כל ישראלי שיחזור מחו"ל ייכנס לבידוד של שבועיים. פירושה המעשי של ההחלטה: סגירת גבולות ישראל. מספר החולים הגיע ל-50

לאחר כמה ימים של וויכוחים ודיוניים סוערים החליט, ביום שני בערב 9.3, ראש הממשלה בנימין נתניהו כי כל ישראלי ששב מחו"ל החל משעה 20:00 בערב ייכנס לבידוד ביתי. לגבי תיירים, ההחלטה תיכנס לתוקפה בעוד שלושה ימים. נתניהו דחה את ההמלצה של משרד הבריאות להטיל סגר אווירי על ישראל.
לאחר קבלת ההחלטה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר, כי 'זו החלטה קשה, אבל היא חיונית כדי לשמור על בריאות הציבור, ובריאות הציבור קודמת לפני הכול. ההחלטה הזאת תהיה בתוקף לשבועיים, במקביל אנחנו מקבלים החלטות כדי לשמור על כלכלת ישראל'. 
ביום א' בלילה נמסר, כי מספר החולים בישראל הגיע ל-50.
מספר גדול של שרים, ביחד עם אנשי משרד האוצר היו המתנגדים העיקריים להחלטה. שרים אלה אמרו כי פירושה המעשי של ההחלטה היא סגירת גבולות ישראל והיא תביא כבר בשלבים הראשונים שלה נזקים בסך של למעלה מ-5 מיליארד ₪ בחודש.
מיד לאחר פרסום החלטת הממשלה החלו ענפים שונים במשק, בייחוד אלה הקשורים בענף התיירות, התעופה והמלונאות לדון בתוצאות הארגוניות והפיננסיות ביישום החלטות אלה, כאשר לכולם ברור כי מדובר רק בצעדים ראשונים שאחריהם יבואו צעדים חמורים יותר.
אין ספק כי המדובר למעשה בסגירה של גבולות ישראל מאחר וכמעט רוב הישראלים שעמדו או תכננו לנסוע בעתיד הקרוב לחו"ל, או התיירים שעמדו להגיע לביקור בה יעדיפו לבטל את נסיעתם על פני האפשרות שיצטרכו לשהות בהסגר במשך שבועיים.
קודם לכן לפני קבלת החלטת הממשלה פרסם תיקדבקה את הניתוח הבא על המצב במלחמה בקורונה תחת הכותרת: 'בהיעדר מדיניות ברורה של מלחמה בקורונה: בית ספר תיכון בירושלים נסגר. צה"ל אוסר על חיילים  שביקרו בחו"ל לחזור לבסיסיהם'.  
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר, ביום שני 9.3, כי בשיחת ועידה שקיים עם שורת מנהיגים מאירופה במטרה לשתף ולהתייעץ בקשר למאבק הגלובלי בהתפשטות נגיף הקורונה אמר להם שישראל יכולה לעזור למדינותיהם להילחם בקורונה  באמצעות מתן אפשרות לבדיקה ביתית שאזרחים יוכלו לבצע בעצמם על מנת לדעת בוודאות אם נדבקו בנגיף.
נתניהו הוסיף ואמר,  כי כך נוכל לייעל את תהליך ההפרדה בין חולים במחלה לבין בריאים.
זה רעיון מעניין אבל לא מעשי, בייחוד בעתות משבר אלה.

אין לא לנתניהו, ולמעשה לא איש, תחזית לאן ווירוס הקורונה עוד יפנה ובמי הוא יפגע ראשון. גם איש איננו יודע כמה זמן ייקח לפתח תכשיר המוני כזה ואם הוא יופץ מי יטפל בתוצאות הבדיקות.
מתחת לפני השטח בישראל, וגם בארצות אחרות בעולם, כבר מתחילות יוזמות פרטיות ומקומיות של אנשים להגן על עצמם, על מקומות עבודתם ומגוריהם וצריך להניח כי ככל שהשלטונות יהססו מלנקוט באמצעים, כך נטייה זו תגבר.
כבר ביום ב', משרד החינוך סגר את בית הספר התיכון 'יד ביד' בירושלים, לאחר שכ-700 מתלמידיו ביקרו בבית לחם ונדבקו במחלה. וועד עובדי הרכבת דורש לסגור את תחנת הרכבת בנמל התעופה לוד, וצה"ל אוסר על חיילים שחזרו מביקורים בחו"ל להיכנס בחזרה לבסיסים בהם הם משרתים בצבא. כלומר, צה"ל הקדים את הממשלה בקבלת ההחלטות.  

מאז יום א' בערב שם ראש הממשלה נתניהו ושר הבריאות יעקב ליצמן הבטיחו 'כי תוך 12 שעות' נשמע על תקנות חדשות לגבי  המלחמה במחלה, בייחוד לגבי הנוסעים הנכנסים מארצות חוץ לישראל, הדבר היחיד ששמענו הן הוראות לאוורר את האוטובוסים הציבוריים, ולשמור על מרחק ישיבה מהנהג.
השימוש באוטובוסים, במדינה בה כמעט לכל משפחה יש מכונית או אפילו שתיים, מוגבל לאוכלוסיות מצומצמות של תלמידים, חיילים וקשישים והוא יוצר אשליות לגבי חומרת הצעדים שעוד ינקטו בהמשך המגפה בשבועות הקרובים.
כאשר אנשי משרד הבריאות ומומחים רפואיים אומרים, כי הם פועלים בכל האמצעים שבידיהם במטרה 'לשטח את שיאי המחלה', פירוש הדבר שהם מנסים למתוח את מספר החולים על פני תקופת זמן ארוכה יותר.
בינתיים, עדיין איש לא מת מהמחלה בישראל. אבל השאלה היא כמה זמן מצב זה יחזיק מעמד. בסופו של דבר נגיע גם לכך כי יהיו ישראליים שלא יחזיקו מעמד וימותו מהמחלה.
מספרי סטטיסטיקת המתים במחלה המגיעים מסין ומאיטליה מצביעים על כך. לפחות 15 אחוז מהחולים מעל לגיל 80 מתו כבר מהווירוס. 8 אחוז מהחולים בגילאי 70 מתו, ואילו רק 3.6 אחוז מהחולים בגיל 60 מתו מהמחלה.
השאלה היא האם קיימת בישראל תשתית רפואית מתאימה שתוכל לטפל באוכלוסיות אלה  ולהגיש להן את העזרה הדרושה מאחר ומדובר במאות אלפים של אזרחים ישראליים?
הרעיון, או התוכניות המתגבשות לפיהן הטיפול במחלה יועבר למרפאות המקומיות כאשר החולים נשארים בבתיהם מצביע על כיוון לא נכון של טיפול באוכלוסייה זו.
ישראל עדיין לא הגיעה לשלב שהתחיל להיות מונהג בסין ובאיטליה של הטלת סגר על מוקדי המחלה, אבל היא תגיע לכך במוקדם או במאוחר. העצות הבלתי אחריות שמספר מומחים מציעים לנו 'שאין מה לפחד מהקורונה יותר מאשר מפני שפעת רגילה', רק תגרומנה לבלבול נוסף שאיננו מבהיר דבר.  אין ספק כי הווירוס הזה עוד יציב לפנינו בעיות רבות בלתי צפויות עליהן השלטונות ואנחנו נצטרך לנסות ולאתר פתרונות.
הרבה מדובר על ההשפעות הכלכליות של המגפה. אבל גם כאן, כמו בשטחים אחרים, רב הנסתר על הגלוי.  חוסר האחריות בה ממשל הנשיא דונלד טראמפ טיפל בשלבים הראשונים של התפשטות המלחמה בארצות הברית, וחוסר היכולת הכלכלית באירופה המערבית, במדינות כמו גרמניה, איטליה וצרפת להילחם בצורה נכונה בהתפשטות המגפה תשפיע גם עלינו.
נתניהו שמחפש שיתוף פעולה בינלאומי במלחמה נגד הקורונה צריך לזכור כי בעת מלחמה או משבר בינלאומי גדול כל מדינה שומרת קודם כל על האינטרסים הצרים של עצמה.