במצרים נחשפו טילי נ"מ SA-24, וארגזי מוקשים ימיים MDM-3, שהיו בדרך מלוב לעזה

איראן וחיזבאללה מגבירים את קצב חימוש החמס והכנתו לקראת סיבוב מלחמה חדש עם ישראל. ליד איסמעליה בתעלת סואץ חשפו, ביום א' 25.9, כוחות הביטחון המצריים, עקב מידע מודיעני שקבלו ממקורות מערביים, מצבור של טילי נ''מ מתקדמים מדגם SA-24 שיש להם ראש אינפרא אדום. טילים אלה המקבילים ל'סטינגר' Stinger האמריקני, היו בדרך מלוב לרצועת עזה.
המידע המודיעיני המערבי הגיע מטריפולי בלוב קצת באיחור, משום שרוב ארגזי הטילים והציוד הצבאי האחר שהיה מונח במקום היו ריקים. סימן שהטילים ומערכות נשק אחרות הוצאו מהארגזים והועברו כבר לחצי האי סיני, או לרצועת עזה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים, כי כמה מהארגזים הריקים היו של מוקשים ימיים רוסיים מדגם MDM-3, מהסוג שמועמר קדאפי וכוחותיו פיזרו מסביב לנמלים הלוביים במאי השנה כדי לחסום את דרכן של אוניות המלחמה של נאט''ו להתקרב ולהיכנס אליהם.
המקרות של תיקדבקה בצפון אפריקה מוסרים, כי בטריפולי הנשלטת היום על ידי מספר מליציות של ממשלת המעבר של המורדים ה-NTC, אשר מתחרות ביניהן על השלטון בבירה הלובית, פועלת וועדה מודיעינית המורכבת מנציגים אמריקנים, בריטים, צרפתים, ואיטלקים. וועדה זו מנסה לעקוב אחר מערכות הנשק המתקדמות אשר היו ברשות צבאות קדאפי, ורובן נעלמו לאחר 21.8, בעת שהכוחות המיוחדים של מדינות נאט''ו, נכנסו לטריפולי.
עיקר עבודת העיקוב נערכת על ידי חקירתם של קצינים לוביים, אשר בעת כיבוש טריפולי היו אחראיים על מאגרי נשק אלה, וסוחרי נשק לוביים.
חברי הוועדה, שברובם הם אנשי סוכנות הביון האמריקנית ה-CIA מודעים לכך, כי בבנגאזי, מקום מושבה של מועצת המורדים הזמנית שעדיין לא עברה לטריפולי, נמצאת משלחת רכש נשק של חיזבאללה והחמס, אולם כל הניסיונות שלהם עד כה לאתר אותה ולקבוע בוודאות את הזהות של חבריה עלו בתוהו. ההנחה היא שכדי להסתיר את אנשי המשלחת, הם צורפו לאחת ממפקדות הכוחות של המורדים הפועלים מחוץ לבנגאזי, או בסביבותיה.
המקורות המודיעיניים וללוחמת טרור של תיקדבקה מדווחים, כי הוועדה איתרה שלושה מסלולים בהם הנשק המתקדם הזה הועבר מטריפולי. דרום לוב, וניז'ר. ההערכה היא שהנשק הזה הגיע לידי כוחות הנאמנים לקדאפי הנמצאים במדבר הסאהל Sahel, שבשולי הסהרה. מסלול שני, הוא לאלג'יריה, שם הנשק הגיע לידי קבוצות אל קעידה בצפון אפריקה AQLIM. המסלול השלישי הוא מלוב דרך מצרים, לחצי האי סיני, ומשם לרצועת עזה.
הידיעות על מעבר של טילי נ''מ SA-24 , ומוקשים ימיים מדגם MDM-3, מלוב לסיני ולרצועת עזה, מעוררים דאגה עמוקה בצה''ל ובמערכת הביטחון בגלל שלוש סיבות עיקריות:
1. אם אכן טילי נ''מ SA-24 נכנסו כבר, או ייכנסו בקרוב לרצועת עזה, פירוש הדבר שהחמס הצליח להקים מערכת נ''מ יעילה, לא פחות מזו העומדת לרשות חיזבאללה, המורכבת משלושה אלמנטים עיקריים:
א. טילי נ''מ SA-24 , שהם טילי כתף נישאים portable air defence missile, יש להם טווח של 5.2 ק''מ, תקרת פעולה של 3.5 ק''מ, ומהירות של 2.3 מאך. נכון שטילים אלה כאלה מופעלים רק באמצעות קשר עין, אבל הם יכולים להיות מופעלים גם בלילה, והם יעילים נגד מטוסי קרב, מסוקים משוריינים, מלטים, וטילי קרקע-קרקע שונים, כולל טילי שיוט.
ב. טילי נ''מ מסוג SA-14, הידועים יותר בשם סטרלה Strela-3. למערכת נשק זו יש טיל קטן, מדויק ויעיל ביותר solid propellant guided missile, המסוגל להתגבר על אמצעי הטעייה אלקטרוניים (The missile has an improved system of overcoming countermeasures). לטיל זה יש טווח של 4.5 ק''מ, ותקרת פעולה של 3 ק''מ.
ג. טיל נ''מ מדגם SA-7, או סטרלה Strela-2. לטיל יש טווח של 3.6 ק''מ, ותקרת פעולה שבין 15 מטר ל-1.5 ק''מ. מהירות הטיל היא 1,75 מאך.
מבחר טילים אלה לא רק שנותנת בידי החמס מערכת טילי נ''מ לגבהים גבוהים, בינוניים, ונמוכים, אלא מאפשרת להם גם לפגוע במטוסים, מסוקים, ומלטים, הנעים בתוך דרום-מערב ישראל, כולל  מעל הערים אשקלון ואשדוד.
האפשרות שבידי החמס מצויים, או יהיו מצויים בקרוב, מוקשי ים לוביים היא מקור אחר לדאגה. אם חוליות של חמס בסיני בעזה, יכלו לפזר, באמצעות סירות דייגים פלסטינים, או בדואים, מוקשי ים מסביב לחופי עזה וצפון סיני, הדבר יפגע קשה בחופש פעולתן של ספינות חיילות הים הישראליים והמצריים. תמיד קיימת גם סכנה של היסחפות מוקשי ים כאלה לאזורי חוף אחרים בישראל.
המקורות הצבאיים שלנו מדווחים, כי לאיראנים, חיזבאללה, והחמס, יש מומחים צבאיים אשר כל התמחותם היא בתחום הזרמים התת-ימיים בים התיכון. שלושת הגורמים האלה היו זקוקים למומחים אלה, כדי לאפשר לאוניות משא איראניות לזרוק לים את מטעני הנשק שהם נושאות עבור חיזבאללה והחמס, מול חופי לבנון ועזה, במטרה שהזרמים התת-ימיים יביאו אותם לנקודות מסוימות בחופים.
עתה יכולים החיזבאללה והחמס להשתמש במומחים אלה כדי לנסות ולהעביר את המוקשים הימיים באמצעות הזרמים התת-ימיים אל מול חופי ישראל.