בטרור הפלסטיני: סעודיה נגד איראן. לארה"ב אין משקל

ארבעת הגורמים החיצוניים הנאבקים ברגעים אלה להנמיך מצד אחד או להעצים את להבות מהצד השני את גל הטרור  הפלסטיני הם: ערב הסעודית ואיחוד נסיכויות הנפט ה-UAE מצד אחד, ואיראן וחיזבאללה מהצד השני.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים בלעדית, כי ריאד ואבו דאבי מזרימות בימים האחרונים עשרות מיליוני דולרים  לגופים הפלסטינים השונים ביהודה ושומרון, ובייחוד לתנועת התנזים של הפת''ח, כדי שלא יצטרפו לגל הטרור הנוכחי. הזרמת  הכספים מבוצעת בתיאום עם גורמים ישראליים וירדניים, המעבירים לשתי מדינות המפרץ מידע מודיעני למי להעביר כספים ולמי לא.
גם הדרגים המדיניים והביטחוניים הגבוהים ביותר, הישראלים והירדניים, פעלו בימים ובשעות האחרונות לסלק מכשולים בירוקרטים, כדי להבטיח זרימה מסודרת של הכסף והגעתו ליעדיו. 
ממול עומדות איראן וחיזבאללה המעבירים גם הם כספים לארגונים הפלסטינים, אולם בסכומים הרבה יותר קטנים ומוגבלים.
טהרן וביירות מעבירות בעיקר הוראות  לארגונים הפלסטינים איך לעבור משלב אחד לשני של פיגועים.

דוגמא לכך אפשר היה לראות בשבת 17.10, כאשר מול הצלחתם היחסית של כוחות הביטחון הישראליים לבלום חלקית את פיגועי הדקירה, פרסמו כלי התקשורת של החמאס הודעה האומרת כי עתה יש לעבור לפיגועי דריסה.
במאבק הזה בין סעודיה לאיחוד נסיכויות הנפט ה-UAE, לבין איראן וחיזבאללה, אין שום מעמד והשפעה לשני גורמים:
1. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וצוות המדינאים והפקידים הפלסטינים הבכירים הסובבים אותו.
2. נשיא ארצות הברית אובמה ושר החוץ האמריקני ג'ון קארי.
אין בכוחו של אבו מאזן שאיבד כבר מזמן את השפעתו ומעמדו ברחוב הפלסטיני, להפסיק או אפילו להקטין את הלהבות של גל הטרור הפלסטיני. זו הסיבה מדוע הצטרף אליו בגמגומים שהוא משמיע מהם משתמע כי הוא תומך במאבק על אל אקצא.
גם שתי המדינות הערביות המעורבות עתה בניסיון להפסיק את גל הטרור, אינן מתחשבות בו ואינן פועלות באמצעותו, אלא באמצעות עבדאללה מלך ירדן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
גם נשיא ארצות הברית אובמה ושר החוץ שלו ג'ון קארי, יודעים כי אין בכוחם להשפיע על המצב, מאחר ואין להם כל רצון וכל כוונה לפנות אל טהרן ולדרוש ממנה להפעיל את השפעתה להפסיק את  מעורבותה בגל הטרור הפלסטיני.
זהו מחיר נוסף שישראל משלמת ועוד תשלם על כישלונה לעצור את הסכם הגרעין.
זו הסיבה מדוע גם אובמה וגם קארי פנו לעסוק בנושא בשימוש שעושה ישראל בכוח עודף כדי לדכא את גל הטרור הפלסטיני.
הניסיון הראשון שלהם נכשל, וביום ו' 16.10, גם הנשיא אובמה וגם שר החוץ קארי היו צריכים לחזור מדבריהם, בעיקר בגלל תגובתם החריפה ביותר של ראש הממשלה נתניהו, ושר הביטחון יעלון, אשר דרשו מהם בצורה ללא תקדים, ביחסים שבין וושינגטון וירושלים, שייקחו את דבריהם בחזרה אחרת הם יועמדו באור  כמי שתומך בטרור.
אולם מי שחשב כי אובמה וקארי יזנחו קו זה טעה. בשבת, הם דאגו כי שורה של כלי תקשורת אמריקנים עיקריים, ינקטו בקו בו צעדי הדיכוי של ישראל הם שמלבים את האש.
כך או כך, מלבד הנזק העצום שדברים אלה גורמים לישראל בזירה הבינלאומית, אין להם כל ערך מעשי לגבי המתרחש בשטח.
התחרות והמאבק בין סעודיה, ירדן, וה-UAE, מצד אחד ואיראן וחיזבאללה מצד שני, מאיים לא רק על היציבות בישראל אלא גם על היציבות בירדן.
בטווח ארוך, נראים בישראל,  בירדן, ואצל הפלסטינים, ניצנים ראשונים של התפשטות העימות בסוריה  לתוך שטחיהן.
כפי שארצות הברית לא עצרה זאת בסוריה, אלא תרמה להעצמתו ולהתפשטותו, כך היא גם תנהג גם לגבי ישראל והפלסטינים.
טוב  שבירושלים ותל-אביב אין שום אשליה בנידון וכולם יודעים שאין כל ערך ותועלת במפגש העתידי בברלין ביום ד' 21.10 בין נתניהו וקארי.   

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות