במרכז פגישת פוטין ונתניהו: הבטחת חופש פעולה לחיל האוויר הישראלי בסוריה
דוברו של נשיא רוסיה דימטרי פסקוב Dmitry Peskov הודיע, ביום ד' 16.9, כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יגיע למוסקבה בשבוע הבא ב-21 לספטמבר, כדי להיפגש עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין. 'ביקור עבודה קצר ושיחות (של נתניהו) עם ולדימיר פוטין, יתקיימו ביום ב', A short working visit and talks with Vladimir Putin will take place on Monday, אמרה הודעת דובר הקרמלין.
ההודעה שפורסמה בישראל הייתה מפורטת יותר.
'ראש הממשלה יביע את השקפותיו לגבי האיום שנשקף לישראל כתוצאה ממשלוחי נשק (רוסי) מתקדם לסוריה, ומהאפשרות (שנשק זה) יגיע לידי חיזבאללה וארגוני טרור אחרים'. The prime minister will express his views on the threat to Israel as a result of the deliveries of modern weaponry to Syria due to the possibility they could end up in the hands of Hezbollah or other terrorist organizations.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי אם זוהי מטרת נסיעתו של נתניהו למוסקבה, מלבד כמה מילות נימוס רוסיות שהוא יישמע, הוא לא ישיג דבר בנסיעתו.
פוטין לא יוציא אפילו חייל רוסי אחד מסוריה, והוא גם ללא יוציא מערכת נשק אחת מסוריה, שמטוסי התובלה הרוסיים הענקיים מדגם 'אנטונוב-124- קונדור' מביאים עכשיו כל יום לסוריה.
המהלך הצבאי הרוסי בסוריה, הנמשך כבר שלושה שבועות, החל מהשבוע האחרון של אוגוסט, תוכנן מראש חודשים רבים לפני שהתחיל, ותואם כולו עד הפרט האחרון שבו עם טהרן.
זוהי התשובה הרוסית להישג הריק מתוכן שהנשיא אובמה מתפאר בו בהשגת ההסכם הגרעיני עם איראן. הבעיה היחידה המרכזית עם 'הישג' זה, שאיראן איננה מכירה בהסכם ואיננה רואה בו יותר מכמה עמודים שאינם מחייבים אותה, וכנראה שגם אף פעם לא תאשר אותם, והיא מתאמת עם מוסקבה ולא עם וושינגטון, את צעדיה הצבאיים הבאים במזרח התיכון-בייחוד בסוריה.
כמו אובמה, יגיד פוטין לנתניהו כי מוסקבה שמרה ותשמור תמיד על ביטחונה של ישראל, והיא תדאג לכך כי ביטחונה לא ייפגע.
לאחר דברים אלה ימשיך פוטין במדיניותו לחזק את שליטתה של איראן בסוריה, בדיוק כפי שאובמה עשה זאת. פוטין גם ימשיך לבצר את מעמד שלטונו של נשיא סוריה בשאר אסד, ואת הנוכחות הצבאית של חיזבאללה בסוריה, אשר יתחיל לקבל, כמו צבא סוריה משלוחי נשק רוסי חדשים.
ישנם עוד הבדלי תפישות מהותיים בין פוטין, אובמה ונתניהו בנושא הטרור.
אובמה רואה את ארגון אל קעידה בעיראק ובלבנט ISIS כאיום הטרור המרכזי בסוריה ובעיראק. נתניהו רואה איום טרור שווה גם ב-ISIS ובחיזבאללה. פוטין רואה ב-ISIS סיכון טרור, אבל הוא רואה גם במליציות מוסלמיות אחרות, כולל חזית אל-נוסרה, בהן משרתים לוחמים רוסיים מצ'צניה והקווקז, איום ישיר גדול יותר למוסקבה.
בשלב זה בו אין אפילו הסכמה בין וושינגטון ומוסקבה, מי הם ארגוני הטרור נגדם צריך לנהל מלחמה, ייפלו דבריו של נתניהו על אוזניים אטומות במוסקבה.
מוסקבה איננה רוצה לשמוע מה יש לנתניהו לומר על חיזבאללה, בייחוד לאחר שב-30 באפריל השנה קבלה לשיחות את הגנרל קסאם סוליימני, מפקד גדודי אל קודס האיראנים, וארבעה חודשים לפני כן, בדצמבר 2014, שלחה לביירות את עוזרו הראשי של פוטין בנושאי המזרח התיכון, מיכאיל בוגדאנוב Mikail Bogdanov, להיפגש עם נסראללה.
לכן, אחד הנושאים הצבאיים היחידים שיש לנתניהו לדבר עם פוטין, הוא ניסיון להבטיח, חופש פעולה לחיל האוויר הישראלי במרחב האווירי הסורי.
במילים אחרות תיאומים בין מפקדת חיל האוויר הרוסי בסוריה הנמצאת עתה בג'בלאה Jabla ליד לטקיה, ובין מפקדת חיל האוויר הישראלי, זאת כדי למנוע התנגשות בלתי צפויה בין מטוסים רוסיים ומטוסים ישראליים.
עד עתה הושג הסכם כזה שבשתיקה בין וושינגטון ומוסקבה, דבר המאפשר למטוסים האמריקנים להמשיך ולתקוף ללא הפרעה מטרות של ISIS בסוריה.
הנושא של חיל האוויר הישראלי הוא הרבה יותר מסובך. ישראל רוצה שתישמר בידיה היכלות לתקוף מטרות איראניות ושל חיזבאללה בסוריה.
פוטין לא יסכים לכך.
נושא אחר, אותו כיסינו בהרחבה ערב החג, הוא הגז. מאחר וצינור גז בין ישראל וטורקיה, יעבור במים הכלכליים הלבנוניים והסורים, הגנה צבאית רוסית עליו, היא היחידה המציאותית בתנאים החדשים שנוצרו עכשיו במזרח הים התיכון.