בהפלת המסוק הסורי בידי הטורקים, הניח אסד את המכשול הראשון לפירוק הנשק הכימי

צודק ראש ממשלת סוריה, וואאל אל-חאלקי, שאמר ביום ב' 16.9 כי החלטתה של דמשק למסור את הנשק הכימי שברשותה לפיקוח בין-לאומי, אין פירושה שלסוריה אין יכולות אחרות להכאיב לישראל ולהשיג איזון אסטרטגי. האוניות הרוסיות עמוסות הנשק, הנמצאות בעת כתיבת שורות אלה בדרכן לסוריה, הן ההוכחה לך.
נשיא סוריה בשאר אסד לא היה מסכים לפרק את הנשק הכימי, אלמלא היה יודע בוודאות שלושה דברים:
1. אין סיכוי לפרק ולהשמיד את הנשק הכימי שלו, אלא רק חלק קטן מאוד ממנו.
ההודעה של ראש ה-OPCW, הטורקי אחמאט אוזומקו Ahmet Uzumcu, למזכיר האו''ם, כי ארגונו ערוך להשמיד את הנשק הכימי הסורי, the organization will move swiftly to help eliminate Syria’s chemical weapon stockpile, איננה מעידה, כמו כל התבטאות אחרת המושמעת בימים האחרונים בשאלת הנשק הכימי הסורי, על שום דבר חוץ ממילים שאין להן מה להסתמך.
ה-OPCW, הוא ארגון קטן, שאין לו את כוח האדם והמשאבים הכספיים, לבצע משימת ענק כזו. המדינה היחידה שיכולה לבצע משימה כזו היא ארה''ב. לא צריך להכביר במילים כדי להסביר, כי לא מוסקבה ודמשק, אלא גם נשיא ארה''ב אובמה, לא יסכימו להציב אלפי חיילים אמריקנים בסוריה שיבצעו מלאכה זו.
גם אם ארה''ב תיקח על עצמה לאמן חיילים של מדינות אחרות בפירוק נשק כימי, הדבר ייקח למעלה משנה. וושינגטון כבר השקיעה מאות מיליוני דולרים באימון כוח זה. אולם המדובר ביחידות מיוחדות של המורדים הסוריים הנמצאות בירדן תחת פיקוד אמריקני-ירדני. למותר לומר, כי אסד לא ייתן לאף אחד מאנשיהן דריסת רגל בסוריה.
מכשול שני, שכבר החל לצוץ ביום ב', היא העובדה שראש ה-OPCW, הוא טורקי, הנחשב למקורבו האישי של שר החוץ הטורקי אחמט דווטוולו.
לא בשאר אסד, ואפשר להניח, כי גם לא שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, יסכימו כי בראש המבצע לפירוק הנשק הכימי הסורי, יעמוד בכיר טורקי. מבחינתם פירוש הדבר הוא שנאט''ו, בו טורקיה חברה, יהיה ממונה על פירוק הנשק הכימי הסורי.
זה לא היה מקרה כי ביום שני, הזדרז נשיא סוריה בשאר אסד, לשלוח למרחב האווירי של טורקיה, מסוק תובלה סורי מדגם M-17 היכול לשמש גם כמסוק לתקיפת מטרות קרקע gunship.
חיל האוויר הטורקי הפיל את מסוק באזור מלאטייה Malatya, בדרום טורקיה. המסוק הוזהר כמה פעמים על ידי מטוסי חיל האוויר הטורקי, וכאשר לא נענה לאזהרות הופל.
הטורקים נפלו בפח שטמן להם אסד. הם יכלו לאלץ את המסוק הסורי לנחות בשטחם, או לגרשו בחזרה לתחום סוריה.
אולם עכשיו, כאשר המתיחות הביטחונית לאורך גבולות סוריה עם טורקיה קפצה מדרגה, בוודאי שלא מתקבל על דעתן של מוסקבה ודמשק, שטורקי יעמוד בראש המבצע לפירוק הנשק הכימי.
המכשול הראשון לפעולה מהירה לפירוק הנשק הכימי הסורי הושם.
2. אסד לא היה מסכים לפרק את הנשק הכימי, אם מוסקבה, לפי המקורות המודיעיניים ובמוסקבה של תיקדבקה, לא הייתה מזמינה ממנו מראש רשימות של מערכות נשק מתקדמות, כאשר היא מתחייבת למלא אותן מיידית.
כלפי חוץ מערכות אלה צריכות לפצות את אסד על אובדן האופציה הצבאית הכימית והביולוגית שלו, אבל למעשה יישאר אסד, כאשר בידי צבאו גם כמויות גדולות של הנשק הכימי, שלא תפורקנה או תושמדנה, וגם מערכות הנשק החדשות הרוסיות. במילים אחרות, אסד ייתחזק.
3. ההסכם שאליו הגיע בשבת 14.9 בז'נווה, שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, עם שר החוץ הרוסי סרגי לברוב, היא תעודת הביטוח המוצקה ביותר להבטחת הישארותו בשלטון של בשאר אסד. כל זמן שתהליך פירוק הנשק הכימי יזדחל, הבטחת מעמדו של אסד בדמשק, היא הערובה היחידה לכך, כי יהיה איזה שהוא סיכוי, אפילו קלוש, לנסות להזיז את ההסכם הזה צעד אחד, או אפילו שניים, קדימה. בלעדי אסד, אין להסכם הזה שום סיכוי של הישרדות.
לכן, לא ברור מדוע שר הביטחון משה יעלון, מיהר ביום ב', להכריז, כי 'גיבוש פתרון דיפלומטי בסוגיית סוריה הוא הוכחה שאיום צבאי ממשי ואמין מרתיע משטרים סוררים ומסוכנים וביכולתו לקדם פתרון דיפלומטי לפירוק מדינות מנשק להשמדת המונים'.
'הפיתרון הדיפלומטי' של קארי ולברוב, עליו יעלון מדבר, הניב עד רק עתה מערכת יחסי ציבור מערבית מבוימת היטב, בניצוחו של ג'ון קארי.
בשטח בסוריה לא השתנה דבר, גם לא לאורך גבולות ישראל עם סוריה ועם לבנון, שם נמצא חיזבאללה.