בוושינגטון ובלונדון הממשלות השתלטו על המערכת הבנקאית המתמוטטת. אולם 2 השאלות המרכזיות הן: באיזה מחיר? ומה יהיה הלאה?

ממשלת ארה"ב קנתה, ביום ג' 14.10,ב-150 מיליארד דולר חלקים ב-9 הבנקים הגדולים ביותר במדינה ובכך למעשה תלאים אותם. המדובר ב-'ג'י. פי. מורגן סטנלי Morgan Stanley, 'גולדמן זקס' Goldman Sachs. 'בנק אוף אמריקה' Bank of America. 'ג'י.פי. מורגן צ'ייס' J.P. Morgan Chase, 'מריל לינץ-סיטי גרופ' Merrill Lynch-Citigroup. 'בנק אוף ניו יורק מאלון' Bank of New York Mellon. 'וולס פארגו' Wells Fargo. 'סטייט סטרייט קופריישן' State Street Cop. כמו כן תשקיע הממשלה הפדראלית בוושינגטון מאות מיליארדי דולר נוספים, בכמה אלפי בנקים קטנים ובינוניים אמריקנים, כאשר היא רוכשת מהם את החלקים הבעיתיים שבהם.
בכך מצטרפת וושינגטון לצעדיהן של ממשלת לונדון אשר הלאימה כמעט את רוב הבנקים הגדולים בבריטניה, מלבד אחד, 'ברקליס בנק'. וגם לשורה של מדינות, כמו גרמניה, צרפת, איטליה ופורטוגל, בהן עומדות הממשלות לנקוט צעדים דומים.
צעדים אלה הביאו ביום א' לעליית שערים דרמטית ביותר בבורסות העולמיות. 'הדאו ג'ונס' עלה בוול סטרייט ב-11.6 אחוז, הנאסד"ק עלה ב-12 אחוז. בלונדון, בפריס, בפרנקפורט,בבריסל, ובאמסטרדם, היו עליות חדות.
ביום ג' 14.10, יש עליות חדות בשווקי המזרח הרחוק. בטוקיו עלה מדד 'הניקיי' Nikkei את העלייה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלו ביום אחד-13.9 אחוז. גם בהונג-קונג, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, וטייוון יש עליות חדות. אולם גם בלונדון וגם בניו יורק החלו לפנות ערב, ירידות והתמתנות במסחר במניות.
מומחים כלכליים אומרים, כי למרות שהמצב בשווקים הפיננסים הוקל בגלל הזרמת הכספים הממשלתיים, המשבר עדיין לא חלף, והשווקים הפיננסים העולמיים עומדים בפני לפחות 4 בעיות עיקריות.
1. בכמה מדינות מפתח כלכליות, כמו ארצות הברית, ובריטניה, יש כבר התחלה של מיתון חריף. האבטלה תתגבר, וכוח הקנייה של ציבור הצרכנים ירד במידה ניכרת. הצלת המערכת הבנקאית לא תפתור בעיות אלה, אלא תחריף אותן.
2. הלאמת הבנקים על ידי הממשלות, צעד שאך לפני חודש איש לא היה מעלה בדעתו, תעמיד את הממשלות בפני הצורך לנהל אותם. הממסדים הממשלתיים, הידועים בחוסר יעילותם, אינם ערוכים למשימה כזו. לאחר שבמסגרת תוכניות ההצלה הודיעו הממשלות כי הן מקצצות במשכורות ובבונוסים שהיו מקובלים עד עכשיו במערכת הבנקאית העולמית, <הן יתקשו מאוד למצוא כוח אדם מיומן שינהל את הבנקים.
3. צריך וכדאי לזכור כי הממשלות משתלטות וקונות, ביגוד למשקיעים, תעשייה חולה ובעייתית. השאלה הגדולה, לאחר הימים הראשונים של עליות השערים היא, האם אמון המשקיעים יחזור לשווקים הפיננסים? לאיש אין תשובה לכך.
4. הכמות האדירה של כספים שהממשלות מזרימות המסתכמים בקרוב ל-4 טריליון דולר. היא עדיין לא המילה האחרונה. ייתכן כי הממשלות תצטרכנה להזרים כספים רבים נוספים, כאשר חלקים אחרים של השווקים הפיננסים יקלעו לקשיים. התשובה לשאלה מי ישלם את הכספים האלה ברורה, האזרח הפשוט ברחוב. 2 השאלות העיקריות הן: עד איזה גבול הממשלות יכולות להזרים כספים? ומה תהייה התגובה הפוליטית של האזרח הממוצע ברחוב? גם לשאלות אלה אין לאיש תשובה.