בדוכנים האירופאים, הישראלים, הלבנונים, והפלסטינים, בבזאר המזרח התיכוני, כולם מציגים ומוכרים סחורה שאיננה נמצאת בידיהם. `הצעקה האחרונה`: ממשלת אחדות פלסטינית.

תיקדבקה: יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שמשלטונו ברשות ומשלטון הפת"ח ברצועת עזה, כמעט לא נשאר דבר, מאחר והחמס מחסל, או במילים עדינות יותר רוצח בשקט אבל בשיטתיות ובשקט את שכבת פעילי הפת"ח ברצועה, החליט לנצל את הרוח הגבית שנפחו בעורפו, ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי ליבני, שפתאום נזכרו בו לאחר תבוסתם במלחמה, ולאחר כישלונם המתוקשר לזרז את ראש ממשלת לבנון פואד סניורה לחתום שלום עם ישראל, (סניורה אמר למקורביו כי את מילת העלבון `יאללה` בוא נחתום חוזה שלום, של אהוד אולמרט, הוא אף פעם לא יישכח.) ומיהר להציע לאיסמעיל הנייה, ראש ממשלת פלסטין את ההסדר הבא:
אני צריך לצאת בעוד כמה ימים לניו יורק כדי להופיע בפני עצרת האו"ם ומספר ארגונים אמריקנים, אמר אבו מאזן להנייה. אם אני אוכל לומר, לרמוז, שהנה עומדת לקום ממשלת אחדות פלסטינית לאומית, יש סיכוי טוב שבעזרת האירופאים הפורסים עתה את כוחותיהם בלבנון, נוכל להסיר את המצור הכלכלי מעל שנינו, (הרשות והחמס).
איך נשיג זאת? שאל הנייה את מאזן כמה פעמים כאשר נפגשו ברצועה ביומיים האחרונים (ביום שישי ושבת 9.9).
ממשלת אולמרט במצוקה נוראה בגלל תוצאות המלחמה בלבנון, והם יהיו מוכנים לבלוע ולהסכים לכל צעד שייראה כי יש התקדמות חדשה בנושא הפלסטיני, ענה אבו מאזן. האירופאים מוכנים עתה לכל צעד, שייראה כי הפריסה הצבאית שלהם בלבנון, היא בעלת השפעה רחבה יותר במזרח התיכון, מאשר הזירה צרה בדרום לבנון. הם מוכנים לפרוס כוחות גם ברצועת עזה וגם בגדה המערבית. ממשל ג`ורג בוש, נמצא כיום בנקודת שפל של חולשה, בעיקר בגלל המצב בעיראק ותבוסת ישראל בלבנון. לכן, המשיך אבו מאזן את הרעיון שלו, אם אנחנו (הפלסטינים) נבוא ונראה ברגע זה כי אנחנו הגורם היחיד במזרח התיכון המסוגל לבצע תזוזה מדינית כל שהיא, כולם יתמכו בנו, אפילו ישראל.
אבו מאזן יודע ומכיר היטב את המצב הקשה בו נתון איסמעיל הנייה, עליו דיווחו המקורות של תיקדבקה, כבר ב-5.9. בגלל סירבו של הנייה לפתוח בעת המלחמה בלבנון בהתקפת טרור והפגזה מסיבית על ערי ויישובי הנגב המערבי, הגיע חלאד משעל להחלטה סופית להביא להפלתו של איסמעיל הנייה.
כדי להביא לכך במהירות, הפסיק חלאד משעל בשבועיים האחרונים את העברת הכספים במזוודות דרך מעבר רפיח, לממשלת החמס, ובכך השאיר את הנייה, בלי כספים שיאפשרו לו לפעול.
איסמעיל הנייה שהבין, כי מה שאבו מאזן מציע לו, הוא בעצם קצה של חבל בעזרתו הוא יוכל לאותת לחלאד משעל. או שאתה מחדש את הזרמת הכספים אלי מדמשק, או שאני ממשיך ללכת בנתיב שסולל אבו מאזן ומקים ממשלת אחדות פלסטינית. כלומר, מאחר ולא השארת לי ברירה, אני `מקבל` את הצעתו של אבו מאזן.
`מקבל` זו איננה המילה המדויקת ב ה השתמש הנייה. לאנשיו הורה הנייה, ביום ב`, להפיץ ידיעות המשתמשות בכפל לשון, ולפיהן ישתמע כי הוא שוקל אפשרות כזו, אבל עדיין נשארו פרטים רבים על מה לדבר.
אבל גם ההצגה הגרוטסקית של הדברים ביום ב` 11.9, גם על ידי אבו מאזן, וגם על ידי איסמעיל הנייה,שאמרו כי הסכמו על `עקרונות` הקמתה של ממשלת אחוד פלסטינית, הספיקה לכמה גורמי תקשורת ישראליים לבשר בכותרות ראשיות `כי החמס הסכים להכרה עקיפה בישראל`.
המקורות המזרח התיכוניים והפלסטינים של תיקדבקה מוסרים כי בדוכנים האירופאים, הישראלים, בלבנונים, והפלסטינים בבזאר המזרח התיכוני כולם מציגים ומוכרים סחורה שאיננה נמצאת בידיהם.
אולי לא שמתם לב לכך, אבל לפתע נפסקו הידיעות על הצבת כוחות האו"ם בדרום לבנון. הסיבה לכך פשוטה מאוד. בואם של הכוחות האירופאים ללבנון הופסקה, משום שעד כתיבת שורות אלה אין הסכמה בין האו"ם וממשלת לבנון על תנאי הפעלתם, על השטחים עליהם הם יפקחו, ועל ההוראות לשימוש בכוח ולפתיחה באש. הסיבה: דמשק וחיזבאללה אשר הודיעו ביום א 10.9 בצורה ברורה מאוד, כי `ההצגה` של הצבת הכוחות נגמרה. ואם יוצבו כוחות חדשים, הם יפעלו נגדם. בכל זאת מזכיר האו"ם קופי אנאן, ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, ושרת החוץ הישראלית ציפי ליבני, ואתם ראשי ממשלות אירופה ששלחו כבר את החיילים הראשונים לדרום לבנון, ממשיכים להעמיד פנים כי המדובר במבצע שנמשך, ובהצלחה גדולה.
אבו מאזן יודע כי אי אפשר להקים ממשלת אחדות פלסטינית עם החמס. אם תקום ממשלה כזו זה לא יהיה עם החמס אלא עם קבוצה קטנה של אנשים המסובבים את איסמעיל הנייה. הסיכויים הם גדולים יותר כי הזרוע הצבאית של החמס הנתונה למרותם של חאלד משעל, טהרן, ודמשק, תחסל במקרה של התפתחות כזו את איסמעיל הנייה.
אולם כאשר אבו מאזן מסתכל על במתרחש סביבו במזרח התיכון, הוא שואל את עצמו, למה אני לא יכול לנסות ולמכור סחורה שאיננה מצויה בידי, בדיוק כפי שעושים ראש ממשלת איטליה רומנו פרודי, כשאר דיבר בשבת 9.9, על הצבתם של כוחות אירופאים על גבולות סוריה לבנון. חאוויר סולנה, מתאם פעולות החוץ של האיחוד האירופאי אשר בישר ביום א` 10.9, על `התקדמות גדולה` בנושא הגרעיני האיראני. ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר שדיבר בהתחלת השבוע בירושלים וברמאללה על פריצת דרך בנושא הישראלי-פלסטיני, וראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט שדיבר ארוכות בישיבת בממשלה ביום א` על הפחת רוח חיים בגוויה המדינית ששמה `מפת הדרכים`.
אפשר וצריך היה לצפות כי לאחר מה שהתחולל בלבנון, למדו ראש הממשלה אהוד אולמרט ושריו המרכזיים לפחות מה שהוא מהמלחמה ומהמאורעות המדיניים והצבאיים שנלוו אליה. ההתנהלות המדינית שלהם בימים האחרונים מראה כי זו הייתה תקוות שווא.