בהודעה באתר אינטרנט אומר מיר חוסיין מוסאווי, כי הוא מוכן למות כמו שאר הרוגי ההפגנות. 'הדם שלי איננו אדום יותר משלהם'. מסאווי עצמו לא הופיע בציבור והתעלומה סביב מקום הימצאו מעמיקה

המקורות האיראנים של תיקדבקה: מנהיג האופוזיציה האיראנית מיר חוסיין מסאווי פרסם ביום ו' 1.1, הודעה חריפה ביותר באינטרנט, שהיא סימן החיים הראשון שלו מאז נעלם ביחד עם האייטוללה מהדי כרובי, לפני 3 ימים ביום ד' 30.12. אולם פרסום ההודעה אינו אומר כי מוסאווי עצמו פרסם אותה, או תומכיו, ולכן התעלומה סביב השאלה מדוע לא הוא ולא מהדי כרובי מופיעים בציבור, או לפחות בסרט ווידיאו, שייראה שהם חופשיים, לא רק שאיננה מתבהרת אלא שהיא מעמיקה.
ביום ד' בלילה וביום ה' 31.12 בבוקר טענו משפחות חוסיין מוסאווי, ומהדי כרובי, כי השניים לא נמלטו מטהרן וכי הם נמצאים בבתיהם. אולם המקורות האיראנים של תיקדבקה מדווחים כי השניים אינם נמצאים בטהרן אלא אם כן הם נמצאים במעצר על ידי כוחות הביטחון האיראנים.
ביום חמישי ושישי המשיכו נציגים בכירים של המשטר לאיים על ראשי האופוזיציה כי יתבעו אותם לדין בהאשמות היכולות להביא לגזרי דין מוות. הדברים שפורסמו ביום ו' בשמו של מוסאווי נחשבים כתשובה להם. אם המשטר המאיים עלי במוות, איני מפחד, אומר מסאווי, ואני מוכן למות. ציטוט המקור:
I am not unwilling to become a martyr like those who made that sacrifice after the election for their rightful national and religious demands, Mousavi said
My blood is no redder than theirs, he added.
המקורות שלנו בטהרן מדווחים, כי חילופי דברים חריפים אלה בין השלטונות ובין מסאווי, מצביעים על כך כי הוא עצור, וכי הוא יודע שהשלטונות מתכוננים להעמיד אותו למשפט שתוצאותיו תהיינה פסק דין מוות.
כל אירועים הדרמטיים האלה לא הפריעו בימים האחרונים לוושינגטון, ללונדון, לפריס, ולברלין להתעלם מהעלמם הפתאומי של ראשי האופוזיציה מוסאווי וכרובי, ולא להעיר על כך מילה אחת, כאילו הכול בסדר ביחסי המערב עם איראן.
ביום ג' 29.12 בהופיעו בהוואי אמר אובמה כי הוא מגנה את הברוטאליות בה המשטר בטהרן מטפל במפגינים הדורשים את זכויותיהם האזרחיות. אולם הנשיא לא אמר מילה אחת כיצד הוא מתכונן להגיב על כך.
כבר למחרת ביום ד' 30.12 דאג הממשל להדליף ל'וושינגטון פוסט' כי למרות השבר הפוליטי הפנימי ההולך ומעמיק בתוך איראן, מבקש הנשיא אובמה תת עוד הזדמנות למנהיגות האיראנית הנוכחית להגיע בשנת 2010 לפתרון מדיני של בעיית הגרעין, וכי הנשיא איננו מעוניין לא בחקיקה של הקונגרס והסנט שתאפשר סנקציות חריפות כלפי איראן, ולא בפעולה מהירה בזירה הבינלאומית שתביא לסנקציות כאלה. במילים אחרות הנשיא נתן שוב נתן להנהגה באיראן יד חופשית, לפחות כך קוראים בטהרן את המצב.