אשקלון הופגזה ב-6 טילי 'גראד'. שדרות הופגזה ב-13 טילים קסאם, מבלי שצה"ל יתערב. 28 נפגעים.
תיקדבקה: מלבד פעם אחת ביום שישי 14.11 בבוקר שחיל האוויר פגע בחוליות מחבלים ופצע 3 מאנשיה, צה"ל לא פעל במשך כל היום נגד משגרי הטילים על אשקלון ועל שדרות. להיפך. שר הביטחון וראשי מערכת הביטחון המשיכו לומר ולהעמיד פנים כאילו 'הרגיעה' עדיין קיימת. באותו זמן שוגר מהרצועה מטח של 6 טילי 'גראד' ארוכי טווח שהתפוצצו באשקלון. יש 15 נפגעי חרדה. קודם לכן נורה מטח של 11 טילי קסאם על שדרות. יש פצועה קל, ו-7 נפגעי חרדה. נזק למבנים, כבישים, ומכוניות. התושבים בעוטף עזה נדרשו להישאר כל היום ובלילה במרחבים מוגנים.
חוגים צבאיים בכירים: הדרג המדיני הבכיר בשיתוקו הוא שהביא להתמוטטות 'הרגיעה' ברצועת עזה, ולחידוש הפגזות הטילים על מטרות ישראל.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה: בניסיון לחפות על אובדן השליטה המצרית על החמס, ועל כשלון מהלך הפיוס המצרי בין הפת"ח לחמס, דבר שגרר כשלון המדיניות הישראלית שהסתמכה על נשיא מצרים חוסני מובראק, וכשלון מוחלט של המהלכים לשחרור גלעד שליט, הביאו אולמרט, ברק, וליבני, להתדרדרות הביטחונית הנוכחית ברצועת עזה, ולהתמוטטות 'הרגיעה'. זו היא הדעה השוררת כיום בצמרת צה"ל ופיקוד דרום.
המקורות שלנו מדווחים, כי למרות שחידוש הפעולות הצבאיות של הפלסטינים לאורך גדר המערכת של עוטף עזה, חידוש הניסיונות של החמס לבצע פיגועים גדולים בתוך שטח ישראל, וחידוש ירי הטילים, היה ידוע לדרגים המדיניים והצבאיים בישראל כבר מאמצע חודש אוקטובר, לא נקטו ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, ושרת החוץ ציפי ליבני, שום פעולה כדי למנוע התדרדרות זו, רק מפני שאינם יודעים איך יציגו לציבור הישראלי כיצד נכשלה מדיניותם לסמוך אך ורק על המצרים בשאלות הביטחון ברצועה ומסביבה, ובנושא שחרורו של גלעד שליט.
רק כאשר ביום ראשון 2.11 הגיע מידע מודיעני כי החמס עומד לבצע פיגוע חטיפה גדול של חיילי צה"ל בתוך שטח ישראל, במטרה לחטוף כמה חיילי צה"ל, הוחלט לפעול ביום ג' 4.11. גם אז, הוחלט לפעול רק נגד המנהרה, אולם לא נגד קבוצת אנשי הכוחות המיוחדים של החמס שעמדו לבצע את החטיפה, ולא נגד המפקדה המבצעית של החטיפה, ששהו בקרב מקום, באל בורייג'.
המקורות שלנו מוסרים, כי הידיעות שהופצו בישראל לאחר פעולת הריסת המנהרה, כאילו בצמרות המדיניות והצבאיות התנהל במשך שבועיים לפני המבצע 'דיון נוקב' באם לבצע את הפעולה או לא, לא היו נכונות. הידיעות נועדו ליצור את הרושם כאילו הממשלה ומערכת הביטחון נמצאים בשליטה במתרחש ברצועת עזה, כפי שסגן שר הביטחון מתן וילנאי אמר ביום ה'13.11, 'אנחנו נמצאים עם היד על הדופק'. דיונים כאלה לא היו יכולים להתקיים כי עד יום שישי 7.11, לא ידעו בישראל על קיום המנהרה.
למרות שצה"ל לא פעל נגד כוחות החמס, החליט החמס לחדש את ירי הטילים, ולהמשיך בניסיונות להוציא פיגועי חטיפה.
קצינים בכירים בפיקוד דרום מזהירים, כי במצב הנוכחי זו רק שאלה של זמן עד שפיגוע גדול כזה יתרחש בנקודה כלשהי לאורך גדר המערכת.
המקורות שלנו מוסרים, כי לאיש, לא בקהיר, לא בדמשק, ולא בריאד, אין עכשיו שליטה על הנהגת החמס בעזה.
המידע המודיעיני המגיע מעזה מראה כי הנהגת החמס העזתית, החליטה להתעלם ממאמצי הפיוס המצריים ולהביא את העימות בינה ובין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לידי הכרעה, אפילו אם הדבר יהיה כרוך בחידוש הקרבות הפנים פלסטינים ברצועה ובגדה, ובהתנגשויות צבאיות עם ישראל. אולם בישראל הוחלט להתעלם מהמידע הזה.
בעת ביקורם של ראש הממשלה אהוד אולמרט, ושר הביטחון אהוד ברק, ביום ד' 12.11, באוגדת עזה, אפשר היה לעמוד על חילוקי הדעות ביניהם כיצד לטפל במצב. אולמרט אמר, כי בסוף הדרך, מחכה עימות צבאי גדול עם החמס. ברק אמר, כי צריך לפעול נגד איומיי טרור, אבל לשמור על 'הרגיעה'. ברק ממשיך להתעלם מהעובדה ש'הרגיעה' איינה קיימת יותר.
על חומרת המצב הצבאי ברצועת עזה תעיד העובדה, כי ביום ה' פרסם צה"ל , כי עקב ההסלמה בעזה הוחלט לדחות את חילופי המפקדים באוגדת עזה שנועד ליום ה'.