בחירת נתניהו שוב לראשות הליכוד, פותחת את מערכת הבחירות לכנסת מקו התחלה חדש.

תיקדבקה: למרות שבלילה בין יום שני לשלישי 20.12, עדיין נספרו חלק קטן מקולות המצביעים בבחירות לתפקיד יו"ר הליכוד, הכריז בנימין נתניהו על נצחונו וסילבן שלום הודה בכישלונו שהיה בבחינת הישג אישי לא מבוטל, והבטיח לשתף פעולה עם המנצח לקראת בניית עתיד חדש לתנועה. מהלכים אלה נעשו לאחר שמדגמי תוצאות הבחירות ליו"ר הליכוד הראו על ניצחון לבנימין נתניהו שקבל 44 אחוז מקולות המצביעים, לעומת 33 אחוז לסילבן שלום. משה פייגלין קיבל 13 אחוז, ואילו ישראל כץ קבל 8 אחוז.
יש בכך הרבה מהסמליות שדווקא בבוקר בו עומד ראש הממשלה אריאל לעזוב את בית החולים ולעבור למעונו בירושלים לכמה ימי מנוחה, ייכנס מנהיג חדש-ישן, יריבו הגדול מתמיד, לתפקיד ראש הליכוד. מחלתו של ראש הממשלה וניצחונו של נתניהו יצרו מצב חדש בפוליטיקה הישראלית ובמערכת הבחירות, לפיו כל שלושת ראשי המפלגות הגדולות אריאל שרון,בנימין נתניהו, ועמיר פרץ, מתחילים את מערכת הבחירות שלהם מקו התחלה חדש.
הצעד הפוליטי ההגיוני ביותר המתבקש ממצב זה, הוא כמובן להקים קואליציות חירום בת 61 חברי כנסת שתדחק את אריאל שרון מכס ראש הממשלה, ותדחה את הבחירות עד לנובמבר 2006. אם צעד כזה יתרחש בעת שהוא מרותק למיטתו, יהיה בכך מכה קשה לשרון.
בצעד כזה היו הליכוד, העבודה, שינוי, וש"ס, יכולות לנסות ולהחזיר אליהן את בוחריהן שעברו ל`קדימה`, ועתה בגלל מחלתו של ראש הממשלה יכולים לשקול חזרה אל מפלגות האם שלהם. הקמת ממשלה כזו יכולה ליצור בפני בוחרים אלה לפחות רווח של זמן בו הם יוכלו לשקול אפשרות כזו. אולם הכלל בפוליטיקה הישראלית הוא שלא תמיד מה שנראה ונשמע הגיוני הוא גם מה שמתרחש בה. לכן מה שנראה בשלושת החודשים הבאים עד לבחירות הוא מאבק אישי מר וקשה בין שרון, נתניהו, ופרץ, כשאר לכל אחד מהם כרגע, בגלל מחלתו של שרון ובחירתו המחודשת של נתניהו הצעיר ממנו ב-22 שנה, סיכויים שווים. זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל ששלושה מנהיגים מתחרים בראש שלוש מפלגות גדולות על ראשות הממשלה.