בזאר הנשק והאשליות המזרח תיכוניות.

אין ספק כי ההנהגה הפוליטית והצבאית הישראלית, ובראשה ראש הממשלה אהוד אולמרט מרגישים 'על הגובה' high, בעקבות אירועי 6.9 בסוריה, עד כדי כך כי במפגש עם עיתונאים ישראליים בכלי תקשורת בשפה הרוסית שנערכה בחסותו של בן בריתו הפוליטי השר אביגדור ליברמן, הוא אמר במעין מחוות אבירות של מנצחים, כי 'יש לי כבוד למנהיג הסורי ולמדיניותו'. קשה לחשוד באולמרט, כי הטון המקייבאליסטי המופרז בדבריו, הרומז יותר ליכולת ההישרדות של באשר אסד, נושא בו אולמרט מתמצא היטב, מאשר למדיניותו של הנשיא הסורי כלפי איראן וחיזבאללה, נועדה לאוזניים סוריות. קודם כל היא נועדה לאוזני העיתונאים של כלי התקשרות הרוסיים במאמץ לנסות ולפרוץ דרך ל'קדימה' אצל ציבור בוחרים זה שעד כה הדיר את רגליו ממפלגה זו ומתמיכתו בה, אבל אפילו עוד לפני כן היא נועדה לאוזני מוסקבה אשר מרכזת את מאמצי החדירה הצבאית שלה במזרח התיכון בסוריה.
מאחר והשר לאיומים אסטרטגיים ליברמן הסביר לאולמרט, כי ברוסיה עוקבים בתשומת לב מרבית אחר המתפרסם בעיתונות הרוסית בישראל , חשב אולמרט כי מוטב שמוסקבה, ולאו דווקא דמשק, תעשה את חשבון הנפש שלה לאחר התקיפה הישראלית בסוריה, לאחר ששם התברר כי מערכות ההרתעה האלקטרוניות והטילים נגד מטוסים הרוסיים אינם פועלים.
זו היא מכה צבאית קשה מאוד לרוסיה אשר צריכה עכשיו לבדוק את מערכות ההגנה שלה עצמה, דבר שינמיך במקצת את הטון של נשיא רוסיה ולדמיר פוטין המנסה בעזרת טיסות של כמה עשרות מפציצים אסטרטגיים מיושנים כמו Tu-95, ו-Tu-160, לעשות שרירים של מלחמה קרה, בעוד שלמעשה מדובר באימון חירום של טייסים רוסיים צעירים, לאחר שהתברר כי חיל האוויר הרוסי עומד היום בפני משבר של מחסור חריף בטייסים מאומנים.
זו גם מכה לתעשיית הנשק הרוסית אשר נתונה עתה במאמץ גדול לשווק את מערכת טילי 'הפנטסייר' Pantsyr לארצות המפרץ הפרסי, ובראשן לאיחוד הנסיכויות הערביות ה-UAE. אם מערכת טילים לא פעלה בסוריה למה שהיא תפעל במפרץ הפרסי?
מדיניות זו של ראש הממשלה אהוד אולמרט כלפי הנשיא באשר אסד, דומה מאוד למדיניותו כלפי יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן.
כלפי חוץ, אולמרט שופע חיוכים, חיבוקים, וכוונות טובות, ממש נופת צופים, כלפי המנהיג הפלסטיני, אשר מתורגמות בכותרות העיתונים הישראלים, עד כדי הסכמים חשאיים על חלוקתה של ירושלים, החזרת הגדה המערבית לידי הפלסטינים, חילופי שטחים, ותשלום פיצויים נדיבים. במילים אחרות לאולמרט יש גם 'כבוד גדול למנהיגותו ולמדיניותו' של אבו מאזן. אולם בצד המשך הפעולות הצבאיות הישראליות ברצועת עזה ובגדה המערבית שם החמס ממשיך להתחזק, מוסרים המקורות של תיקדבקה לא רק שאין שום התקדמות כל שהיא בשיחות שבין השניים, אלא שעתה כבר ברור כי עם בואה של שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס לישראל ולרשות הפלסטינית, ביום ד' 19.9, כי השיחות עומדות בפני משבר. רוב מאמציה של רייס יהיו נתונים, לא לניסוחים אחרונים של הסכם שאיננו קיים, אלא לנטרולו של המשבר כדי ששיחות אולמרט אבו מאזן יימשכו לפחות עד החורף, שם יתברר אם המפגש המזרח התיכון של הנשיא ג'ורג בוש בכלל יתקיים, או יידחה.
מקור בכיר בוושינגטון אומר: במציאות, לא רק שאין כל התקדמות בשיחות בין אולמרט ואבו מאזן, אלא עתה כבר ברור כי על המפגש המזרח תיכוני מאיימים שני גורמים עיקריים: חוסר נכונותם המתמשך של הסעודים לבוא למפגש. כמו שסעודיה אינה רוצה לעסוק יותר בנושא הסורי כך היא רוצה לעסוק בנושא הפלסטיני. מה שסעודיה רוצה לעשות באמת הוא להתחמש, כדי להתכונן למאבק עם האיראנים. גורם שני: השיחות בין אולמרט לאבו מאזן שאינן מובילות לשום מקום.

Print Friendly, PDF & Email