במרכז פגישת מובראק נתניהו: שיתוף מצרי-ישראל בפתרונות חלקיים ובהקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים

המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה: למרות שממשל הנשיא אובמה, והמנהיגות הפלסטינית דחו כבר כמה פעמים את הרעיון של פתרונות חלקיים לסכסוך הישראלי פלסטיני, שיכללו הקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים, חזרו נשיא מצרים חוסני מובראק, וראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, ודנו בפגישתם ביום ב' 3.4, בפירוט ברעיונות אלה, כדרך הממשית היחידה לקדם את המו"מ המדיני.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי הבסיס לדיון כזה בין שני המנהיגים מושתת על התיאום הקיים ביו שניהם בנושא האיראני, ובנושא שליטת החמס ברצועת עזה. שני הנושאים האלה קשורים ביחד, וכל צעד של קהיר וירושלים לעצירת ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון, קשור לתיאום המדיניות בין שתי הבירות לגבי החמס, ומשם בנושא הפלסטיני.
ההערכה המצרית והישראלית היא, כי המצור על החמס מתחיל לתת את אותותיו. שלטונו של החמס ברצועה נחלש במידה מרובה, הקרע בין ההנהגות האזרחית והצבאית של החמס בעזה הולך ומתרחב, ובפעם הראשונה יש סיכוי כי חלקים של החמס מוכנים להגיע להסכם עם הפת"ח ועם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בגדה המערבית.
שני המנהיגים ניסו לגבש ביום ב', בשיחה בארבע עיניים שנמשכה למעלה משעה ומחצה, אסטרטגיה מצרית-ישראלית משותפת לקראת פתיחת השיחות העקיפות בין ישראל והפלסטינים ביום ד' 5.4, כאשר השליח האמריקני למזרח התיכון ג'ורג מיטשל נע כמתווך, בין ירושלים ורמאללה.
מזווית הראייה הישראלית, ומהמידע שקיים בירושלים על הטקטיקה שג'ורג מיטשל עומד לנקוט במו"מ, ממשל אובמה רוצה להתחיל את המו"מ העקיף בדיוניים בשאלת הגבולות שייקבעו בין ישראל והמדינה הפלסטינית שתקום.
מיטשל עומד לקבל עוד השבוע מידיו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן את המפות המפורסמות אותן הגיש המנהיג הפלסטיני בתחילת 2009 לראש הממשלה הישראלי דאז אהוד אולמרט, ולפיהן הפלסטינים מוכנים לוותר או להחליף 1.9 אחוז משטח הגדה. אבו מאזן יומר למיטשל כי כמעט שנתיים לאחר מכן הוא מוכן לגלות נדיבות נוספת ולהגדיל את השטח בגדה שיישאר בידי ישראל ל-2.3 עד 2.4 אחוז.
מיטשל ייקח את המפות האלה מרמאללה, יביא אותן לירושלים ויניח אותן לפני נתניהו. מראש ממשלת ישראל ידרוש מיטשל לקבל תמורת המפות הפלסטיניות, מפות ישראליות המראות מהי התפישה הישראלית לגבי קביעת הגבולות.
אולם נתניהו יגיד למיטשל כי קודם כל הוא זקוק לזמן כדי לשרטט ולהכין מפות כאלה, וכי לפני כן צריך לדון בשורה של נושאים עקרוניים, כמו ביטחון בשטח, מקורות המים, השליטה במרחבים האוויריים של הרשות הפלסטינית, נושאים אשר הסיכומים, בכל אחד מהם, עתיד לקבוע את הגבולות הסופיים בין שתי המדינות.
כדי להציג עמדה כזו, נתניהו צריך לקבל את תמיכתה של מצרים. לכן, השיחה בין שני המנהיגים התרכזה במאמץ שעשה שר הביטחון הישראלי אהוד ברק בשבוע האחרון בוושינגטון, שם הוא ניסה לשכנע אישים מרכזיים בממשל להעדיף את דרך המו"מ הזו על פני הדיון בגבולות, ובמהלכים המצריים מסביב לרצועת עזה שנועדו לחזק את סיעת המו"מ הפנימי פלסטיני בצמרת החמס.
המקורות שלנו מדווחים, כי אחד הסימנים הבולטים ביותר כי הנשיא חוסני מובראק עשוי לתמוך בגישה של נתניהו, היא העובדה, כי בפגישה הסכים מובראק לתת הוראה לנציגים המצריים בוועידת הגרעין של האו"ם שנפתחה ביום ב', שלא ללחוץ בנושא הגרעיני על ישראל. ערב הוועידה פרסמו מקורות מצריים ומערביים, כחלק מטקטיקת הלחץ על ישראל בנושא הפלסטיני, שורה של ידיעות אשר מסרו כי מצרים תשתמש בוועידת האו"ם כדי לדרוש דיון בגרעין הישראלי. ביום ב' הבטיח הנשיא מובראק לנתניהו שלא להפעיל לחץ כזה.
השאלה המרכזית היא כמובן, איזה וויתור בנושא הפלסטיני הבטיח נתניהו למובראק בשיחתם בארבע עיניים, תמורת ההסכמה המצרית? מידע זה ייודע בימים הקרובים.