בטהרן: הקווים האדומים של חמנאי. מכתב ההתפטרות של רוחאני. ג'פערי: בקרוב המערב יעמוד בפני עובדה מוגמרת

האם זה מקרה שבעוד שמנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי מכריז, בשבת 11.7, על ארה"ב  'כעל דוגמא מצוינת ליהירות עולמית' an excellent example of global arrogance, מכריז נשיא איראן חסן רוחאני, שאיראן 'הצליחה להקסים את העולם' managed to charm the  world במהלך המו''מ הגרעיני.   
המקורות האיראניים של תיקדבקה מדווחים, כי שתי התבטאויות אלה הן תוצאה ישירה של המאבק הפנימי בצמרת האיראנית באם לחתום או לא לחתום על הסכם הגרעין. המצב בטהרן דומה מאוד להגדרתו של הנשיא אובמה משבוע שעבר כי הסיכויים להסכם הם פחות מ-50 אחוז.
כבר ביום שלישי שעבר ב-29.6, התייצב רוחאני  בלשכתו של המנהיג וביקש להיפגש בדחיפות עם חמנאי, לפני שהוא מוסר ללשכתו את מכתב ההתפטרות שלו. צעד יוצא דופן זה ננקט לאחר ששר החוץ האיראני מוחמד ג'אווד זריף, המחייך תמיד מעל המרפסת של המלון בו הוא שוהה בווינה, חזר במפתיע לטהרן מן השיחות עם שרי החוץ של שש המעצמות במצב רוח ירוד והודיע לרוחאני, כי השיחות הגיעו למבוי סתום ומבלי גמישות איראנית, שרי החוץ יעזבו את וינה מתוך מחאה ואיראן לא תגיע למטרתה העיקרית שהיא הסרת הסנקציות כדי להציל את הכלכלה האיראנית מקריסה ודאית.
חמנאי הציג לפני כן שלושה תנאים בנאום פומבי שהפכו את המשך השיחות לכמעט בלתי אפשרי.
הוא דרש הסרה מיידית של הסנקציות במעמד חתימת הסכם סופי, איסור מוחלט על ביקור פקחי הוועדה לאנרגיה גרעינית  IAEA  בבסיסים צבאים או שיחות עם המדענים האיראנים, וכן המשך המחקר הגרעיני של איראן וניסיון לבנות סרכזות מדור מתקדם יותר.
השיחה שנוהלה בין שני המנהיגים בלשכת חמנאי עברה עד מהרה לטונים גבוהים.
רוחאני חזר על כל טיעוניו הקודמים על הצורך בהסרת הסנקציות להצלת הכלכלה, והסביר שצעד זה מחויב המציאות. חמנאי דחה טיעון זה וחזר והדגיש, כי איראן החזיקה מעמד גם בתקופת שמונה שנות מלחמת איראן עם עיראק, (1987-1979) כאשר האפשרויות הכספיות שלה היו נמוכות בהרבה ממצבן היום.
חמנאי הזעיק לשיחה את שר הביטחון חוסין דהקאן Hossein Dehqan, וכן את מוחמד עלי ג'עפרי Mohammad Ali Jaafari מפקד משמרות המהפכה.
בשיחה הוסבר לרוחאני, כי אסור לאיראן להיכנע ללחצים בינלאומיים ולוותר על כל ההשגים בתחומי גרעין ופיתוח טילים.
בשיחה של השלושה עם רוחאני נרמז לו מה היה בגורלו של אבול-חסן בני סאדר Abol-Hassan Bani-Sadr, נשיא איראן (ב-1981-1980) שנאלץ לברוח מאיראן, וכן מה עלה בגורלו של מיר חוסין מוסאווי Mir Hossein Moussavi  לשעבר ראש הממשלה, ולפני שש שנים מתמודד לנשיאות, השוהה עד היום במאסר בית.
חמנאי הסביר לרוחאני, כי הסכנה שאיראן תותקף צבאית מתקרבת לאפס. הוא מתבסס על העובדה שאירופה עוברת משבר כלכלי קשה (בעיקר עם המצב ביוון), ונשיא ארה"ב אובמה מתרחק ממלחמה יותר מאשר בכל תקופה אחרת. מפקד משמרות המהפכה ג'פערי חיזק את דברי חמנאי באומרו, כי אובמה להוט להגיע להסכם עם איראן כדי להציגו כהישג הגדול ביותר בתקופת כהונתו, וזאת לאחר סדרת כישלונות.
המקורות של תיקדבקה בטהרן מדווחים, כי ג'עפרי אף רמז, 'שלא יהיה רחוק היום שנוכל להעמיד את המערב מול עובדה מוגמרת'. הוא לא הרחיב בדיבור, אבל כוונתו בודאי הייתה ברורה לרוחאני.
רוחאני יצא מן הפגישה המאיימת בידיים ריקות. למחרת, ביום ד' 30.6, שלח לו חמנאי שלח לו איגרת שלשכתו דאגה לפרסם בפומבי ובה נתן לו הוראה להגביר את המאמץ בפיתוח הטילים ולהוסיף לתקציב פיתוח הטילים.
כדי להקשות עוד יותר על המשך שיחות הגרעין, הורה חמנאי גם להעלות דרישה נוספת במו"מ והיא הצורך בביטול הסנקציות על פיתוח הטילים ורכישת נשק ע"י איראן.
עקב מכתבו הפומבי של חמנאי לנשיא על הצורך להגביר מאמץ הטילי של איראן, הוא הורה גם להגדיל את התקציבים עבור מטרה זו בחמישה אחוזים – צעד שיכביד עוד יותר על הקופה הכמעט ריקה של המדינה.

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות