במשלוחי הסולר לעזה החל המהלך העיקרי של תכנית המאה האמריקנית להקים שתי ישויות פלסטיניות נפרדות-בגדה ובעזה

הצעד בו נקט ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביום שלישי 9.10, בתמיכה של ממשל הנשיא טראמפ, של התחלת אספקת דלקים-בעיקר סולר, שנקנו במימון קטארי, לתחנת החשמל ברצועת עזה, ( על כך הוא קיבל מברק תודה מהשליח האמריקני למזרח התיכון ג'יסון גרינבלט. ) הוא הצעד המדיני המשמעותי הראשון ביישום התוכנית האמריקנית-מצרית-ישראלית להתחיל להפריד בין שטחי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לרצועת עזה.
במילים אחרות, בעוד בישראל במערכת הפוליטית ובדעת הקהל מתרכזים כרגיל בטפל, בפתרון 'שתי המדינות'-היהודית והפלסטינית, התחילו וושינגטון, ירושלים, קהיר ודוחה, במהלך האסטרטגי  של הקמת שתי ישויות פלסטיניות נפרדות, אחת ביהודה ושומרון, ואחת בעזה.
אפשר וצריך להניח כי אחרי משלוחי הסולר, יגיעו משלוחים נוספים של מצרכים חיוניים נוספים, וכי לרצועת עזה יתחילו לזרום כספים נוספים שיקלו על המצוקה הכלכלית שם.
מדובר במהלך ארוך מאוד ומסובך מאוד מכמה בחינות.
עדיין לא ברורה לגמרי תגובתם של יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ומה שחשוב יותר של הגופים הקובעים כיום בתנועת הפת"ח.
עצם התחלת המהלך מצביעה על כך, כי ההערכה המודיעינית גם בארצות הברית, ישראל, במצרים ובמדינות המפרץ היא, שראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן איבד את כוחו הפוליטי, ומלבד כמה הצהרות שלו וקומץ עוזריו האישיים שתקבלנה כותרות בכמה כלי תקשורת מקומיים ובינלאומיים, הוא לא יהיה מסוגל לעצור את המהלך הזה.
על כך יעיד השלב השני של התוכנית, בה ישראל כבר מאותתת שאם אבו מאזן יודיע על הפסקת כל התשלומים של הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, ישראל תקזז את הכספים האלה מהכספים המגיעים לרשות הפלסטינית, לפי הסכמי פריס, ותעביר אותם ישירות לרצועת עזה.
גם הסולר וגם הכספים האלה יועברו לא ישירות לידי החמאס אלא לידי האו"ם, ועל מנגנון ודרך חלוקתם יפקח  מתאם פעולות השלום של האו"ם באזור ניקולאי מלדאנוב  Nickolay Mladenov.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מעריכים, כי למרות שתיקתם המוחלטת של כל המקורות העוסקים בנושא,  כמה גורמים מערביים ובמדינות המפרץ, עמדו או עומדים בימים האחרונים בקשר עם כמה גורמים בתנועת הפת"ח, במטרה להבטיח כי בתגובה למהלכים האלה לא תפתח מערכת טרור  פלסטינית חדשה ביהודה ושומרון-אפשרות שאי אפשר להתעלם ממנה.
מהזווית הבין-ערבית המצב הוא לא פחות מסובך.
מלבד איראן, קטאר היא יריבתה הגדולה והחריפה ביותר כיום של סעודיה במפרץ. מהלך אמריקני-מצרי-ישראלי ברצועת עזה פירושו הוא, כי וושינגטון, קהיר וירושלים, החליטו להסתכן, ובשלב זה הוציאו את ערב הסעודית 'מתוכנית המאה' האמריקנית לפתרון הבעיה הישראלית-פלסטינית.
לכך יש שלושה סימנים חיצוניים בולטים, הדברים שהרשה לעצמו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לומר ב-7.10 באספת בחירות, לפיהם הוא אמר לסאלמן מלך סעודיה כי בלי הגנתה של ארצות הברית הוא לא היה נשאר על כסאו אפילו שבועיים,  Saudi Arabia and its King would not last "two weeks" in power without American military support, הקשים הכלכליים והפיננסים בהן סעודיה נמצאת, וירידה בולטת במעמדו של יורש העצר הסעודי הנסיך מוחמד בין סאלמן MbS.
אולם מהצד השני קטאר היא ידידתה הגדולה של טורקיה במפרץ. לטורקיה יש בסיסים צבאיים בקטאר. כיצד ובאם טורקיה, שיחסיה עם ישראל נמצאים בשפל, תשתלב בתוכנית ובמהלכים האלה עדיין צריכים לחכות ולראות.
אחת ממטרותיו העיקריות של השליח האמריקני החדש לסוריה השגריר ג'יימס ג'פרי James Jeffrey, היא להחזיר את היחסים בין ארצות הברית וטורקיה לקדמותם. בשלב שני הוא ינסה גם לחדש גם את הקשרים המדיניים והביטחוניים בין טורקיה לישראל.
לכל ההתפתחויות האלה צריכים להוסיף גם את דברי השבח יוצאי הדופן  של שגרירת ארצות באו"ם היוצאת ניקי הילי ליועצו וחתנו של הנשיא טראמפ  ג'ראלד קושנר.  הילי הגדירה אותו 'כגאון הנחבא של ממשל טראמפ, שאיש אינו תופש זאת.'  Jared is such a hidden genius that no one understands. היא שיבחה את עבודתו המדהימה בחיבור תכנית השלום של הממשל למזרח התיכון.

Print Friendly, PDF & Email