במגעים חשאיים בין נתניהו והרצוג הוסכם כבר על הקמת ממשלת רוטציה ליכוד-עבודה
עוד בשבוע שעבר, כאשר תוצאות המשאלים האמיתיים שעורכות המפלגות הראו, כי 'הליכוד' מזנק כלפי מעלה-23 עד 24 מושבים בכנסת, ואילו 'העבודה' נשארת בגבולות ה-20 עד 22 מושבים, סיכמו ביניהם ראש הממשלה ו'הליכוד' בנימין נתניהו, וראש מפלגת 'העבודה' יצחק (בוז'י) הרצוג, כי מיד לאחר הבחירות בשבוע האחרון של חודש מרס, תקום ממשלת ליכוד-עבודה, שמטרתה העיקרית לנטרל את כל המפלגות הקטנות, בייחוד את 'ישראל ביתנו' בראשות אביגדור ליברמן, 'כולנו' בראשות משה כחלון, ו'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד. במשאלי האמת הפנימיים במפלגות (כאלה שאינם מתפרסמים), מקבל ליברמן כל הזמן מספר מושבים פחות מ-10, כאשר משאלים אחדים מדברים על ללא יותר מאשר 7 מושבים. כחלון מקבל בין 8 ל-9 מושבים, ואילו יאיר לפיד ו'יש עתיד' מתרסקים לכיוון 6 עד 7 מושבים, למרות נאום 'המושחתים' שלו.
ממשלת הליכוד-העבודה תהייה ממשלת רוטציה, אבל לא רוטציה בין הרצוג לליבני, אלא רוטציה בין נתניהו להרצוג.
הקמת ממשלת הרוטציה תנטרל גם את כוחם של מפלגת 'הבית היהודי' וראשה נפתלי בנט.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי נתניהו והרצוג, לא היו צריכים להיפגש כדי להגיע להסכם כזה, אלא הם מפעילים מתווך אחד בלבד עליו שניהם סומכים בעיניים עצומות. המדובר באחיו של יצחק הרצוג-תת-אלוף במיל. מיכאל (מייק) הרצוג.
בתחילת שנות ה-2000 היה מיכאל (מייק) הרצוג ראש החטיבה האסטרטגית באגף תכנון-אג"ת בצה''ל, ושימש מזכיר הצבאי לשר הביטחון שאול מופז וראש מטה שר הביטחון אהוד ברק. בתקופה שבין מאי 2009 למרץ 2010 שימש כשליחם המיוחד של ראש הממשלה נתניהו, ושר הביטחון ברק, במאמצים להניע את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. הרצוג היה גם חבר בצוות שניהל את המשא ומתן האמריקני-ישראלי עם סוריה בין דצמבר 2010 למרס 2011, שהופסק עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה.
כיום הרצוג הוא עמית בכיר בשני מכוני מחקר אמריקנים. במכון למדיניות העם היהודי The Jewish People Policy Institute – JPPI. הוא מכהן גם כעמית מחקר במכון לחקר מדיניות המזרח התיכון-Washington Institute for Near East Policy, מוסד מחקר בו עברו רוב אנשי הביטחון והמודיעין הבכירים הישראליים, והוא מוכר ומקובל על ידי רוב החוגים הקובעים והמחליטים בוושינגטון ובירושלים.
בשנה האחרונה, כאחד מצעדיו המקדימים להכרזת בחירות כלליות לכנסת ה-20, צירף נתניהו בחשאי את מיכאל (מייק) הרצוג לצוות של עו''ד יצחק מולכו, המנהל בשם ראש הממשלה את המגעים המדיניים עם האמריקנים והפלסטינים, ובשורה של נושאים אסטרטגיים חשאיים אחרים, כולל התוכנית הגרעינית האיראנית. באישורו של נתניהו מחזיק מיכאל (מייק) הרצוג את אחיו-יצחק הרצוג בחלקים החשאיים של התמונה המדינית-ביטחונית.
בשבועות האחרונים הכפיל מיכאל (מייק) הרצוג את מאמציו לתווך וליצור קשר בין שני האישים כשהוא משיג את שלוש התוצאות הבאות:
1. נתניהו והרצוג הסכימו בשבוע האחרון של דצמבר, בצעד נדיר במערכות בחירות בישראל, להעלות את שכר המינימום של כל עובדי המדינה והשירות הציבורי.
2. נתניהו והרצוג הפסיקו את ההתקפות האישיות אחד על השני. היחידה במפלגת 'העבודה' שעדיין איננה מודעת להתפתחות זו התוקפת בחריפות את נתניהו היא ציפי ליבני. גם בחוגי נתניהו, וגם בחוגי הרצוג אומרים, 'כי היא עוד תתפוס את המתרחש', ואז נראה את תגובותיה.
3. נתניהו נתן השבוע איתות חיובי להרצוג, כי איננו מתנגד לרעיון כי הפרופסור מנואל טרכטנברג שהצטרף למפלגת 'העבודה' יהיה שר האוצר הבא בממשלת הליכוד-העבודה.
לכך יש כמובן להוסיף את הצלחתו הפוליטית הגדולה של נתניהו לגרום לכך, כי בפריימריס שנערכו ב'ליכוד' תוצב נבחרת ימנית-מרכזית, מול הנבחרת המרכזית-שמאלית של הרצוג.
במלים אחרות, לא רק היסוד הפוליטי והמדיני להקמת ממשלת ליכוד-עבודה כבר הונח, אלא כבר נעשה הצעד הראשון לחלוקת התיקים העיקריים בממשלה כזו-באם תקום.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי קיימות עוד כמה בעיות ומכשולים מרכזיים עד שנגיע להקמת ממשלה כזו. המרכזית שבהן היא שהכול תלוי כמובן בתוצאות הסופיות של הבחירות, ומי תצא מהן המפלגה הגדולה, ה'ליכוד' או 'העבודה'? בינתיים משאלי דעת הקהל הסודיים מצביעים על כך כי 'הליכוד' תהייה המפלגה הגדולה, אולם שלושה חודשים בישראל ובמזרח התיכון היא תקופה ארוכה מאוד, והכול עדיין יכול להתרחש ולהשתנות.
הדיונים החשאיים המתנהלים בין נתניהו להרצוג, נסבים עתה על השאלה מי יהיה ראש הממשלה הראשון בממשלת הליכוד-עבודה בשנתיים הראשונות לקיומה נתניהו או הרצוג? אלה הם רק דיונים ראשוניים בנושא, ועדיין אין הכרעה. הקמת ממשלה כזו תשנה כמובן את חלוקת התיקים, לאחר שמפלגת 'העבודה' תקבל בממשלה שורה של תיקים בכירים, דבר שירחיק מתיקים את אנשי 'הליכוד'.
לאור המתרחש, נראה כי הצהרותיהם של נפתלי בנט, כי הוא יהיה שר הביטחון הבא, ישראל כץ, כי הוא יהיה שר האוצר הבא, והכרזותיה של מירי רגב, כי תהייה שר השיכון והבינוי החדשה, רחוקים מאוד מלהתגשם.