בלבנון צה"ל היה צריך להגיב על ירי הטיל של חיזבאללה מול הכטב"ם. ברצועה תקף צה"ל את הכתובת הלא נכונה בתגובה על ירי הטילים

הבעיה העיקרית עם ירי טיל הנ"מ של חיזבאללה, ביום חמישי 31.10, על כטב"ם של צה"ל שטס מעל דרום לבנון באזור נבטיה, ועם שני המטחים של 10 טילים מרצועת עזה לעבר שדרות ואזור שער הנגב 24 שעות לאחר מכן, ביום שישי 1.11, היא התגובה של הדרגים המדיניים וצה"ל.

במקרה של ירי הטיל על הכטב"ם, הוחלט שלא להגיב, החלטה שמיד גררה מצדה איום נוסף של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, כי לא מדובר בפעולה חד-פעמית, אלא בפעולה שמסמנת תחילת מהלך של חיזבאללה לנסות להביא להפסקת חדירת כלי טייס של חיל האוויר ישראליים למרחב האווירי הלבנוני.

עד עכשיו לא ברור בדיוק איזה טיל נ"מ חיזבאללה שיגר לעבר הכטב"ם. האם מדובר בטיל כתף רגיל, או בטיל נ"מ נייד מתוצרת רוסית מדגם SA-8 שיש לו טווח של כ-30 ק"מ?
לפי עוצמת ההתפוצצות של הטיל בשטח בדרום לבנון, נראה כי לא מדובר בטיל כתף.
אם אכן לעבר הכטב"ם נורה טיל נ"מ מדגם SA-8 זו פעם ראשונה שחיזבאללה מבצע ירי כזה מול כלי טייס ישראלי.

כך או כך, ברור מדבריו של נסראללה, כי ירי הטיל לא היה מקרי, והוא עצמו אישר את הפעולה הזו. אחת הסיבות העיקריות לכך,הוא רצונו להתחיל לחמם את גבול לבנון ישראל, במטרה להסב את תשומת ליבם של המפגינים בערים המרכזיות בלבנון, מנושאים פנימיים לבנוניים לנושאים של ביטחון לאומי.
במילים אחרות, יש לצפות לכך, כי כלל שיעמיק המשבר הפנימי בלבנון, כך יגדל מס' התקריות וההתנגשויות הצבאיות בין חיזבאללה לישראל לאורך הגבול. וככל שחיזבאללה ימשיך, בלחץ המפגינים בלבנון, לאבד מעמדות ההשפעה שיש לו במערכת השלטונית והצבאית הלבנונית, כך התנגשויות אלה לאורך הגבול עם ישראל תוחרפנה.

רק מסיבות אלה היה על צה"ל להגיב על ניסיון הפלת הכטב"ם. לפחות צה"ל היה צריך לתקוף ולחסל את העמדה, או המשגר ממנה הטיל שוגר. ואם הטיל שוגר על ידי חייל אחד של חיזבאללה שהתמקם בצמחיה העבותה מסביב לנבטיה, היחידה ממנה הוא הגיע הייתה צריכה להיפגע.

אותם הדברים אמורים לגבי ירי שני מטחי הטילים מהרצועה ביום שישי  לעבר שדרות.
במקרה הזה הדרגים המדיניים וצה"ל החליטו כן להגיב ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו בשבת לפנות בוקר 2.11, מטרות של החמאס.
הותקפו שורה של יעדי טרור של חמאס ברצועת עזה. בין היעדים שהותקפו היו מתחם צבאי של הכוח הימי של הארגון, מתחם של מערך ההגנה האווירית, ומתחמי אימונים ואתר לייצור אמצעי לחימה.

הבעיה עם מתקפה זו שהיא כוונה לכתובת הלא נכונה.
את מטחי הטילים לא שיגר החמאס, אלא אנשיו של מפקד הגזרה הצפונית של הג'יהאד האיסלמי ברצועת עזה באהר אבו עטה.
מדובר במפקד של הג'יהאד האיסלמי, אשר איננו מוכן לא רק להישמע  להוראות ממצרים והחמאס, אלא גם איננו מוכן להישמע לפקודות של ראשי הג'יהאד בעזה ומחוצה לה.
הסיבה העיקרית המאפשרת לו שלא לציית לאף אחד מגורמים אלה הוא ערוץ קשר חשאי שקיים בינו, ובין מפקדת גדודי אל קודס האיראניים בסוריה.
במילים אחרות, באהר אבו עטה, מקבל את פקודותיו בעקיפין מהגנרל האיראני קאסם סוליימני.
לרשותו של באהר אבו עטה ישנם כמה מאות טילים, חלקם טילים לטווח בינוני.
אם צה"ל יצא לפעולה ברצועת עזה, הוא יפעל נגד אנשיו של אבו עטה, ולא נגד החמאס.
כבר פעמיים בשנה האחרונה צה"ל עמד על סף כניסה לתוך רצועת עזה כדי לתקוף את כוחותיו של באהר אבו עטה ולחסל את מאגרי הטילים שלו. ברגעים האחרונים המתקפות האלה בוטלו, אם מחשש כי הן תהפוכנה למלחמה כללית מסביב לרצועה, כולל ירי טילים על ערים במרכז ישראל, או תחת לחץ מצרי כבד שלא לפתוח בהתקפה כזו.
את התוצאה של הימנעות צה"ל מתקיפה ברצועה בשנה האחרונה ראינו במטחי הטילים ביום ו'.   



Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות