בחומס התחדש הקרב בין איראן ארה"ב והגוש הערבי בסוריה. ישראל כעתודה אסטרטגית

בינתיים מנגנוני ההטעיה disinformation האמריקנים, ישראלים והאיראניים פועלים בצורה מתוחכמת, אפילו כמעט מושלמת, וכאילו שהם מתואמים ביניהם.
ביום א' 5.2, אמר הנשיא אובמה כי הוא איננו חושב שישראל החליטה עדיין לתקוף את איראן. זה היה שבוע ימים בלבד לאחר ששר הגנה שלו ליאון פאנטה, אמר ב-30.1, כי ישראל תתקוף את איראן  באפריל, מאי, או יוני. כלומר, פאנטה סבור בניגוד לנשיא שישראל כבר החליטה לתקוף ובקרוב מאוד. 
בישראל לא היה מקור אחד שלא מסר פרטים, כי ההחלטה לתקוף את איראן כבר נפלה, וכולם אמרו ללא היסוס, כי מפקד חיל האוויר החדש האלוף אמיר אשל  הוא שיוביל את המתקפה.
פתאום נעלמו כל השמות שיובילו את המלחמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו,  שר ביטחון אהוד ברק, רמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, ואלוף עידו נחושתן, המפקד היוצא של חיל האוויר, והמועמד המוביל לתפקיד סגן הרמטכ''ל במלחמה  עם איראן. יש רק שם אחד אשל!     
איראן  מצדה הגיבה ביום א', בפרסמה בפעם הראשונה בתולדותיה תוכנית לפיה לא ארצות הברית ולא ישראל הם שיתקפו אותה, אלה היא תנחית ראשונה מתקפת מנע על ישראל. התוכנית האיראנית מתרכזת סביב התקפת טילים איראניים פתאומית שתונחת על בסיסי צה''ל השונים, והאזור המשתרע מקריית גת בדרום ועד בית שמש במזרח, ומשם עד אזור לוד ומודיעין במרכז המדינה, בו האיראנים רואים את הבטן הצבאית-האזרחית הרכה הישראלית.   
לכל חילופי הדברים-האיומים האלה ישנם שני מכנים משותפים:
1. בינתיים, איראן ממשיכה בתוכניתה הגרעינית ללא כל הפרעה, למרות שלפי ההגדרות הישראליות, כבר עברה את נקודת האל-חזור,שפירושה שהיא יכולה לגשת להרכבת הנשק הגרעיני שלה בכל רגע שתבחר, דבר שארה''ב וישראל התחייבו בעבר שהם ימנעו בכוח.
2. המלחמה האמריקנית-ערבית-מוסלמית, נגד איראן, שבראשה עומדות ארה''ב, טורקיה, סעודיה, וקטאר, מתנהלת בינתיים הרחק ממנה בסוריה, מבלי שישראל, גם כן בינתיים, תהייה מעורבת בה.
במילים אחרות, ארה''ב הצליחה בינתיים, שלא לערב את ישראל במהלכים נגד איראן, ולשמור אותה כעתודה אסטרטגית כאשר הדיבורים על התקפה ישראלית באיראן, משמשים לחץ על טהרן להגיע להסדר מדיני עם ממשל אובמה על התוכנית הגרעינית שלה.
העובדה שאיראן דחתה רק לפני שבוע הזדמנות כזו  לפתוח במו''מ מדיני, כאשר לא שיתפה פעולה עם צוות הפקחים של הסוכנות לאנגריה גרעינית שליד האו''ם ה-IAEA שהגיע לטהרן, ודחתה בבוז של התעלמות את כל בקשותיהם, איננה מרתיעה את הנשיא אובמה. הוא עדיין רוצה לנסות ולהגיע לשולחן המו''מ עם איראן.
אחד מראשי הלובי בארה''ב התומכים בגישה הזו של אובמה, תומס פיקריניג, Thomas R. Pickering, מי שהיה בין המעצבים העיקריים של מדיניות החוץ האמריקנית בתקופת הנשיא ביל קלינטון, ומי שהיה שגריר ארה''ב בישראל, פרסם בשבוע שעבר (2.2) מאמר 'בניו יורק טיימס', ובו כתב, כי מצב היחסים הנוכחיים בין ארה''ב לאיראן מזכירים לו פתגם אפגאני עתיק, האומר, כי כל מי שעוסק בסחר גמלים צריך דלתות גבוהות,  If you deal in camels, make the doors high. במילים אחרות, על הנשיא באראק אובמה, ועל האייטוללה עלי חמנאי, לעשות וויתורים נוספים אחד לשני. דבריו של אובמה מיום א' מצביעים על כך, כי אובמה מוכן למהלך כזה, אולם מחמנאי אין, בינתיים, שום סימן כזה.
ישראל כמובן, יכולה לטרפד מהלך אמריקני כזה, באם היא תחליט לפתע לתקוף את איראן, מבלי להודיע על כך מראש לאובמה.  
כדי להבין את התמונה כולה, צריך לנסות ולראות את ההתרחשויות גם מזווית הראייה של טהרן, שזקפה לזכותה בסוף השבוע האחרון ניצחון חשוב.
איראן מעריכה, כי בעזרתן של הווטו הרוסי הסיני על ההחלטה הסורית במועצת הביטחון, היא הצליחה לייצב, שוב בינתיים, את משטרו של הנשיא בשאר אסד בדמשק, אותו היא רואה כאגף המערבי-הים תיכוני בחזית המלחמה שלה בארצות-הברית וישראל. מבחינת טהרן, ההתקפה המערבית-ערבית-מוסלמית הצבאית בשטח בתוך סוריה, והמדינית מסביב לשולחן מועצת הביטחון על אסד, נבלמה.
בכך הצליחה טהרן לייצב את האגף הצפוני של  החזית שלה מול ישראל.
נפילתו של אסד, פירושה עבור איראן נטרול הכוח הצבאי העיקרי המסוגל לתקוף את ישראל מבלי שאיראן תהייה מעורבת ישירות במלחמה. התמוטטות אסד תערער גם את מעמדו הצבאי של חיזבאללה ותחשוף אותו בפני התקפה מדינית מערבית-ערבית, והתקפה צבאית ישראלית, כאשר חיזבאללה יהיה, בגלל נפילת אסד, מנותק מאיראן.
זו גם הייתה אחת הסיבות העיקריות מדוע צבא ומשמרות המהפכה האיראנים פתחו ביום א' 5.2, מיד בתמרון ענק בכל שטח דרום איראן, מול מצרי הורמוז, מפרץ עומן והים הערבי.  טהרן מאותת לארצות הברית כי עתה לאחר שייצבה את החזית הסורית שלה, היא לא תאפשר לארה''ב ולישראל, להפתיע אותה צבאית בהתקפה  בבטן הרכה שלה-קרי החזית הדרומית שלה, והיא מוכנה לקדם את הכוחות התוקפים.
הידיעות המגיעות ביום ב' 6.2 בבוקר מסוריה, כי צבא סוריה חידש את התקפותיו על העיר חומס, וכי הוא החל גם בפעם הראשונה להפגיז את העיר חלאב Aleppo, מצביעות על כך, כי לא רק כי אסד רוצה לנצל את מרווח הזמן והנשימה שהעניקו לו הווטו הרוסי והסיני במועצת הביטחון, אלא גם על כך שהמחנה האמריקני-ערבי-מוסלמי רוצה לחדש עוד השבוע את דיוניי מועצת הביטחון בנושא הסורי, כאשר המטרה העיקרית היא לאלץ את שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, ואת ראש שירות הביון הרוסי ה-SVR,  מיכאל פראדקוב Mikhail Fradkov, המגיעים ביום ג' 7.2 לדמשק לשיחות עם אסד, לדרוש מאסד להפסיק את  ההתקפות של צבאו, להסיג אותו מהערים הסוריות הגדולות, ולפרוש מהשלטון.  איום מערבי-ערבי-מוסלמי נוסף ביום ב' הוא, כי עתה המערב והערבים יתחילו לחמש בכלי נשק כבדים את המורדים בסוריה, ככה שהמצב  בסוריה יגלוש למלחמת אזרחים. מלבד שיש באיום זה הודאה כי עד עתה המערב והערבים ספקו רק נשק קל למורדים, יש כאן איתות למוסקבה, כי וושינגטון לא תסכים, בשום תנאי, שאסד יישאר בשלטון.
במילים אחרות, וושינגטון, אנקרה, ריאד ודוחה רוצות, כי מוסקבה תתנהג בדמשק, בניגוד מוחלט לווטו שהיא הטילה במועצת הביטחון בניו יורק. עד כמה מטרה זו מציאותית, ניווכח לדעת בימים הקרובים.