחרורם, אולם ירושלים לא עשתה זאת. המקורות של תיקדבקה מציינים, כי זו פעם ראשונה שישראל איינה מתייעצת מראש עם ארה''ב בנושא הקשור למלחמה בטרור.
במשך כל יום שלישי, שום מקור ישראלי לא ידווח על התנגדות אמריקנית לעסקה.
גם דובר הבית הלבן ג'י קרני הגיב בקרירות ובמשפט יבש אחד על חילופי השבויים בין ישראל לחמס כאשר אמר: 'אנחנו מרוצים שגלעד שליט התאחד עם משפחתו'. ציטוט המקור: We are pleased that Gilad Shalit is being reunited with his family
קודם לכן ביום ג' 18.10 דיווחו המקורות הצבאיים של תיקדבקה:
דבר אחד לא לקחו בצה''ל בחשבון, והיא חולשתו של גלעד שליט לאחר 5 שנים, ו-4 חודשים בשבי. כבר בטיסה הראשונה שלו במסוק ממחנה אמיתי לתל-נוף חש ברע והוצרך לקבל טיפול. במפגש עם המשפחה ובטקסי קבלת הפנים של הצמרת המדינית והצבאית של ישראל מצבו הורע. אחה''צ ביום ג' הוברר, כי עליו לקבל טיפולים ולנוח לפני שיכול להמשיך בדרכו למצפה הילה. כבר הראיון עם הטלוויזיה המצרית, עוד בטרם חצה את הגבול לישראל, נראה גלעד שליט חלש וטען  כי הוא מרגיש ברע.  מיד לאחר מכן הועבר גלעד שליט לנציגי צה''ל שחיכו לו על יד מעבר כרם שלום. לאחר מכן המריא ביחד עם משפחתו  לביתו.
ביום ג' 18.10 בשעה 10:25 בבוקר החלה הטלוויזיה המצרית משדרת תמונות של  חייל צה''ל גלעד שליט מועבר מהחמס למצרים. כאשר התמונות שודרו חצה כבר גלעד שליט את הגבול לישראל. הוא היה לבוש בבגדים אזרחיים וכובע בייסבול כחול. בכך הסתיימו חמש שנים וארבעה חודשים של תקופת השבי הארוכה ביותר בה הוחזק חייל ישראלי בידי הפלסטינים.
בראיון ששודר עם שליט בטלוויזיה המצרית ( מימין) אמר גלעד, כי הוא קבל את הידיעה על שחרורו לפני כשבוע, אבל הרגיש בשחרור הקרב בחודש האחרון. הוא אמר כי לא היה במגע עם אנשים זמן רב. גלעד נראה בראיון רזה מאוד, חיוור, אבל ענה בבהירות על השאלות. מיד לאחר מכן הועבר גלעד שליט לנציגים ישראליים שהעבירו אותו למחנה ארעי של צה''ל שהוקם על ידי מעבר כרם שלום. פגשו אותו אלוף פיקוד דרום אלוף טל רוסו, וראש ענף נפגעים בצה''ל. לאחר חילופי דברים קצרים ראשונים שוחח גלעד עם הוריו שיחה ארוכה ונרגשת. עם סיום השיחה עלו גלעד עם מלוויו הישראלים על שתי שריוניות של צה''ל שהעבירו אותו לבסיס אמיתי בדרום.
קודם לכן, ביום ג' לפנות בוקר , דיווחו המקורות של תיקדבקה:
יש הרבה סמליות בכך כי השיירות שהובילו את 430 האסירים הפלסטינים המשתחררים ביום ג' 18.10 מכלא קציעות לרצועת עזה, במסגרת עסקת גלעד שליט, נאלצו לעשות להאריך את דרכן, מאחר ולא הותר להן לנוע לעבר מעבר כרם שלום בכביש מס' 10 החסום כבר כמעט חודשיים, מחשש לפעולת טרור של חוליות פלסטיניות מרצועת עזה הנמצאות כיום בסיני. מסוקים ספינות אוויר צאפלנים, וחטיבת שלמה של צה''ל, חטיבת גולני, אבטחו את האזור כדי שהתקפה כזו לא תתרחש. מצד אחד מחבלים יוצאים לחופש בעזה, מהצד השני מחבלים מעזה המחכים להזדמנות הבאה לפגע בישראלים.
היה גם הרבה מהסמליות, כי הארמיה השנייה של צבא מצרים תרגלה ביום ב' 17.10 את חציית תעלת סואץ וכניסה לתוך חצי האי סיני. אולם בישראל שטופת גלעד שליט, איש לא חשב כי ידיעה כזו שווה אפילו שורה, מילה אחת.
זה לא היה מקרה שהכת הצבאית ערכה הצגת האש של חציית התעלה, דווקא 24 שעות לפני החזרתו של גלעד שליט. הכת אותתה להמונים המצריים כי קהיר עוד תחזור ותפעיל את מלוא כוחה הצבאי בסיני, למרות הסעיפים בהסכם השלום עם ישראל האוסרים זאת. ישראל כמובן לא הגיבה על התרגיל, כדי שלא ליצור מתיחות כלשהי ביחסי ישראל מצרים, כמה שעות לפני החזרתו של גלעד שליט. וכך בעוד הצבא המצרי מתרגל את ההשתלטות על סיני, עמלו דיפלומטים מצריים מסביב ובתוך האוטובוסים שמחזירים את המחבלים המשתחררים לעזה, להבטיח כי ישראל מחזירה את כולם כפי שהתחייבה.
התפתחות אחרת ביום ג' בבוקר, היא הגעתו של מנהיג החמס חלאד משעל לאל עריש בצפון סיני, שם הוא יערוך לאסירי העולם המשתחררים והעומדים להיות מוגלים לסוריה, טורקיה, וקטאר, קבלת פנים של גיבורים.
הדרך בה המכונה השלטונית-ביטחונית והתקשורת הישראלית פועלים במשולב בצורה מושלמת כדי להחליק ולגהץ על כל קמט שנוצר בדעת הקהל בעסקת שליט,  (מימין: התמונה הראשונה של גלעד שליט  ברגעים הראשונים  בהם הועבר  לידי המצרים), והצורה הכמעט משיחית שבה נושא שחרורו של שליט מוצגים, צריכה לעורר חדרה אצל כל מי שהדמוקרטיה הישראלית חשובה לו, ואצל כל מי שמעז לחשוב כי לעסקת שליט ישנן עוד תוצאות אסטרטגיות צבאיות ואזוריות, מלבד חזרתו של גלעד שליט למצפה הילה.
גם הצגתן של משפחות חללי הטרור, כעדר של 'נפגעי פיגועים' מסכנים (כך הם כונו באחד השידורים), היודעים כי מאבקם להשמיע את קולם הוא אבוד מראש וממילא קולם הוא רק חלק מהריטואל הלאומי של חילופי שבויים בישראל, מצמרר.
אותם הדברים אמורים לגבי בית המשפט העליון. אם כולם יודעים כי שופטי בית המשפט העליון אינם מתערבים 'בנושאים מדיניים', בשביל מה היה צורך בהצגה שנערכה ביום ב' 17.10 באולמות ומסדרונות בית המשפט, ובשעות הארוכות שעם ישראל היה צריך להמתין להחלטה ידועה מראש בה יידחו עתירות משפחות הטרור לעכב את עסקת החילופין, לפחות לכמה שעות. אפשר היה לקיים דיון קצר, לקבל החלטה מיידית, ולא היה כל צורך בהעמדת הפנים. גם הנימוק שנמסר מטעם השופטים כי הם קבלו את טענת המדינה כי כל עיכוב בלוח הזמנים יכול לסכן את חייו של שליט הוא מבזה. על בית המשפט העליון היה לדחות על הסף נימוק פופוליסטי זה, מאחר והחמס לא היא מוכן לוותר, אפילו אם המהלך הייה נדחה בכמה שעות, על הישגו הגדול ביותר, שהוגדר בצורה נכונה מאוד, ביום ג' בבוקר, על ידי ראש השב''כ לשעבר אבי דיכטר, והוא, כי בפעם הראשונה בתולדותיו  יש הסכם ישיר בינו למדינת ישראל.

 

Print Friendly, PDF & Email