בהחלטתה הסופית לאשר את עסקת חילופי השבויים, חתמה ממשלת ישראל סופית לא רק את גורלו של הנווט רון ארד, אלא גם תוצאותיו של הסיבוב הצבאי הבא בין ישראל וחיזבאללה.

תיקדבקה: בהחלטתה הסופית לאשר את עסקת חילופי השבויים, שתבוצע ביום ד' 16.7, חתמה ממשלת ישראל סופית לא רק את גורלו של הנווט רון ארד, אלא גם תוצאותיו של הסיבוב הצבאי הבא בין ישראל וחיזבאללה.
במשך שנתיים שלמות התעלמו ראשי הדרג המדיני והצבאי מהמילים הגבוהות, 'כי יש לנו התחייבות להחזיר את הבנים הביתה',ולא עשו מאומה, מחוץ מאשר להסתמך על שירותיו הטובים של המתווך הגרמני. אפילו פעולת חיסולו של עימד מורנייה בחודש פברואר השנה בדמשק לא חוברה ולא הופקה ממנה התועלת האפשרית לגבי שחרורם או השגת מידע כלשהו על אודי גולדווסר, ואלדד רגב.
בשנתיים האחרונות, אף אחד מראשי חיזבאללה, לא נחטף או לא אוים. אף בסיס טילים חדשים בדרום לבנון, או לאורך הליטני, לא הופצץ. אף שיירה אחת מאלה שהובילו כ-35,000 טילים מסוריה ללבנון, לא נפגעה.
במקום זה החליטה ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט, להתעלם מהמצב הביטחוני שנוצר לאורך גבולה הצפוני של ישראל, וללכת לשיחות 'שלום' עם סוריה, ולהסכם 'רגיעה' עם החמס ברצועת עזה.
את 'הפירות' המדיניים של מהלכים אלה אפשר היה לראות היטב השבוע 'בחגיגת אסד' בפריס, כאשר נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, ונשיא סוריה בשאר אסד, ירקו בגלוי וללא בושה בפניו של אולמרט שייצג את מדינת ישראל, כאשר הם דוחקים אותו הצידה מאותה במה, שאולמרט עמל כה קשה להעלות עליה את אסד.
אותו סוג של יריקה בפני מדינת ישראל היא דו"ח חיזבאללה על רון ארד. דו"ח זה הוא מלאכת מחשבת של רמייה, לוחמה פסיכולוגית, המבוססת על שורה של שקרים. ואם ממשלת ישראל החליטה להמשיך בהעמדת הפנים הצדקנית שלה, ולהמשיך בעסקת חלופי השבויים, למרות שכל ראשי השירותים המודיעיניים והביטחוניים הזהירו אותה מפני צעד כזה, הרי היא לא רק שמה את ישראל לצחוק בכל העולם הערבי, היודע בדיוק ממה מורכב דו"ח ארד, אלא היא גם שוחקת בכך את כוח ההרתעה של ישראל עד לדרגה של אפס, ומסכנת בכך את חייו של חייל צה"ל החטוף גלעד שליט.
הדיבורים של הממשלה כי היא תמשיך בחקירת גורלו של רון ארד, הם לעג לרש. כמו שב-22 השנים האחרונות לא נעשה שום דבר בנידון, ומה שנעשה היה לא רק מוטעה, אלא גם אפוף הטעיות מכוונות, אם לומר בלשון המעטה, כך גם לא ייעשה בעתיד שום דבר נוסף חדש בנושא.
וכבר נמצאו אצלנו, ביום ג' 15.7, אלופים לשעבר, שמיהרו לומר, כי לא צריך להתרשם מהתנהגות זו של אסד וחיזבאללה, יתר על המידה.
וזו בדיוק הנקודה. מי שמוכן לוותר בקלות כזו על הכבוד הלאומי של המדינה, מוכן להתפשר גם על ביטחונה. את המשוואה הזו אפילו אלף מילים, ואפילו אלף מנגינות לא יצליחו לשנות.
מי שהתחיל את המלחמה, תוך הכרזה כי כוחותינו יפעלו כדי להחזיר את החיילים החטופים, מסיים אותה בקול ענות חולשה, כשאר הוא מקבל את ארונותיהם של החיילים החטופים, ונכנע לכל אורך הקו לדרישות חיזבאללה, ובכך מעניק לו את הניצחון הסופי במלחמה. מי שטוען כי החלטה זו של הממשלה, הייתה מחויבת כדי לטעת בלב החיילים המשרתים היום בצה"ל את ההכרה כי הממשלה תעשה גם עבורם את הכול, אם יקלעו למצבים דומים, איננו יודע מה הוא שח, ואיננו מכיר את הלכי הרוח האמיתיים כיום בישראל. החלטה זו הוכיחה לחיילים הצעירים, לא רק את מה שהם חושבים, אלא ממה שהם באמת חוששים. מפיקוד בכיר, וממשלה שאין להם חוט שדרה.
מיד לאחר קבלת החלטת הממשלה, אמר אמו של אודי גולדווסר, מיקי גולדווסר, כי היא קוראת לעם להרים את ראשו, כי ניצחנו את נסראללה. עם כל הכבוד והכאב, צריך לומר את האמת לגב' גולדווסר. את ניצחת בקרב האישי שלך, ולא את נסראללה, אלא את ממשלת ישראל. על זה נתונה לך הערכה. עם ישראל, וצה"ל הפסידו לנסראללה, ובכך ניווכח בעתיד.

Print Friendly, PDF & Email