במהלך צבאי מתוכנן ומחושב היטב הצליחו כוחות המעורבות המהירה של החמס, להכות קשה את כוחות הפת"ח ברצועת עזה, לפגוע בפלוגות המוות של הפת"ח, ולחסל את המהלך של קונדוליסיה רייס לעצור את החמס. 12 הרוגים בשני ימי קרבות.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים והפלסטינים של תיקדבקה. ביום אחד של קרבות, שנערכו ביום א` 1.10, בהם נהרגו 9 אנשים ונפצעו למעלה מ-100, וביום ב` 2.10, בו נהרגו 3 אנשים נוספים, הצליח החמס, במהלך צבאי שתוכנן זמן רב מראש, לפגוע קשב באחיזת הפת"ח ברצועת עזה, ולפגוע ב`פלוגות המוות` שהיו הכוח האפקטיבי האחרון שנשאר לפת"ח ברצועה, ולמנוע מראש את המהלך של שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס נגד החמס, אשר התכוונה לדון בו ביום שלישי 3.10 בקהיר, עם שרי החוץ של מדינות המפרץ הפרסי, מצרים, וירדן.
קודם כל הרקע: המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים כי כבר בשבוע השני של חודש ספטמבר `התכנסה` מועצת השורא של החמס שהוא הגוף העליון לקבלת החלטות מדיניות וצבאיות בארגון זה, וקיבלה שתי החלטות עקרוניות:
1. לא לשחרר את החייל הישראלי החטוף גלעד שליט.
2. לעצור את המו"מ המתנהל בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וראש ממשלת פלסטין איסמעיל הנייה. במילים אחרות, ממשלת אחדות פלסטינית לא תוקם. (המונח `התכנסה` הושם במרכאות משום שמועצות השורא אשר הרכבן, בכל העולם המוסלמי, נשמר בסוד, אף פעם אינן מתכנסות פיזית. הן מקבלות החלטות באמצעות משאל בכתב, עליו מחליט ראש מועצת השורא, הנערך בין חבריהן.)
החלטה זו היוותה הכרעה ברורה בחמס, בעד הקו של חלאד משעל בדמשק שהתנגד להקמת ממשלת אחדות פלסטינית, מול הקו של איסמעיל הנייה בעזה שתמך בהקמת ממשלה כזו.
זו הסיבה מדוע לכל הידיעות שפורסמו בשבועות האחרונים, בייחוד בכלי התקשורת הישראלים שהתבססו על כלי תקשורת ערביים, על שחרורו הקרוב של גלעד שליט, ועל הקמת ממשלת אחדות פלסטינית, לא היה בסיס.
מאחר ואין איש בחמס, (ובכל תנועה מוסלמית אחרת שיש לה מועצת שורא,) אפילו חלאד משעל, שיעז להפר את החלטותיה של מועצת השורא, הייתה זו רק שאלה זמן עד שאבו מאזן ינסה לפרוץ בכוח את המבוי הסתום שנוצר, ושאותו הוא הסתיר גם מהאמריקנים והישראליים.
בהתחלת שבוע שעבר הורה אבו מאזן לאנשי הפת"ח במנגנוני הביטחון והרשות הפלסטינית להתחיל להפגין ברצועה ובגדה נגד ממשלת החמס שאיננה מסוגלת לשלם משכורות. כמו כן הורה אבו מאזן לכוחות הנאמנים לפת"ח ברצועה, בעיקר `פלוגות המוות` הנתונות למרותו של מוחמד דחלאן, להגביר את הלחץ הצבאי על החמס. לחץ שכלל התנגשויות, חיסול כמה מאנשי החמס, חטיפות ופיגועי ירי.
ביום א` 1.10, החליטה הנהגת החמס, כולל ראש הממשלה איסמעיל הנייה, לשים קץ להפגנות ולהתקפות, מחשש כי אם הן תמשכנה, שלטון החמס בממשלה הפלסטינית וברצועת עזה יתמוטט.
מיד לאחר קבלת ההחלטה הוציא שר הפנים הפלסטיני סעיד סיאם, לצמתים הראשיים ולרחובות ערי הרצועה את 5000 אנשי כוח המעורבות המהירה של החמס. זו יחידה מאומנת ומצוידת היטב שאפשר להגדירה כ`סיירת` של החמס, או היחידה ללוחמת טרור של ארגון טרור, הבנויה ופועלת כמו כוחות הקומנדו המיוחדים של חיזבאללה.
המקורות שלנו מדווחים כי בעיקר התרכז כוח המעורבות של החמס, בשבירת `פלוגות המוות` של הפת"ח ברצועה. בסיסי כוח הפת"ח הותקפו. נוסף ל-3 מאנשי הפלוגות שנהרגו, תפס ולקח החמס כחטופים/שבויים לפחות 30 מקציני הפת"ח, ביניהם מס` 3 ב`פלוגות המוות` הקולונל סיפוואת רחמי, שהוצא בכוח מביתו. (מס` 1 ו-2 בפלוגות המוות ברחו מהרצועה ונמצאים בקהיר.) כמו כן חטפו כוחות החמס כמה קבוצות של מאבטחים של מפקדי המשטרה הפלסטינית והשאירו אותם ואת משפחותיהם ללא הגנה.
תחילה הורה אבו מאזן, שכרגיל נמצא באחת מארצות המפרץ הפרסי, לכוחות הביטחון הנאמנים לפת"ח להתנגד בכוח לפשיטות של החמס, אולם לאחר זמן קצר הורה להם להפסיק את ההתנגדות ואת ההפגנות, ובכך העניק את הניצחון לחמס. ביום ב` 2.10, הגיע אבו מאזן להסכם עם איסמעיל הנייה, לפיו ברחובות עזה וערי הרצועה יתפרסו כוחות הביטחון הלאומי הפלסטינים שימנעו התנקשויות נוספות. המקורות שלנו מוסרים כי החמס הסכים להצעה זו מאחר ורבים מהמשרתים בכוחות אלה ברצועה תומכים בחמס. הניסיונות של אנשי הפת"ח, בייחוד גדודי אל אקצא,להגיב בגדה בירי על אנשי חמס והצתת משרדיהם, רק מראה כי הפת"ח איננו מסוגל להגיב ברצועה, שם החמס חיזק את אחיזתו.
אם חוסני מובראק נשיא מצרים,שנפגש ביום א` 1.10 בקהיר עם עבדאללה מלך ירדן, כדי לתאם מה יגידו שרי החוץ הערביים לקונדוליסה רייס העומדת לפגוש אותם בירה המצרית ביום ג` 3.10, חשב כי אפשר יהיה להציג לפני שרת החוץ האמריקנית מדיניות ערבית מגובשת לגבי המצב ברשות הפלסטינית, ולגבי שחרורו של גלעד שליט, הוא טעה. מי שמכתיב את כללי המשחק אצל הפלסטינים ומי שמחזיק את הקלפים החזקים בידיו, הוא החמס, ולא מצרים, או אבו מאזן.