בלוני הנפץ הפכו לפצצות מעופפות. סכנת בלוני התבערה והנפץ מאיימת עתה על ירושלים בירת ישראל

כל יום בשבוע האחרון מביא אתו את העלייה בדרגה של התקפות החמאס על מטרות בישראל.
ביום שישי 12.10, הייתה זו ההתקפה הצבאית לכל דבר על מוצב צה"ל במרכז הרצועה מזרחית לאל בוריג', שם נמצאים ריכוזים ומפקדות של כוחות החמאס.
חולייה של אנשי קומנדו, שהיו לבושים אזרחית כאילו היו אזרחים מפגינים, שמנתה כ-20 חמושים,  הפעילה מטען חבלה שהוצמד אל גדר המערכת. לאחר שהפיצוץ רב העוצמה פער בגדר פתחו גדול חדרו המחבלים לשטח ישראל כאשר הם מתקרבים למוצב צה"ל. למרות שהאש העזה של חיילי צה"ל הרגה כמה מהחודרים, היו לפחות שלושה חמושים שלא נרתעו ממנה, והם המשיכו בהסתערותם לעבר המוצב. לבסוף גם הם נהרגו.
בשבת 13.10 בבוקר, נחתה באחד המושבים בחבל אשכול קבוצת בלוני נפץ. חומר הנפץ היה נתון בתוך ארגז גדול שנגזר בצורה ונצבע בצבעים של מסגד אל אקצא שעל הר הבית בירושלים. בלוני נפץ נוספים נחתו בשבת בבוקר באזור זיקים בחוף אשקלון.
זו פעם הראשונה מאז החלו ההתקפות הפלסטינים על גדר המערכת בעוטף עזה לפני שמונה חודשים ב-31.למרס, שמטעני הנפץ שנושאים הבלונים הונחו בקופסאות קרטון שהותקן בהן מתקן הפעלה. כמה ימים לפני כן, אותר בחבל אשכול טיסן/רחפן עשוי מקל-קר שנשא חומר נפץ.
במקביל, ביום שישי ושבת ובמשך השבוע האחרון, נחתו בלוני תבערה בבית שמש, ובשכונות עין כרם, המושבה הגרמנית, עמק המצלבה, וגבעת זאב בירושלים. לא צריך דמיון רב כדי להבין, כי זו רק שאלה של זמן שבלוני נפץ ינחתו גם בירושלים.
משטרת ישראל כבר פרסמה השבוע אזהרה לתושבי ירושלים מפני בלונים כאלה.
במילים אחרות, עכשיו אנחנו עומדים בפני התופעה שבלוני התבערה והנפץ  הפכו לפצצות מעופפות.  עדיין מדובר בפצצות פרימיטיביות, אבל אפשר וצריך להניח כי בהמשך הזמן הן תשתכללנה.
מאחר ובלוני תבערה כבר נחתו השבוע ליד כנסת ישראל וליד בנייני מוזיאון ישראל, ברור שזו רק שאלה של זמן שבלוני תבערה או נפץ כאלה יפגעו בבתי ספר, מכוניות, או בבתים במרכז ירושלים.
לא צריך גם דמיון רב כדי לשער, מה היה קורה למשל אם בלוני תבערה כאלה היו נוחתים בכביש המוביל אל בתי הקונגרס האמריקנים בגבעת הקפיטול בוושינגטון, או לדוגמא בכיכר ראסל  Russell Square, במרכז לונדון ליד המוזיאון הבריטי.
אבל בישראל, כאשר אלפי חיילי צה"ל מותקפים מידי יום על ידי מטעני חבלה, ירי, ויידוי רימוני יד, ועשרות אלפי אזרחים מותקפים כל שעות היום והלילה בטרור הולך ומתגבר של בלוני תבערה ונפץ, שהתפשט השבוע ומאיים על בירת ישראל-יש שקט ודממה.
השקט והדממה הזו מוכתבים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, והרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט שהוא אחד מאדריכלי המדיניות שצריך לספוג את התקפות החמאס, ובשום אופן לא להגיב, כדי שלא לגרום לחמאס אבדות כבדות, שיגררו אותו ואת צה"ל למלחמה נרחבת יותר.
זה שהחמאס מרחיב עכשיו מידי יום יום את המלחמה, זה לא מעניין את נתניהו, ליברמן ואיזנקוט, העיקר שצה"ל לא צריך לפעול.
לרשות שלושת מנהיגים אלה עומדים שורה של שרים צייתנים, כמו השר יואב גלנט, שאמר בשבת את המשפט שאם לא היה כל כך טראגי אפשר לומר שמדובר במשפט מצחיק: 'הבאנו את חמאס למצוקה מאוד גדולה, הוא האויב הכי חלש שלנו'.
מאחורי שרים אלה עומדים שורה של כתבי חצר, אשר חוזרים על המנטרה של ההודעות הרשמיות של צה"ל, כאילו אין חיילים ואנשים בשטח. וכאשר מנסים להעיר להם על מה עובר על חיילי צה"ל בעוטף עזה, יש להם את ההעזה והחוצפה לומר 'אז מה? זה תפקידם של החיילים.'
אם אויב כל כך חלש מסוגל לאיים בבלוני תבערה ונפץ על ירושלים, תארו לעצמכם מה יכולים לעולל לישראל איראן וחיזבאללה מול מדיניות 'ההכלה' של נתניהו ואיזנקוט.
לכל אלה שיתחילו לזעוק נגד הכנסת צה"ל לרצועה, דבר שאיש אינו מציע, צריך לשאול: כיצד קרה שלאחר ההתקפה על מוצב צה"ל במרכז עוטף עזה ביום שישי, לא הופצצו ונהרסו מפקדות החמאס שבאל בוריג', וכיצד קרה שיחידות מיוחדות של צה"ל לא פעלו במחנה תקפו את כוחות החמאס שם, וחזרו לאחר מכן לתחום ישראל?  

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות