בלחצם של ארדואן ואסד, צמצם עבדאללה הירדני את הקשרים הצבאיים והמודיעיניים עם ישראל

מלך ירדן עבדאללה התקפל באחרונה תחת לחצם הכבד של נשיא סוריה באשר אסד, ושל ראש ממשלת טאייפ ארדואן, והורה לצמצם בצורה דרסטית את הקשרים הצבאיים והמודיעיניים בין ישראל, ולהביא כמעט להפסקה מוחלטת שלהם. התחום והאזור הגיאוגרפי היחידי שקשרים אלה מתקיימים כיום, הוא אזור נהר הירדן שהוא הגבול המשותף בין שתי המדינות, דבר המבטיח למלך שלא תהייה גלישה של עשרות, או מאות אלפי פלסטינים מהגדה לירדן, מאחר וישראל תעצור אותם. המלך הורה לראשי שירותי המודיעין, והמפקדים הצבאיים הירדנים, לא להעביר לישראל ולא לקבל ממנה יותר מידע מודיעני על הסיכונים המתהווים במזרח התיכון.
זו הפעם השלישית בלמעלה מ-60 שנים ביחסים בין שתי המדינות כאשר מלך ירדן מורה על הפסקת היחסים הצבאיים עם ישראל.
הפעם הראשונה הייתה לפני 52 שנה ב-1958, כאשר אביו של המלך עבדאללה המלך חוסיין, החליט להצטרף לאיחוד המדיני והצבאי שהקימו מצרים וסוריה- קע''ם The United Arab Republic, מאחר וחשש כי אם לא יצטרף לברית הסורית-המצרית קהיר ודמשק תפעלנה להפלתו ותחלקנה את הטריטוריה הירדנית ביניהן. בייחוד פחד חוסיין מהחתרנות של גמאל נאצר ששלט אז במצרים והיה נושא דגל הפאן ערביזם.
לאחר שנה אחת בלבד, הבין חוסיין את הטעות שעשה פרש מהברית וחזר למטריה הצבאית והמודיעינית שישראל פרסה מעליו ואשר הבטיחה מאז במשך עשרות שנים את שלטונה של השלשלת האשמית. המדינה 'המאוחדת' הערבית של מצרים וסוריה התפרקה סופית 3 שנים לאחר מכן, ב-1961, כאשר סוריה פרשה מהברית.
ב-1967, במלחמת ששת הימים, שוב ניסה חוסיין לקפוץ על העגלה הצבאית המצרית-סורית נגד ישראל, ושוב הפעם נכשל בהערכתו, אבל הפעם איבד גם את מזרח ירושלים וגם את הגדה המערבית, כאשר הצבא הירדני ניגף בפני כוחות צה''ל והיה נאלץ לסגת לגדה המזרחית של הירדן.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מוסרים כי האירועים המתרחשים היום בין ירדן לישראל דומים מאוד לאלה שהתרחשו במחצית של המאה הקודמת, בהבדל אחד. חלק מהשחקנים השתנו, דבר המלמד על השינויים האסטרטגיים החלים בשנים האחרונות במזרח התיכון, כאשר במרכזם עליית כוחה המדיני והצבאי של איראן, והתדרדרות נמשכת במעמדה המדיני והצבאי של מדינת ישראל.
סוריה נשארה, כמו בעבר, למרות חולשתה הפוליטית והכלכלית, מדינת מפתח במזרח התיכון. אבל ב-2010 היא קשורה בברית מדינית וצבאית עם איראן, ועם הכוח הצבאי האיראני העיקרי במזרח התיכון-חיזבאללה.
את מקומה של מצרים, אשר זה כבר שנים איבדה את מעמדה המעצמתי בעולם הערבי, הולכת ותופסת בהדרגה, בעלת בריתם החדש של טהרן ודמשק, קרי-טורקיה בהנהגתו של ראש הממשלה טאייפ ארדואן.
עבדאללה מלך ירדן, המתבונן מסביבו, רואה במזרח את ההשפעה ההולכת וגוברת של האיראנים בבגדאד, ואת ההכנות שעושים הכוחות הצבאיים האמריקנים הנמצאים בה לצאת ממנה סופית בעוד שנה, ב-2011. הפרסומים ביום שני 20.12 בארצות הברית כי מסתמנת אפשרות שלאחר 2011,  כי אפילו הכוחות האמריקנים המועטים שבוושינגטון העריכו שיישארו בעיראק יצאו ממנה ובמדינה לא יישאר אפילו חייל אמריקני אחד, רק מחזקים את דעתו של עבדאללה כי האמריקנים נמצאים בנסיגה לא רק מעיראק אלא מכל המזרח התיכון, בעיקר בגלל חולשתו של הנשיא באראק אובמה.
כאשר המלך הירדני מפנה את מבטו מערבה, הוא רואה את הטבעת הצבאית האיראנית-הסורית-חיזבאללה-חמס, ההולכת ומתהדקת מסביב לישראל מבלי שישראל פועלת נגדה.
מבחינתו של המלך, זו הוכחה נוספת כי מדובר במדינה המשדרת חולשה ואשר אי אפשר לסמוך עליה יותר.
בצפון, רואה המלך עבדאללה את סוריה, טורקיה, וחיזבאללה-לבנון, מחזקות ביניהן את הציר הפרו-איראני במזרח התיכון.
במילים אחרות, עבדאללה הולך ומשתכנע כי כדי להציל את כסאו ואת ממלכתו, הוא צריך להצטרף לצד המנצח במזרח התיכון, ולנטוש את הצד המפסיד הנמצא בנסיגה.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים כי אלה הן הסיבות העיקריות מדוע המלך פועל עתה בשבועות האחרונים בחשאי לצמצמם בהדרגה את היחסים הצבאיים והמודיעיניים עם ישראל, במטרה להכשיר את הקרקע להצטרפותו למחנה הפרו-איראני של נשיא סוריה בשאר אסד וראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן.
זו גם הסיבה מדוע המלך הירדני הסכים לקבל ביום שבת 11.12 בארמונו, את ראש לשכתו של נשיא איראן רחים משאהי Esfandiar Rahim Mashai, אשר הגיש לו הזמנה מטעם אחמדינז'אד לבוא לביקור ממלכתי בטהרן. ביקור זה צריך להוות את תעודת הכניסה של המלך עבדאללה לציר האיראני.
בישראל, בה כולם עוסקים בכול הנושאים, מלבד מאשר בהתפתחויות האסטרטגיות אשר יקבעו את עתידה של המדינה ואת מעמדה האסטרטגי, איש, מלבד אנשים ספורים, אינו  מודע להתפתחות דרמטית זו ביחסי ישראל-ירדן.
כאשר אירוע, או אירועים מסוימים יעלו את הנושא על פני השטח, כולם יהיו מופתעים, כפי שהיו בהתנגשות הימית שהתחוללה בין ישראל לטורקיה רק לפני 8 חודשים, במאי השנה, למרות שהתדרדרות ביחסים בין אנקרה לירושלים, החלה כבר לפני כמה שנים.