במשך יומיים, ירו הפלסטינים על מטרות בישראל 100 טילים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה: טיל קסאם התפוצץ ביום ד' 16.1בערב באזור התעשייה בשדרות. אישה שניסתה לברוח ולמצוא מחסה, נדרסה על ידי מכונית ונפצעה קל. כמו כן, הייתה פגיעה ישירה בבית בשדרות. אלה היו הטיל מס' 43 ומס' 44, שנורו על ישראל ביום ד'. בערב נורו עוד 2 טילים על ישובים בחבל אשכול. בערב ואחה"צ, שוגרו לעבר אשקלון 3 טילים והתפוצצו בשטחים ריקים מדרום לעיר. עד הערב, שיגרו הפלסטינים 50 טילים, יותר מאשר שיגרו במשך יום שלם, ביום ג' 15 בינואר. בצהרים, נכשל ניסיון של צה"ל לפגוע בחוליית שיגור קסאמים בבית להייה. 3 אזרחים פלסטינים הרוגים, ו-5 פצועים. קודם לכן דיווחנו: הבוקר, יום ד', מתגבר קצב ירי הטילים של הפלסטינים על מטרות בישראל, מבלי שצה"ל יכול להפסיקו. בין השעה 8:00 ל-9:00 בבוקר, שיגרו הפלסטינים 30 טילים לעבר דרום אשקלון, שדרות, ואזור מבטחים, ליד מעבר סופה. בשדרות יש 2 פצועים קל. הפלסטינים ירו בקצב ירי של טיל אחד כל 2 דקות. עברו 17 חודש לאחר מלחמת לבנון, בקיץ 2006, והפגזות הטילים של חיזבאללה, ועדיין אין לצה"ל, ובייחוד לחיל האוויר, תשובה מבצעית כיצד להפסיק ירי של טילים על ערי ויישובי ישראל.
הקרבות שהתחוללו ברצועה ביום ג' מראים, כי גם הפעולות של כוחות צה"ל בתוך שטח הרצועה, לא רק שאינן מפחיתות את ירי הטילים, אלא להפך מגבירות אותו.
קצינים בכירים בפיקוד דרום: החלטות הדרגים המדיניים להמשיך בפעולות תקיפה אך ורק בשולי מחנות הפליטים ברצועה, יוצרת אשליה אופטית בדעת הקהל כאילו צה"ל פועל לחיסול תשתית הטילים ברצועה. אולם למעשה פעילות צבאית זו היא לא יותר מניסיון של צה"ל לשמור על השליטה שלו על גדר המערכת, ואין לה כל קשר למלחמת הטילים. הקצינים האלה גם אומרים, כי ברגע שצה"ל יוצא בסוף יום קרבות מהרצועה, הוא מאפשר בכך לפלסטינים לחזור לעמדותיהם הקודמות, משם הם חוזרים ותוקפים מטרות בישראל בעזרת מרגמות, מטעני צד, ומקלעים כבדים.המקורות הצבאיים שלנו מוסרים כי הקרבות וההפגזות, קבלו אופי של מהלומות גישוש צבאיות של שני הצדדים, לקראת האפשרות שצה"ל ייכנס ויכבוש חלקים גדולים של רצועת עזה.
ביום ג' בלילה, הוכרז מצב כוננות בכל הארץ מפני פיגועים. מלבד כוחות ושירותי הביטחון וההצלה, נדרשו כל גופי האבטחה הפרטיים, להכפיל את מספר השומרים ולהגביר את הערנות. זאת לאחר שבמאמץ שיגור טילים גדול, שצה"ל לא הצליח לעצור, שיגרו הארגונים הפלסטינים, ובראשם החמס, ביום ג' 15.1, 40 טילי קסאם, וטיל 'גראד' אחד על מטרות באשקלון, בשדרות, ובצפון ומרכז עוטף עזה. במטר טילים זה בו נפצעו 4 ישראליים בינוני וקל, והיו כ- 5 נפגעי חרדה, מפגיעות ישירות בשדרות, ביקש החמס להראות, כי הוא מסוגל להגיע לירי של יותר מ-100 טילים, ואפילו יותר, ביום, באם צה"ל ימשיך להסלים את התקפותיו בתוך הרצועה.
מספר פגזי המרגמה שנורו מהרצועה 16. כמו כן, פתחו הפלסטינים באש של מקלע נ"מ כבד, בכינון ישיר, על בתי קיבוץ עלומים. זו פעם ראשונה במלחמה, שיישוב ישראלי בתחומי הקו הירוק נמצא תחת אש מקלעים כבדים. לא היו נפגעים אולם נגרם נזק למבנים.
ביום הקרבות ברצועה, נהרג בשדות עין השלושה מתנדב מאקוודור, קרלוס אנדראס, בן 20, Carlos Andres, ולפחות 21 פלסטינים נהרגו, ולמעלה מ-50 נפצעו, מהם כ-10 קשה, ליד קרני, בזייתון, וסג'אעיה. קצינים בצה"ל: הלחימה המתנהלת מסביב לפאתי מחנות הפליטים, מאפשרת לארגונים הפלסטינים לא רק להכתיב את קצה הלחימה, אלא גם לאמן ולהרגיל את כוחותיהם להתמודד עם צה"ל, וללמוד את שיטות הפעולה שלו.
המקורות הצבאיים שלנו מדווחים, כי לחמס, לג'יאהד, ולפתח-גדודי אל אקצא, אין שום אשליה שהם יוכלו לעמוד נגד העליונות של טורי השריון וחיל האוויר של צה"ל.
זו הסיבה מדוע הם מתכוננים לנהל מערכת הגנה של פגע וברח, בכוחות הישראלים המתקדמים, זאת כדי לאפשר לכוחותיהם בחלקים השונים של הרצועה, לסגת בצורה מסודרת אל תוך העיר עזה, כאשר פלישת צה"ל לרצועה תתבצע..
השיקול העיקרי של מפקדי החמס, שהוא הכוח הצבאי העיקרי ברצועה הוא, כי גם אם צה"ל ייכנס לרצועה, הוא לא יכבוש את העיר עזה עצמה, אלא יכתר אותה ויטיל עליה מצור.
לדעת מפקדי החמס, מצור ישראלי כזה על העיר עזה, שילווה מידי פעם בפשיטות ישראליות לתוך העיר, דוגמת הפשיטות שצה"ל עורך, מידי פעם בשכם, יאפשר להם להפוך את עזה לבסיס, ממנו ישוגרו מדי יום מאות טילים על הישובים הישראלים בעוטף עזה, ועל אשקלון, נתיבות, ואופקים. בשעות הלילה, החמס, ויתר הארגונים הפלסטינים, מתכוננים להוציא לשטח מהעיר הנצורה, חוליות פיגוע ומתאבדים, שיפגעו במחנות והחניונים שצה"ל שיקים ברצועה, ובדרכי התחבורה שלו.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי זו הסיבה מדוע קצינים רבים בצה"ל הפועלים עם הכוחות בשטח, בפאתי מחנות הפליטים, כמו זייתון, סג'אעיה, ואל בורג', כמו ביום ג' 14.1, סבורים, בניגוד לדעתם של ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון ברק, והרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי, כי הפעולות האלה לא רק שאינן פוגעות ביכולת הלחימה של הכוחות הפלסטינים, ובוודאי שלא ביכולת שיגור הטילים שלהם המרוכזת בעיר עזה, אלא מקדמות ומשפרות את יכולת הלחימה של הפלסטינים, המקבלים ניסיון בלחימה בצה"ל.
המקורות הצבאיים שלנו מציינים, כי שיטת לחימה זו של צה"ל משאירה את היוזמה הצבאית בידי החמס. בעוד שצה"ל מגיע רק לפאתי מחנות הפליטים הפלסטינים ואינו נכנס אליהם, עובדה הידועה לחמס, הפלסטינים יכולים כל פעם להסלים, ללא הפרעה או מניעה, את הלחימה, כמו במקרה של ירי טיל ה'גראד' על אשקלון, או רצח המתנדב, ביום ג' בעין השלושה. במילים אחרות, בעוד פעולות צה"ל, יוצרות אשליה אופטית, בדעת הקהל בארץ, כי הלחימה מתנהלת בתוך הרצועה, היא מתנהלת במציאות בשטח, עדיין על עצם השליטה על גדר המערכת הישראלית.